אֲנִי לֹא. הַפְּסִיכוֹלוֹגִיּוֹת שֶׁלִּי מֻבְטָלוֹת. אֲנִי מְשַׁלֶּמֶת לָהֶן, אֲבָל לֹא מַאֲמִינָה לְאַף מִלָּה שֶׁהֵן אוֹמְרוֹת. כֻּלָּם מִתְחַשְׁבְּנִים עִם אִמָּא.
אֲנִי רוֹצָה לַחְצוֹת אֶת הַגְּבוּלוֹת הַמִּזְדַּיְּנִים שֶׁלָּךְ. אֲנִי רוֹצָה אֶת פְּעִימוֹת הָעוֹרֵק בַּצַּוָּאר שֶׁלָּךְ. אֲנִי רוֹצָה אֶת הֶעָשָׁן שֶׁאַתְּ
"This August I began to dream of drowning.” Anne sexton גַּלִּים לְגַמְרֵי רְגִילִים, לֹא גְּבוֹהִים בִּמְיֻחָד, חַמִּים, מַהְבִּילִים, שֶׁל יוּלִי
1. מִתַּחַת לְחַלּוֹן רוֹעֵד, דָּקוּר מֵאֳרָנִים, בְּרֵיחַ הֶחָרוּב הָעַז אֲשֶׁר שָׁלַט בְּכָל פִּנָּה וְכָל קִיטוֹן בַּמְּעוֹנוֹת שֶׁל הַבָּנִים, שָׁכַבְנוּ בְּמִטַּת
רִגְעֵי הָעֹנֶג הַקְּצָרִים: עֶשְׂרִים דַּקּוֹת, בַּדֶּשֶׁא שֶׁעַל יַד מִגְרַשׁ הַכַּדּוּרְסַל. רֹאשֵׁךְ שָׁעוּן עָלַי, אֶצְבְּעוֹתַי רַכּוֹת, גּוֹלְשׁוֹת, נָעוֹת בִּשְׂעָרֵךְ הַמְּתֻלְתָּל. הַהַפְסָקָה
הַטֵּלֵפוֹן צִלְצֵל, נִגְמַר לָנוּ הַנֶּשֶׁף, סִחְרוּר קָצָר וּמְיֻזָּע בְּמִטָּתֵךְ. רְעַבְתָּנִית לִקַּקְתִּי כָּל טִפָּה שֶׁל שֶׁצֶף דְּבַשׁ מִבֵּין רַגְלַיִךְ. בְּמִשְׁעוֹל בִּטְנֵךְ
נָשִׁים שֶׁאֵינָן רְשׁוּמוֹת עוֹמְדוֹת עַל הַקֶּבֶר. נָשִׁים שֶׁאֵינָן רְשׁוּמוֹת שָׁרוֹת בְּקוֹלוֹת מְלוּחִים וְקוּרִים עֲדִינִים וּשְׁקוּפִים נִמְשָׁכִים וְהוֹלְכִים מִתּוֹכָן וּסְבִיבָן אֶל
כְּשֶׁזֶּה קָרָה שָׁתַקְתִּי, נֶאֱלַמְתִּי דֹּם. בַּלָּאט טִפְטֵף הָרַעַל אֶל הָעֲצָמוֹת. נֶחְבֵּאת מֵאֲחוֹרֵי עֵינַיִם עֲצוּמוֹת, הַנֶּפֶשׁ נֶעֶלְמָה, הַגּוּף נִשְׁאָר עֵירֹם. בַּזְּמַן
יָשַׁבְתִּי בַּצַּד לְבַדִּי בַּכִּתָּה, הַשָּׁעוֹת מַחְלִיקוֹת עַל פָּנַי וְעוֹבְרוֹת בִּדְמָמָה מְפֹהֶקֶת אֶל תּוֹךְ מַחְבָּרוֹת וּסְפָרִים מַשְׁמִימִים, כָּךְ הִכַּרְתִּי אוֹתָהּ.
הַזִּכָּרוֹן כְּעָלִים נוֹשְׁרִים מֵעֵץ, לֹא מִתְפַּזֵּר שָׁוֶה בְּשָׁוֶה עַל הֶעָבָר. הָעֵץ אוֹגֵר בְּתוֹכוֹ רוּחַ וּמִתְנוֹעֵעַ, מַמְשִׁיךְ מִשְׁפָּט שֶׁאַחֵר הִתְחִיל.
אַבָּא מְחַבֵּק תִּינוֹק כְּפִגּוּם הַנִּשְׁעָן עַל בִּנְיָן לוֹחֵשׁ – אֲנִי הֶעָבָר שֶׁלְּךָ כְּפִי שֶׁמּוֹצָא קָלִיעַ בַּתַּרְמִיל; אֲנִי הַהֹוֶה שֶׁלְּךָ,
הַתִּינוֹק יָשֵׁן, אָבִיו כּוֹתֵב לוֹ. הוּא כּוֹתֵב לוֹ עַל אַהֲבָּא, עַל אֶלֶף אֲוָזִים וּפִתְאוֹם בַּרְוָז, הוּא כּוֹתֵב הוֹרוֹסְקוֹפּ חָדָשׁ
הוֹרַי קָרְאוּ לִי תּוֹם, כְּפִי שֶׁאוֹטוֹבּוּס נִקְרָא עַל שֵׁם הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה בַּקַּו. אֲנִי קַו מְאַסֵּף אֶל עַצְמִי –
אָדָם מְיַדֶּה אֶת תּוֹכוֹ אֶל הַחוּץ וְרוֹאֶה אֶת קְרָבָיו בַּכֹּל. הַנֶּפֶשׁ הִיא סוֹנָאר – מַשְׁדֵּר שֶׁל מִלִּים וְצִפִּיָּה לְהֵד.
בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הַמִּלִּים הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנִּי כְּמוֹ יְלָלָה מִפִּי הַתַּן. בַּבֹּקֶר מָצָאתִי אוֹתָן קְטַנּוֹת עַל הַדַּף וַאֲנִי כְּמוֹתָן.
הַלַּיְלָה יִתָּכֵן אֵד כָּבֵד מֵעַל מִישׁוֹר הַחוֹף וְהַשְּׁפֵלָה. בָּרְחוֹב הַצַּר, מַרְאוֹת הַצַּד מְקֻפָּלוֹת אֶל תּוֹךְ
עָמוֹק בַּלַּיְלָה, אֲנִי מְצוֹתֵת לַעֲצֵי הַתָּמָר שֶׁעַל אִי-הַתְּנוּעָה. אֶצְבָּעוֹת הַסַנְסַנִים מַרְפּוֹת אֲחִיזָתָן וְשׁוֹמְטוֹת תְּמָרִים אֶל הַכְּבִישׁ, אֶל מִכְלוֹל הָאֵבָרִים הַמְּמֻנָּעִים
חַכִּי עַל אַחַד הָאִיִּים בְּנָהָר המֶקוֹנְג, זֶה עִנְיָן שֶׁל יוֹם עַד שֶׁאַגִּיעַ. בֵּינְתַיִם אַל תַּעֲשִׂי דָּבָר אוֹ תַּעֲשִׂי
שָׁם יֵשׁ סוּפוֹת שָׁם יֵשׁ בְּרָקִים שָׁם יֵשׁ קוֹלוֹת וְאֶבֶן עַל עֵצִים שָׂם כֶּסֶף זוֹרֵחַ וְשָׁם יֵשׁ חַיִּים וּבֶעָבָר הַשֵּׁנִי
אָדָם צוֹבֵר זִכְרוֹנוֹת כְּמוֹ נְמָלִים בְּחָדְשֵׁי הַקַּיִץ כְּמוֹ חָגָב בְּעֵת הַקַּיִץ וְיֵשׁ שֶׁאָדָם שַׂר וּבַחֹרֶף הַנְּמָלִים מִתְכַּנְּסִים מִתְנוֹעֲעִים בִּרְכוּשָׁם וּמְכַלִּים
וְהָיִינוּ כַּמְּטֹרָפִים כָּל הַלַּיְלָה שָׁאֲגוּ בָּנוּ אֲרָיוֹת וְהָיִינוּ פּוֹחֲדִים מִפְּנֵי עַצְמֵנוּ וְכֶהָיִינוּ עַל אֲרוֹנוֹת מִפָּנֵינוּ וְהָיִינוּ כִּקְלִפַת אֱגוֹז עַל פְּנֵי