שירים

אֲנִי וְאִמִּי וְאִמִּי עַל הָעֶלְיוֹנָה. וּבָאָה הָאֵם הָאֱלֹהִית וְהפכנו שָּׁלוֹשׁ אִמִּי, אֲנִי וְהָאֵם הָאֱלֹהִית וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁתִּרְחַב וְנוֹרִיד עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים. חָשַׁבְתִּי

יָשַׁבְנוּ בֶּחָצֵר. רֹאשֵׁךְ נָח עַל כְּתֵפִי "יֵשׁ לָךְ הַוִיֵ֘ה* כְּחֻלָּה?" שָׁאַלְתְּ "אֶלָא מָה?" הֵשַׁבְתִּי, "וְלָךְ?" "לִי אֵין כְּתֹבֶת", עָנִית, "גַּם

אֵיךְ לְיַלֵּד נְשָׁמָה? אֵיךְ ליַלֵּד נְשָׁמָה מִתּוֹךְ גּוּף וְיִשָּׁאֵר חַי? אֵיךְ לִתְקֹן נְשָׁמָה בְּרִיאָה, בְּלוּלָה, נְשָׁמָה חוֹלָה? אֵיךְ לְיַלֵּד נְשָׁמָה

אַתְּ עוֹשָׂה דָּבָר שֶׁאִישׁ אֵינֶנּוּ מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ, אַךְ אֵין לָךְ אֶלָּא לִשְׁלוֹת מִמַּחְשַׁכַּיִךְ אַבְנֵי מִלִּים שֹוֹרְטוֹת עַד שֶׁיַּבְקִיעַ אוֹר.

הַזֶּהוּת הַמִּזְרָחִית הַמְּשֹׁעֶרֶת שֶׁלִּי צַעַד אֶחָד לְפָנַי אוֹ אַחֲרַי, מֵעָלַי אוֹ מִצְּדָדַי, כְּמוֹ צֵל פָּרוּס מֵרַגְלַי אֲנִי מִתְקָרֶֶבֶת צַעַד אֶחָד

יָא מָאמָא, אַח' אִמָּא, כַּמָּה בָּלַעְתְּ, כַּמָּה, כַּמָּה כַּמָּה בָּלַעְתְּ יָא מָאמָא. צְפַרְדֵּעִים, צְפַרְדֵּעִים עַל צְפַרְדֵּעִים, נְחָשִׁים, עַקְרַבִּים, עַקְרַבִּים אַרְסִיִּים,

הַכּוֹכָב אָמַר לְעַצְמוֹ, זוֹ פַּעַם אַחֲרוֹנָה, אֲנִי לֹא נוֹפֵל יוֹתֵר. וְכֻלָּם צָעֲקוּ, אֵיזֶה אוֹר! אֵיךְ אַתָּה זָז כָּל כָּךְ מַהֵר

כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר עֶצֶב עָמֹק, לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן? כְּמוֹ קַעֲרַת מָרָק אוֹ כְּמוֹ יָם? כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן?

– מִקְצוֹעַ שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי מֵעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא שָׁכַבְתִּי עִם אֶחָד כָּזֶה (מִי בּוֹהָה בָּאַקְוַרְיוֹן בְּמִסְעָדָה אֲפֵלָה וְתוֹהָה בְּלִבָּהּ, מִי

אֲנִי פּוֹקֵחַ עֵינַיִם בַּבֹּקֶר דָּבָר רִאשׁוֹן מְחַפֵּשׂ אֶת הַגּוּף לִלְבֹּשׁ. הוּא מֻנָּח הֵיכָן שֶׁעָזַבְתִּי אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, מְקֻפָּל. כָּכָה כְּבָר שָׁנִים.

אוּלַי אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת חַיַּי, לְהַתְחִיל, אֲבָל בַּמֶּה לְהַתְחִיל? אוּלַי אֲסַלֵּק פַּחַד דַּק שֶׁהִצְטַבֵּר עִם הַשָּׁנִים וְקוּרִים שֶׁל

מֻתָּר לְךָ לִכְתֹּב הַכֹּל. לְמָשָׁל שֶׁ הָיִיתָ בָּחשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה וְגִשַּׁשְׁתָּ אַחֲרֵי אַהֲבָה לְהַדְלִיק. וְשֶׁ הָיָה לְךָ דַּי מֵעַצְמֵךְ כָּל

בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת (שֶׁמֶשׁ אַחַת בַּשֵּׂעָר הָאַחֶרֶת בֶּעָקֵב וַאֲנִי נָמֵס בֵּינֵיהֶן) רָאִיתִי שְׁנַיִם לוֹבְשֵׁי לָבָן-לָבָן (אֶחָד אוֹחֵז מַקֵּל שֵׁנִי

שֶׁלֹּא יִדְפֹק אוֹתִי הַלֵּב בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, שֶׁלֹּא אַכְאִיב לְאִישׁ וְלֹא אֶכְאַב, שֶׁיִּהְיֶה חָלָב וְלֶחֶם טָרִי, טִפַּת אוֹר, מְעַט מַיִם. שֶׁכָּל

כְּבָר לֵילוֹת אֲנִי מִתְכַּרְבֵּל בִּשְׁתִיקָתִי, מְחַכֶּה בָּאֲפֵלָה, שֶׁמִּישֶׁהוּ יָעֵז לִגְלֹל מֵעָלַי אֶת הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה. לֹא אַכִּישׁ, לֹא אַשִּׁיל אֶת עוֹרִי,

עַל הַדֶּלֶת נִכְתֹּב: "כָּאן גָּרִים" וּנְחַכֶּה לָאֹשֶׁר. עוֹד מְעַט יִתְפַּתֶּה וְנִסְגֹּר עָלָיו כְּמוֹ מַלְכֹּדֶת גְּדוֹלָה.

לְמִי אֲנִי דּוֹמָה חוֹבֶקֶת כָּכָה אֶת עַצְמִי לְגוֹנֵן מִפְּנֵי מָה שֶׁכְּבָר קָרָה לַגְּבִירָה הַמִּצְרִית הַמְּגֻלֶּפֶת עַל הַסַּרְקוֹפָג לַגְּבִירָה הַמִּצְרִית הַמֵּתָה

אַחֲרֵי שֶׁהִצְמַחְתְּ כְּנָפַיִם וְזִימִים לִילָדַיִךְ וְהִשְׁלַכְתְּ אוֹתָם הַרְחֵק וּשְׁעוּנָה עַל מַעֲקֵה הַסְּפִינָה הָרְעוּעָה הַמְּנֻקֶּבֶת אַתְּ מַשְׁקִיפָה עֲלֵיהֶם קְטֵנִים וְהוֹלְכִים, קְרֵבִים

עוֹד קַיִץ מַקְרִין אוֹתוֹ מִרְדָּף עַל חַלּוֹן הַמּוֹנִית מְאֻבְּנֵי שִׂיחִים, שְׁלָפִים עִם דַּרְדָּרִים טָסִים אָחוֹר וְדַבּוּרִים גָּחִים מִבֵּין זִיפִים עַל

אֶל הָרְחוֹב הָעוֹלֶה בְּאֵשׁ עַצְמוֹ אֶל הָרְחוֹב הַמִּתְגּוֹלֵל בְּצֵל הָרְחוֹב הַמְּקַבֵּל אוֹתִי בְּמוּזִיקַת בַּרְזֶל יוֹצֵאת אֶל הַחֻרְבוֹת אֶל הַחוֹר אֶל

אֲנִי גָּר לְיַד הַיָּם אֲנִי מוּכָן לוֹמַר אֶת זֶה שׁוּב אֲנִי גָּר לְיַד חוֹף הַיָּם אֲנִי מוּכָן לוֹמַר אֶת זֶה