וּבְכָל עוֹנָה הַסְּתָו שֶׁלָּךְ מֵגִיחַ אֶל לִבִּי זָהָב כְּמוֹ בַּחוֹף הַמִּזְרָחִי, לַמְרוֹת הַשֶּׁבֶר עוֹרֵק הַחַיִּים מַמְשִׁיךְ לִפְעֹם בְּאוֹר דַּקִּיק אֶל
חֲתִיכַת הַזְּכוּכִית הַזּוֹ הָיְתָה פַּעַם שֶׁבֶר מִכּוֹס אוֹ בַּקְבּוּק שֶׁנִּסְחַף לַיָּם, שָׁהָה בְּמַיִם מְלוּחִים וְנִשְׁחַק לְאֹרֶךְ שָׁנִים עַד שֶׁנִּפְלַט אֶל
בַּלַּיְלָה סוֹף סוֹף הָאַיָּלִים חָזְרוּ. וְכָל הַיּוֹם, שִׁירִים נִכְתְּבוּ בְּקַלּוּת מְסַחְרֶרֶת וְהַחוּשִׁים, פֶּרֶא
כָּל קְצוֹתַי נֶאֱסָפִים אֶל קֹטֶן גּוּפְךָ הַמְּשֻׁבְּלָל עַל בִּטְנִי, פּוֹעֵם נְשִׁימוֹת סְדוּרוֹת רְסִיסִים מֵעוֹלָמוֹת רִאשׁוֹנִיִּים טְרוֹם הִתְהַוּוּת, שֶׁפַּעַם הָיוּ גַּם
כְּשֶׁהַדְּבָרִים מִתְפָּרְקִים הֵאָחְזִי בִּפְעֻלּוֹת פְּשׁוּטוֹת: קַלְּפִי תַּפּוּז. בְּעֶזְרַת סַכִּין חַדָּה, חִתְכִי עִגּוּל סְבִיב הָעֹקֶץ וְחִרְצִי חֲרִיצִים לְאָרְכּוֹ. אִכְלִי. הַשְׁקִי אֶת
מִדֵּי בֹּקֶר: לָקוּם. לְהִתְלַבֵּשׁ. לְחַפֵּשׂ מִלִּים לְהַסְבִּיר אֵיךְ מַרְגִּישׁ לִחְיוֹת תַּחַת עוֹר שֶׁהִתְהַפֵּךְ אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ.
כְּמוֹ אֶצְבְּעוֹת כַּף יָד אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִתְרַחֵק זֶה מִזֶּה רַק עַד גְּבוּל מְסֻיָּם. לַעֲמֹד צְמוּדִים דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ מַאֲמָץ לֹא טִבְעִי.
בַּלַּיְלָה צָרִיךְ לְהַצְמִיד אֶת הָאֹזֶן הֵיטֵב אֶל הַבַּיִת כְּאִלּוּ הָיָה קוֹנְכִיָּה, לִשְׁמֹעַ אֶת הָרָהִיטִים מְדַבְּרִים, חוֹרְקִים, מִתְאוֹנְנִים – הַמִּטָּה, הַמְּקָרֵר,
חַיֵּינוּ מַפָּץ גָּדוֹל. אֲנַחְנוּ מִתְרַחֲקִים זֶה מִזֶּה, הַמִּרְוָחִים בֵּינֵינוּ הוֹלְכִים וּגְדֵלִים. אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר אֶת הַתְּנוּפָה, אֶת הַהִתְפַּשְּׁטוּת: מִי שֶׁנּוֹלָדִים
לִהְיוֹת שׁוּב בַּת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עִם חֻלְצָה שֶׁכָּתוּב עָלֶיהָ דֶּה ווֹרְלְד אִיז יוֹרְסְ וּלְהַאֲמִין.
הֶרֶף-עַיִן רֶגַע חוֹלֵף הֶסַּח הַדַּעַת פִּרְפּוּר הַלֵּב בִּשְׁבִיל הַמְעַט הַזֶּה תִּקְווֹת שָׁוְא אַשְׁלָיָה שֶׁל מַשְׁמָעוּת בַּעֲבוּר מְעַט מִזֶּה נִחְיֶה וְגַם
מִי שֶׁרָזֶה מִדַּי. מִי שֶׁלָּבוּשׁ מְרֻשָּׁל מִדַּי. מִי שֶׁנִּשְׁאַר בְּגִנָּה צִבּוּרִית מְאֻחָר מִדַּי. מִי שֶׁמְּדַבֵּר יוֹתֵר מִדַּי. מִי שֶׁכָּל הַזְּמַן
אוֹמְרִים: כָּל מָקוֹם שֶׁאָנִיחַ בּוֹ אֶת רֹאשִׁי כָּל מָקוֹם שֶׁאַתְּ נִמְצֵאת בּוֹ אֲהוּבָתִי כָּל מָקוֹם שֶׁכָּל יְלָדַי בּוֹ יַחַד הוּא
מִיּוֹם לְיוֹם אַתְּ מִתְכּוֹנֶנֶת קוֹרֵאת בַּסְּפָרִים הַנְּכוֹנִים, מְשַׁנֶּנֶת, נוֹשֶׁמֶת אֶת הָאֲוִיר הַנָּכוֹן בּוֹהָה בָּרִיק הַנָּכוֹן, מִחוּץ לַחַלּוֹן – שָׁם הָאוֹר
מִי שֶׁבֵּיתָהּ נָטוּעַ בְּלֵב יָם מוּגֶנֶת מֵאֵשׁ. מֵי שֶׁבֵּיתָהּ שָׁתוּל עַל מַיִם גַּלִּים נֶחְבָּטִים בְּחַלּוֹנָהּ הַבְּעֵרָה לֹא תַּגִּיעַ אֵלֶיהָ לֹא
כְּכָל שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים, הַשְּׁתִיקוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְאָרְכוֹת. בַּחֹשֶׁךְ רוֹאִים: לֹא נוֹתַר לָנוּ דָּבָר לוֹמַר זֶה לָזֶה. אָנוּ מְשֻׁעְמָמִים, הוֹלְכִים לִישֹׁן
וְכָל הַזְּמַן גּוּף וְגוּף וְהַכֹּל גּוּף וְגוּף כָּל הַזְּמַן גּוּף נוֹכֵחַ יֶשְׁנוֹ מְעַכֵּל, הוֹלֵךְ, נוֹשֵׁם וְכָל הַזְּמַן בְּתוֹךְ הַגּוּף בְּתוֹךְ
נֶאֱמַר: צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַגּוּף. לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ מֵאָחוֹר. רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לִרְקֹד. אֲבָל הַשִּׁכְחָה הִיא שַׁיִשׁ: עוֹרְקִים חֲנוּטִים וְאִי תְּנוּעָה.
הַזִּכָּרוֹן שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה בְּכָל רֶגַע – לְהֵאָבֵק בִּתְנוּעָתוֹ, לְהִתְבּוֹנֵן מֵעֵבֶר לוֹ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ אֵין תַּמְרוּרִים וְאֵין שְׁבִילִים וְאֵין לְאָן לָלֶכֶת
תִּסְתַּכֵּל עַל הָרָעָב הַזֶּה תִּסְתַּכֵּל עָלָיו. תִּסְתַּכֵּל עַל הָרָעָב הַבּוֹרִי הַזֶּה לִשְׁלֹחַ אֶצְבָּעוֹת בָּשָׂר מְחֹרָצוֹת וְלָגַעַת בּוֹ לָגַעַת בָּרָעָב עִם
כְּשֶׁהָעִיר נִתְקֶלֶת בַּיָּם אֵין לָהּ לְאָן לְהִתְרַחֵב הִיא עוֹצֶרֶת אֲבָל נִשְׁמָתָהּ יוֹצֵאת אֵלָיו וְרוּחוֹ נוֹשֶׁבֶת בָּהּ עַל הַסַּף הֵם עוֹשִׂים