שירים

  • דרש

  • פשט

אביחי קמחי

חָבֵר מְבֻגָּר מִמֶּנִּי שֶׁחַיָּיו הָיוּ סוּפָה טָעַן שֶׁהִפְסִיק לִכְתֹּב כְּשֶׁהֵבִין כִּי לֹא נוֹלַד מְשׁוֹרֵר זֶה מַעֲשֵׂה שָׂטָן וְהַשָּׂטָן חָכָם כִּי

אביחי קמחי

אֵינֵךְ מְצַפָּה שֶׁלֹּא אֶכְתֹּב שׁוּב וְשׁוּב עַל הַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ יָנַקְתִּי וְהַכּוֹכָבִים שֶׁלִּוּוּ אוֹתִי אִישׁ יוֹצֵא לְמִלְחָמוֹת אִם חָזַר הוּא חוֹזֵר

אביחי קמחי

פָּגַשְׁתִּי אֶת יִצְחָק רַבִּין בָּאַנְדַּרְטָה לְזֵכֶר הַנּוֹפְלִים בַּקְּרָב עַל מִנְזַר סַן סִימוֹן שֶׁהִכְרִיעַ אֶת גּוֹרַל דְּרוֹם יְרוּשָׁלַיִם הוּא הָיָה אָז

אביחי קמחי

הָיִיתִי חֵלֶק מִבְּשַׂר דּוֹבְרֵי הַשָּׂפָה הַיְלִידִית עִם הַיָּמִים פּוֹרְחוֹת מִמֶּנִּי מִלִּים וּמִשְׁתַּבְּשִׁים הַהֶקְשֵׁרִים כְּמוֹ עוֹלֶה חָדָשׁ שֶׁזֶּה מִקָּרוֹב בָּא לְאֶרֶץ

אביחי קמחי

בְּכִכַּר מִשְׂגָּב לַדָּךְ רָאִיתִי אֶת בְּנִי חוֹזֵר מִכִּוּוּן בֵּיהַ"ס לוּרְיָא וְיוֹרֵד בְּמוֹרַד רְחוֹב הַחִי"שׁ וּבְיָדוֹ כְּתָמִיד אוֹחֵז בְּכַדּוּרֶגֶל וּבִרְחוֹב בּוּסְתְּנַאי

אביחי קמחי

כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה/ קונסטנדינוס קוואפיס כִּי תֵּלֵךְ בַּבֹּקֶר לַמַּכֹּלֶת אַל לְךָ לְהָחִישׁ צְעָדֶיךָ הָרֵם עֵינֶיךָ מַעְלָה לַשָּׁמַיִם שְׁאַל

אביחי קמחי

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים מֵרְחוֹב הַשַּׁיָּרוֹת 26 בְּבִנְיַן הַשּׁוֹטְרִים שָׁם יַלְדּוּתִי וּנְעוּרַי: אַלֶגְרָה וּמֹשֶׁה תַּנּוּרִי שֶׁשָּׁרְשֵיהֶם בְּתוּרְכִּיָּה אֲנִי זוֹכֵר לָהּ חֶסֶד

אביחי קמחי

בַּמִּטְבָּח הַזָּעִיר שֶׁל אִמִּי עַל שַׁיִשׁ חֶבְרוֹנִי סָדוּק הָיְתָה לָשָׁה אֶת בְּצֵק הֶעָלִים רִדְדָה, קִפְּלָה, רִדְדָה וְשׁוּב קִפְּלָה וְחוֹזֵר חֲלִילָה

אביחי קמחי

אֲנִי אִישׁ מְאַחֵר אֵחַרְתִּי לָלֶכֶת נִגְמַלְתִּי מִמּוֹצֵץ בְּגִיל שֵׁשׁ הִתְמַהֲמַהְתִּי בַּהֲגִיַּת אוֹתִיּוֹת הָא"ב כָּשַׁלְתִּי לְאֹרֶךְ זְמַן בִּקְרִיאַת מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן הִשְׁתַּהֵיתִי

אביחי קמחי

סְבִיב הַזְּרוֹעַ בָּהּ הָחְדַּר עֵרוּי לְטִפְטוּף הָרַעַל הַמְּרַפֵּא כָּרַכְתִּי אֶת רְצוּעַת הָעוֹר הִדַּקְתִּי אֶת תַּשְׁמִישׁ הַקִּבֹּרֶת בֵּרַכְתִּי עַל הַהֲנָחָה וְקִדַּשְׁתִּי

שבתאי מג'ר

יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּנְגְּנוֹן הַהֶרֶס מְתַקְתֵּק אֶצְלִי וְהִדְהוּדוֹ בּוֹקֵעַ מִגּוּפֵךְ. יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁאַהֲבָה שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת פֹּה גּוֹאָה אֶל כִּלְיּוֹנָה כִּי כָּךְ מִסְתּוֹבְבִים

שבתאי מג'ר

אֲנִי נִפְרַד מִכֶּם הִגִּיעַ הַזְּמַן אֵלֵךְ אֶל עַצְמִי בְּיוֹדְעִי שֶׁעַצְמִי הוּא בִּלְתִּי נוֹדָע מֵרֶגַע אֶחָד לָרֶגַע הַבָּא. אַשְׁאִיר אֶצְלְכֶם אֶת

שבתאי מג'ר

לֹא יַעֲזֹר אִם נִתְאַמֵּץ לְהַפְסִיק אֶת הָעֶצֶב. לֹא יַעֲזֹר בִּמְכֻוָּן לָצֵאת מִן הָעֶצֶב לְשָׂדֶה יוֹתֵר מְגֻוָּן. הָעֶצֶב דּוֹרֵשׁ אֶת שֶׁלּוֹ

שבתאי מג'ר

וְעָמַד הָעֵץ לְבַדּוֹ וּבָא הָרוּחַ וְחִבֵּק אוֹתוֹ בָּא הַגֶּשֶׁם וְחִבֵּק אֶת הָרוּחַ מְחַבֵּק אֶת הָעֵץ הָאֲדָמָה חִבְּקָה אוֹתוֹ וְעֵינַי מְחַבְּקוֹת

שבתאי מג'ר

אֶת אוֹתָהּ הַיָּד גְּדוֹלָה כְּשֵׁם שֶׁהִיא רַכָּה כּוֹאֶבֶת כְּמוֹ שֶׁהִיא חַמָּה שֶׁנָּחֲתָה עַל לֶחְיִּי הַבִּלְתִּי מְצַפָּה הֵרִימָה בִּי קוֹלוֹ שֶׁל

שבתאי מג'ר

מַהוּ הָאֵרוּעַ שֶׁקָּבַע אֶת רֵאשִׁית מוֹתָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה ? רֶצַח רָבִּין בְּכִכַּר הַהֲמוֹנִים ? הָאִינְתִּיפָדָה הַשְּׁנִיָּה ? הָרִאשׁוֹנָה ? מִלְחֶמֶת

שבתאי מג'ר

אִם אֱלוֹהִים שֶׁבְּאָדָם הָיָה פּוֹגֵשׁ אֶת אֱלוֹהִים שֶׁבְּאָדָם כֹּל נְשִׁיקָה הָיְתָה מַעֲבִירָה אֱלוֹהוּת מִפֶּה לְפֶה אָמַר אֱלוֹהִים שֶׁבָּאָדָם אֱלוֹהִים עוֹצֵם

שבתאי מג'ר

שׁוֹאָה מִתְנַצֶּלֶת בִּפְנֵי מַעֲמִידֶיהָ יוֹדַעַת שֶׁצְּרִיכָה לְהוֹדוֹת אַךְ מָה לַעֲשׂוֹת, לֹא תוּכַל לָבוֹא. מְחַפֶּשֶׂת לָהּ תֵּרוּצִים וּמִתְרַחֶקֶת מִבָּמוֹת לֹא כָּל

שבתאי מג'ר

נַסּוּ בְּלִי תַּנּוּר נַסּוּ בְּלִי כִּיוֹר נַסּוּ בְּלִי מֵחַם לְקָּפֶה נַסּוּ בְּלִי אַסְלָה נַסּוּ בְּלִי מַרְאָה נַסּוּ בְּלִי מְכוֹנִית נַסּוּ

שבתאי מג'ר

בָּאתִי מִבּוּלְגָּרִיּוּת וּבוּלְגָרִיּוּת אֲנִי כּוֹתֵב. בָּאתִי מֵעֵדָה שֶׁלּוֹקַחַת כְּאֵב וְאוֹפָה מִמֶּנּוּ בּוּרֵקָס לְהַכְנִיס טַעַם לַחַיִּים וְתַבְלִינִים. עִם יוֹגוּרְט סָמִיךְ וּבֵיצָה