עַל מַדְרֵגוֹת כִּכַּר דַּאם בְּנֵי אָדָם מְסֻמָּמִים עֲצֵי-דַּעַת הֲפוּכִים צוֹמְחִים בָּהֶם.   עַל דַּעַת שְׁפִּינוֹזָה גַּם אֵלֶּה בֵּאֱלֹהִים אִינְדִיפֵרֶנְטִי אֵינְסוֹפִי גַּם הָאִשָּׁה מֵרְחוֹב הַחַלּוֹנוֹת, וְהִיא

הַזּוֹנָה בַּחַלּוֹן הַמּוּאָר יָפָה מְאֹד. הִיא קוֹרֵאת בְּסֵפֶר. לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מָה הִיא קוֹרֵאת. לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מָה הָיְתָה יַלְדוּתָהּ. לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה

מְנַהֵל הַפֶסְטִיבָל תָּפַס אוֹתִי בַּנַּיָּד בַּבַּרְגֶ'לוֹ בֵּין הֲמוֹנֵי תִּינוֹקוֹת בְּעֵירֹם וְרַדְרַד (אַף לֹא תִּינוֹקֶת אַחַת) עַל הַקִּיר – כַּמָּה מֵהֵם הָפְכוּ מְשׁוֹרְרִים כְּשֶׁבָּגְרוּ, שְׁחוֹחִים וּשְׁכוּחִים

לַיְלָה בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל זוֹנָה קַמְבּוֹדִית, בָּאוֹר הַקָּלוּשׁ שֶׁל בִּקְתַּת בַּמְבּוּק בְּפַאֲתֵי הָעִיר, עוֹלֶה רַק שִׁבְעָה מַארְקִים גֶּרְמָנִיִּים. לְאַלְפֵי נְעָרוֹת שֶׁמַּגִּיעוֹת מֵהַכְּפָרִים לַבִּירָה, זֶה הַמּוֹצָא הַיָּחִיד

א מָה הָאִישׁ מְחַפֵּשׂ בַּגֵּיישָׁה, שָׂדוֹת חַמִּים: בְּשִׁכְחָה וְהִזָּכְרוּת הוּא מַעֲבִיר אֶצְבַּע בְּכָל אֵיבָרָיו מַה שֶׁקּוֹדֵם לְטֶקֶס הַפְּגִישָׁה, קוֹשֵׁר חָזָק אֶת צַוָּארוֹ בַּעֲנִיבָה חוּמָה מְשַׁבֵּץ

אֲנִי בְּהוֹנְג-קוֹנְג. יֵשׁ שָׁם לְשׁוֹן נָהָר שׁוֹרֶצֶת נְחָשִׁים. יֵשׁ יְוָנִים, סִינִים וְכּוּשִׁים. עַל יַד פַּנָּסֵי הַנְּיָר פּוֹעֲרִים אֶת פִּיהֶם תַּנִּינִים שֶׁל קַרְנָבָל. מִי אָמַר לְךָ

מֻכַּת אוֹרוֹת, רוֹעֶדֶת פַּעַם אַחַר פַּעַם כְּנֵסִיָּה אֲפֵלָה שֶׁל זְרוֹעוֹת מִתְחַנְּנוֹת. עֲצֵי פְּלַסְטִיק, שִׁמְשִׁיּוֹת – דִּמּוּיִּים מְגֻחֲכִים לְרַכֵּךְ תַּאֲוַת בָּשָׂר – שֵׂעָר צָבוּעַ מִתְנַפֵּץ עַל

לַחוּת טְרוֹפִּית עַל חֻלְצוֹת פִּרְחוֹנִיּוֹת, עָשָׁן וְחַיּוֹת מָנוֹעַ זְעִירוֹת, בְּרִיטִים מְטֹרָפִים מִשֶּׁמֶשׁ בְּקַעֲקוּעִים דְּהוּיִים. נֵאוֹן פְּלָזָה, סוֹי קָאוּבּוֹי, דִּגְלֵי מְדִינוֹת וְיַלְדוֹת כְּפָר מְנֻתָּחוֹת, מְתַקְּנוֹת שְׂפָתַיִם

רָאִיתִי אֶת אַחְיוֹתַי בְּנוֹת מִינִי עַל בָּמָה בִּמְאוּרָה אַפְלוּלִית מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בְּאֵבֶר מִינָן לִדְבָרִים שֶׁלֹּא מִן הַמִּנְיָן לִשְׁרֹק בּוֹ בְּצִנּוֹר לִפְתֹּחַ פְּקָק שֶׁל בַּקְבּוּק לְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ

הֵם שׁוּב מַטְרִידִים אוֹתִי בַּסֶּנְטִימֶנְטָלִיּות שֶׁלָּהֶם, הוֹפְכִים אוֹתִי לְגִבּוֹרָה, מְהַפְּכִים בַּבּוֹדוּאַר שֶׁלִּי, בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. אֲפִלּוּ הִתְקִינוּ מַצְלֵמָה נִסְתֶּרֶת מֵעַל הַמִּטָּה וּמַכְשִׁירֵי צִתּוּת: כָּל אֲנָחָה שֶׁלִּי

תֵּל אָבִיב, זוֹנָה יָפָה שֶׁלִּי, יַלְדָּה מְאֻפֵּרֶת, מַלְאִי לִי אַמְבַּטְיָה שֶׁל לִיקֶר בֵּיצִים, הַאֲכִילִי אוֹתִי בִּלְשׁוֹנוֹת אַסְפָּרָגוֹס. נַחֲמִי אֶת יְלָדַיִךְ בִּנְשִׁיקוֹת שֶׁל לִיפְּסְטִיק, תְּנִי לָהֶם

תֵּל אָבִיב בִּשְׁעוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם דּוֹמָה לְיַצְאָנִית שֶׁפָּרְשָׁה לְגִמְלָאוֹת כְּלוֹמַר עֲדַיִן מְעוֹרֶרֶת תְּשׁוּקוֹת נַעֲלָמוֹת

2009 ארבע מאות שקל   הוא נוסע באופניים ולראשו כובע קש משוטט ברחבי העיר פעם מרחוק הוא אפילו הזכיר לי עובד זר פעם אחרת עצרתי

אֵם צְעִירָה בִּמְעִיל חָרְפִּי צָמוּד לוֹפֶתֶת עֲגָלָה מְקֻפָּלָה צוֹלַחַת רוּחַ בְּרִיצָה קַלָּה (הִשְׁאִירָה לַסָּבִים אֶת הֶחָמוּד?) בִּרְחוֹב חָשׂוּף לְיָם אָפֹר – עַמּוּד אָטוּם שֶׁל אֹבֶךְ

אֲנִי הָיִיתִי מַלְכַּת הַיָּם. מִן הָאַסְפַלְט הִבַּטְתִּי אֵיךְ מִשְׁבָּרָיו גּוֹאִים וּנְסוֹגִים וְאֵיךְ רְחוֹב הַיַּרְקוֹן נִשְׁכַּח אֶל סּוֹפוֹ וְקִנֵּאתִי בַּנָּשִׁים הַחֲשׂוּפוֹת שֶׁיּוֹדְעוֹת לִמְכֹּר אֶת יוֹפְיָן וְלִי

כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֶת זֶה עִם זוֹנָה זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר אָרֹךְ וַאֲנִי לֹא מְדַבֶּרֶת עַל זוֹנָה בְּמָלוֹן אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל אַחַת מִתֵּל-בָּרוּךְ. לֹא הָיוּ לִי הַרְבֵּה

זֶה הָיָה מַסְלוּל לְתַיָּרִים: לָקַחְנוּ אֶת בֵּן דּוֹדֵנוּ מֵאָמֶרִיקָה לִרְאוֹת אֶת הַיָּם, הַחוֹף וּלְאַחַר מִכֵּן אֶת הַבָּנוֹת שֶׁעוֹבְדוֹת שָׁם בַּכְּבִישׁ, חִוְּרוֹת וּבוֹדְדוֹת, צְלַלִיוֹת בַּשְּׁקִיעָה בְּחוֹף