שירים

נוּ, נִכְנָסִים? מָתַי כְּבָר נִכְנָסִים? קָדִימָה, תַּחֲנוֹת פִּקּוּד דָּרוֹם, אָמְרוּ אֶתְמוֹל שֶׁנִּכְנָסִים הַיּוֹם, אָמְרוּ שִׁלְשׁוֹם שֶׁנִּכְנָסִים אֶתְמוֹל, הַיּוֹם אָמְרוּ שֶׁנִּכָּנֵס

בַּשֶּׁקֶט הַיָּבֵשׁ שֶׁל הַשַּׁבָּת יֵשׁ עֲזוּבָה כְּבֵדָה לְלֹא נָשׂוֹא הַכֹּל מוּכָן, לָכֵן הַכֹּל שָׁבַק הַכֹּל הַזֶּה יוּצַר וְאָז שָׁבַק כִּי

אָמְרוּ לִי שֵׁב צַיֵּר בֵּינְתַיִם עֵץ עֲשֵׂה עֵץ מְצֻיָּר עָשִׂיתִי עֵץ יָצָא לִי מְצֻיָּן סִיַּמְתִּי לְצַיֵּר הִמְשַׁכְתִּי לְחַכּוֹת אֲבָל אַחֶרֶת,

אֶלֶף פַּעַם כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי לְהַשְׁאִיר אֶת הַמַּפְתֵּחַ בֶּעָצִיץ הַזֶּה מִשְּׂמֹאל אֵלֶּה חָארוֹת, הֵם אַף־פַּעַם לֹא עוֹשִׂים אֶת זֶה נָכוֹן הֵם

גּוּף אֶחָד שׁוֹכֵב כְּמוֹ סֵפֶר שְׁנֵי גּוּפִים שׁוֹכְבִים כְּמוֹ סֵפֶר שָׁם סָגוּר וּפֹה פָּתוּחַ כְּמוֹ אֶפְשָׁר לִקְרֹא בָּהֶם הֵרְצְל גַּם

הַצִּפּוֹר (הֵן תָּמִיד שְׁתַּיִם: זוֹ הַחַיָּה בָּעֵץ וְזוֹ שֶׁבַּדַּף. לִשְׁתֵּיהֶן כָּנָף, רַק אַחַת יוֹדַעַת לָעוּף. הָאַחֶרֶת נֶחְבֶּטֶת בְּמָה שֶׁמְּדַמָּה לְשָׁמִים,

עוֹרֵב עַל הַגַּג. עַכְשָׁו, מִשֶּׁלָּכַדְתִּי אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּכֶם, אֹמַר מַשֶּׁהוּ עַל הָעֵץ דַּוְקָא, הַנִּקְשָׁר לַדְּבָרִים הַחַיִּים, הַחַפִּים. אֶלָּא שֶׁלַּהַק אוֹתִיּוֹת

הָהּ כְּתִיבָה! מְלָאכָה תְּמוּהָה לְלֹא חֹמֶר! בַּחַלּוֹן קוֹפַחַת לְבָנָה וְהָעוֹלָם, מִתּוֹךְ שֵׁנָה, מְדַדֶּה אֶל אָבְדָנוֹ הַמְּשֻׁנֶּה. קוֹרֶה שֶׁבְּנֵי אָדָם מְאַבְּדִים

חֵרֶף חֶרֶב הַסּוֹף הַמַּר, דַּע בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁאֶבְחַר בָּזֶה שׁוּב וּבִלְבַד הֶרֶף אַהֲבָתֵנוּ.

הַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְדַבְּרוֹת עֲלֵיהֶם: בְּגִידַת הַגּוּף הָעוֹבֵר וָשָׁב הִתְעַבּוּת הָאַגָּן בְּדִיקוֹת הַדָּם חֹסֶר הַשֵּׁנָה דְּחִיסוּת הַבָּשָׂר לֵיל הַטְּבִילָה

וְאֵיךְ מִתּוֹךְ כָּל הַחוֹל הַזֶּה בָּנִיתָ לִי בַּיִת עֲרוּגוֹת הַטַּעַם הִצְמִיחוּ אֶת אַהֲבָתֵנוּ טַעַם קִשּׁוּאִים, גָּד וְשׁוּם וּמִתּוֹךְ סַעֲרוֹת הַחוֹל

אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ תִּבְחֲרִי לִחְיוֹת. יֵשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁשָּׁוֶה לִחְיוֹת עֲבוּרָם. תִּינֹקֶת מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּמוֹרַד הַמַּגְלֵשָׁה, יַלְדָּה בַּת חָמֵשׁ שֶׁלּוֹמֶדֶת

וָתַעַמְדִי מוּל עַצְמֵךְ וַתֹּאמְרִי בְּקוֹל רָם כִּי פִּיךְ וְלִבֵּךְ שָׁוִים וּפָשַׁטְתְּ יָדַיִךְ וְנָשַׁמְתְּ עָמֹק וְיָם לְפִתְחֵךְ נִגְלָה וְטָבַלְתְּ וְעָלִית טְהוֹרָה

עַל מָה מַנִּיחוֹת נָשִׁים רָזוֹת אֶת מָתְנֵיהֶן אֵיךְ מִתְאַרְגְּנוֹת אֶצְלָן עַצְמוֹת הָאַגָּן מָה מְקַבֵּעַ אוֹתָן לָאֲדָמָה אִם לֹא כּוֹחַ הַכְּבִידָה

הָיוּ לֵילוֹת שֶׁטֶּרֶם דֻּוְּחוּ אֵיךְ כִּמְעַט הִשְׁתַּגַּעְתִּי בְּדִידוּת שֶׁקָּפְאָה בַּזְּמַן וּמָצְאָה בִּי פְּשָׁרָה אֲנִי וְזִכְרוֹנוֹתַי נִמְצֵאנוּ מְאֻבָּנִים לֹא הָיָה בִּי

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִיא נִפְרְמָה. נִפְרַם הַחוּט שֶׁחִבֵּר אֶת הָאֲדָמָה אֵלֶיהָ. כָּל בְּנֵי הָאָדָם הָיוּ פְּרוּמִים מִמֶּנָּה וְעָדִין, הִיא נָשְׁמָה פַּעַם

הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי גְּמִישָׁה כְּמוֹ בָּצֵק וְהִיא כְּבָר לֹא טוֹחֶנֶת מַיִם כְּמוֹ קֶמַח. שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לֹא נֶאֱפוּ לְמַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִלְעֹס. הַדְּבָרִים

רוֹקַנְתִּי אֶת הַתִּיק אֵין לִי עוֹד שָׁפָן לִשְׁלֹף אָז אוֹ שֶׁתֹּאהַב אוֹתִי אוֹ שֶׁתֹּאהַב אוֹתִי

אֲנִי מַקִּיזָה זִכְרוֹנוֹת וְלֹא מְדַבֶּרֶת עַל הַמָּשִׁיחַ עִם אַף אֶחָד. בְּיָמִים אֵלֶּה אֲנִי מְמִיתָה אֶת עַצְמִי בְּכָל מִינֵי דְּרָכִים מְשֻׁנּוֹת.

הַתְּהוֹם שֶׁלִּי עֲמֻקָּה מִשֶּׁלָּךְ אֲבָל כְּבָר מִזְּמַן אֲנַחְנוּ לֹא בְּתַחֲרוּת – הִפְסַדְנוּ בְּיַחַד.

הוּא לֹא רַךְ אֲבָל הַקּוֹצִים שֶׁלּוֹ מַתְאִימִים בְּדִיּוּק לַחֹרִים בַּלֵּב שֶׁלִּי.