שירים
שולמית אפפל
אַתָּה יָכוֹל לְאַלֵּף בַּז וְעֲדַיִן לֹא תְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ מֵהַקּוֹד הַגֶנֶטִי שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיֵשׁ לְךָ בַּז מְאֻלָף וְאֵין לְךָ בַּז כְּלַל
שולמית אפפל
כֹּל מָקוֹם טוֹב לֶקַבֵּל בּוֹ אֶת הַכְּאֵב וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁאִם טוֹב לַגָּמָל וְטוֹב לַתָּמָר אָז שׁוּבִי שׁוּבִי תְּשׁוּקָתְךָ עָלַי וְשָׁלוֹם
שולמית אפפל
הַיּוֹם אֲנִי רוֹצָה לְדַבֵּר בָּאַהֲבָה אֵיךְ בְּאֹפִי הַדְּבָרִים שֶׁבָּהּ יֶשְׁנָהּ שְׁפִיּוּת אִמִּי לֹא קָרְאָה שִׁירִים גַּם לֹא שֶׁלִּי הָיָה מַשֶּׁהוּ
שולמית אפפל
מַאדָאם פַּאוּלִינָה כְּשֶׁחַיָּה גָּרָה חַלּוֹן מֵעָלֵינוּ וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמֵּתָה הִגְבִּיהַּ אוֹתָהּ הָאֱלֹהִים בִּיקוּם שָׁלֵם הַגּוּף הַקָּטָן שֶׁלָּהּ, קֶשֶׁת הַגַּבָּה הַשֵּׂעָר הַוִּילוֹן
הדרה לוין ארדי
כֻּלָּם נֶחְמָדִים הַכֹּל סַבַּבָּה מִצְטַלְּמִים יֹפִי נִרְאִים אַחְלָה קָרְאוּ אֶת הַסֵּפֶר הָאַחֲרוֹן כָּתְבוּ אֶת הַסֵּפֶר הָאַחֲרוֹן יָזְמוּ, הִתְנַדְּבוּ, צִיְּצוּ, מָחוּ
הדרה לוין ארדי
לִפְעָמִים אֲנִי מַתְחִילָה לְהַאֲמִין לַהֵדִים הַחוֹזְרִים אֵלַי מֵהַבְּרִיּוֹת כְּמוֹ לְגַלֵּי אוֹר הַמִּשְׁתַּבְּרִים מִן הַחֹמֶר, נִבְלָעִים בּוֹ אוֹ חוֹזְרִים מִמֶּנּוּ בְּהֶתְאֵם
הדרה לוין ארדי
קִרְצַפְתִּי שִׁירִים מִגֹּדֶשׁ וְקִירוֹת מֵעֹבֶשׁ, בִּזְמַן שֶׁהִקְשַׁבְתִּי לַאֲבִיגְדוֹר פֶלְדְּמָן מְדַבֵּר עַל חֹסֶר הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הָאֱמֶת, עַל רַאַוְתָנוּת אִינְטֵלֶקְטוּאָלִית, עַל אַנְשֵׁי
הדרה לוין ארדי
זֶה לֹא שֶׁאֵין לִי מָה לוֹמַר זֶה שֶׁיּוֹצֵא לִי מַר, מֻכָּר וְזָר, נִפְרָד מֵרֵאשִׁיתוֹ זֶה שֶׁיּוֹצֵא לִי הַמּוּבָן מֵהִפּוּכוֹ שֶׁכָּל
ילי שנר
עֶרֶב שַׁבָּת אַחֲרֵי הַקִּנּוּחִים גָּדוֹל צַעַר הַגּוּף מִצַּעַר הַשְּׁכִינָה, כּוֹסוֹת הַיַּיִן סְמוּכוֹת וּבָבוּאָתֵנוּ מִשְׁתַּקֶּפֶת בָּהֶן קְעוּרָה וּמֻרְחֶבֶת. אֲדֻמִּים מִבַּחוּץ וּשְׁקוּעִים