יונה וולך

*[לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם‎]

מתוך: שירה,

סימן קריאה, 1976

לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם

אַתָּה שׁוֹמֵעַ לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת

מִזֶּה כְּלוּם זֶה הָיָה אֶצְלִי בְּיָדַיִם

וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם

וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה מַשֶּׁהוּ

אַתָּה שׁוֹמֵעַ יָכֹלְתִּי לְגַמְגֵּם

גְּמְ גְמְ מָה רָצִיתִי לְהַגִּיד

יָכֹלְתִּי לְהַרְגִּישׁ הֲכִי רַע שֶׁאֶפְשָׁר

(אַתָּה עוֹמֵד לְפְתֹר בְּעָיָה מְסַבֶּכֶת

אַתָּה תֹּאמַר אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה

זֶה הַמִּבְחָן הָאַחֲרוֹן וּפִתְאֹם אַתָּה)

עוֹמֵד כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן בְּסִנָּר לְצַוָּאר

וְאוֹמֵר גַּם וְחוֹזֵר עַל הַשְּׁאֵלָה

מֶה עָשִׂיתָ עִם זֶה שׁוֹאֲלִים לְאָן

בִּזְבַּזְתָּ אֶת כָּל זֶה הָיָה לְךָ סִכּוּי

וְאַתָּה תִּצְטָרֵךְ לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ.