יונה וולך

*[אָדָם צוֹבֵר זִכְרוֹנוֹת]

מתוך: שירה,

סימן קריאה, 1976

אָדָם צוֹבֵר זִכְרוֹנוֹת

כְּמוֹ נְמָלִים בְּחָדְשֵׁי הַקַּיִץ

כְּמוֹ חָגָב בְּעֵת הַקַּיִץ

וְיֵשׁ שֶׁאָדָם שַׂר

וּבַחֹרֶף הַנְּמָלִים מִתְכַּנְּסִים

מִתְנוֹעֲעִים בִּרְכוּשָׁם וּמְכַלִּים לְאַט

אֶת הָרְכוּשׁ וְאֶת הַחֹרֶף

וְהֶחָגָב בַּחֹרֶף שַׂר לַפְּתָחִים

לִטְעֹם מִזִּכְרוֹנוֹת הָעוֹנָה הָאֲהוּבָה

שֶׁבְּשִׁירוֹ חָמְקָה מִמֶּנּוּ כָּלִיל.