בְּכַוָּנָה לַעֲשׂוֹת כָּכָה לִפְשֹׁט אֶת הָעוֹר וְהַבָּשָׂר וְהָרֶגֶל לִפְשֹׁט עַל כָּל הַחֲתִיכוֹת שֶׁלְּךָ וְשׁוּב לְגַלּוֹת אֶת הֶחָסֵר אֶת אוֹתוֹ חָסֵר
הַזְּמַן זָ כָּל כָּךְ הַזְְּמַן זָ דּוֹחֵף הַגּוּף וּ מִ תְ מַ זֵּ ל דּוֹחֵף הַקִּירוֹת בְּכֹחַ מְעַנְיֵן שֶׁיּוֹתֵר נִשְׁמָע
המלחמה שוקעת שקיעה אדירת ממדים, סוחפת כול. אנחנו נגררים בתוכה כרהיטים מחוץ לבית. מופתעים עד כלות, ועם זאת משוכנעים שהכרנו
תְּחִלָּה בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת הֶלִיקוֹפְּטֶר צִבְעוֹנִי שֶׁמִּתְעוֹפֵף בֵּין עָנָן לְבֵין תְּכֵלֶת מְאַתֵּר בִּמְהִירוּת מַהֲמוֹרוֹת וְשׁוֹעֵט חֲסַר-נְשִׁימָה לְהַתְרִיעַ עֲלֵיהֶן בִּפְנֵיכֶם, יְלָדַי. אַחַר
1. הַשִּׁירָה עַלְמָה יְחֵפָה חַסְרַת גִּיל נְטוּלַת מַעֲמָד הַפּוֹסַעַת עַל רְסִיסֵי זְכוּכִית 2. הַשִּׁירָה מִגְדַּלּוֹר נֶחָמָה הַצָּץ מִמְּצוּלוֹת וְשׁוֹלֵף יַהֲלוֹמֵי
בְּעֶצֶם כֻּלָּנוּ הֲלוּמֵי קְרָב – טִירוֹנִים שֶׁמְּסָרְבִים לְהִגָּמֵל מִבְּהִיָּה בְּשָׁדֶיהָ הַזְּקוּרִים שֶׁל פְּקִידָה פְּלֻגָּתִית; נְעָרִים שֶׁגָּדוֹל עֲלֵיהֶם לִקְלֹט כִּי הֶעָתִיד
אָדָם מְשׁוֹטֵט בַּיְקוּם בְּדִידוּתוֹ נוֹגֶסֶת בּוֹ גַּם אֶתְמוֹל גַּם עַכְשָׁו אָדָם הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם בְּדִידוּתוֹ לוֹפֶתֶת גְּרוֹנוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַגְּרוּמוֹת אָדָם מְדַדֶּה
לִמְתֹּחַ צַוָּאר כְּאַחַד הָעֲגוּרִים וּלְהַקְשִׁיב. לְהַקְשִׁיב לָרוּחַ הַמֶּפְלַרְטֶטֶת עִם עֵדֶר כְּבָשִׂים. לִטְעֹם מִפְּרִי שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל וּלְהַבִּיט. לְהַבִּיט בַּיָּרֹק הַמְּרַפְרֵף בֵּין
דֶּלֶת הַכְּנִיסָה לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׁכוֹל לְעוֹלָם אֵינָהּ מִסְתּוֹבֶבֶת. אַתָּה מוּטָל אֶל הַסָּלוֹן, מַשְׁפִּיל מַבָּט, מִתְאַמֵּץ לְהִתְנַעֵר מִכָּל קֶשֶׁר, שׁוֹלֵחַ עֵינַיִם פְּעוּרוֹת
לאבי אליאס – אדם, משורר, חבר לְצַיֵּר עַל דַּף לָבָן, לְקוֹשֵׁשׁ כּוֹחוֹת סוּס וּלְהַמְשִׁיךְ. לְהַמְשִׁיךְ לִנְשֹׁם, לֶאֱסֹף אוֹתִיּוֹת קֵהוֹת, לְחַדְּדָן
בַּמַּחֲצִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים שֶׁל הָאֶלֶף הַקּוֹדֵם שֶׁל הַמֵּאָה הַהִיא, הָיִיתִי חַיָּל יָרֹק שֶׁלָּמַד לֶאֱהֹב אִשָּׁה כְּחֻלָּה. עַל שָׁטִיחַ
לזכר יפית עֶרֶב בָּעוֹלָם סְוֶדֶר אַהֲבָה מְכַסֶּה אֶת הַיְקוּם עֶרֶב בָּעוֹלָם אֲבָנִים נוֹשְׁקוֹת לָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹכְבִים תַּחְתָּן.
אֲנִי צְרִיכָה אוֹתְךָ, בָּשָׂר טָרִי, מְגֻלָּח, קְצוּץ שֵׂעָר, לֹא מֻגְבָּל בְּכשֶׁר קְרָבִי, צָרוּד, צַיְתָן עַד גְּבוּל הַפַּחַד. לְיַד גֶּדֶר הַמַּחֲנֶה,
הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא לֹא פֶּתֶק בְּבַקְבּוּק. אַל תָּבוֹא לְהצִיל אוֹתִי. אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת זֹאת שֶתְּנַגֵּן בַּנֵּבֶל. לִפְרֹץ לַשְּׁאוֹל וּלְהָגִיחַ, נוֹשֵׂאת
אֲנִי הַצִפּוֹר שֶׁמְאִטָּה, וְכָךְ מְאָבֶּדֶת אֶת מְקוֹמָהּ בַּלַּהַק הַקָּרִיר שֶׁמִּתְרוֹמֵם כְּמוֹ יָד גְּדוֹלָה, חוֹלֵף מֵעַל לָעִיר, בּוֹעֶרֶת כְּמוֹ פָּנִים, לְרֶגַע
בִּשְׂדֵרוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, פַּרְטִיזָנִים זְקֵנִים נְעוּצִים עַל סַפְסָלִים כְּמוֹ נֵרוֹת עֲקֻמִּים דּוֹעֲכִים בִּזְרוֹעוֹת נְעָרוֹת פִילִיפִּינִיוֹת, מְסַפְּרִים לָהֶן בְּפוֹלָנִית דְּבָרִים שֶלא
הָאִישׁ שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה יוֹשֵׁב לַשֻּׁלְחן. הָאִשָׁה שֶׁבְּקֹשִי הגִיעָה מַגִישָׁה לוֹ עֻגַּת שְׁזִיפִים. זֶה הַבַּיִת שֶׁלִי: טוֹב פֹּה. בָּטוּחַ. אִמָּא
בְּיוֹם רִאשׁוֹן כּוֹאֵב לוֹ הָרֹאשׁ בְּיוֹם שֵׁנִי כּוֹאֶבֶת הַבֶּטֶן בְּיוֹם שְׁלִישִׁי כּוֹאֵב הַפֶּה וּמְגָרֵד בַּטוּסִיק בְּיוֹם רְבִיעִי כּוֹאֶבֶת הָאֹזֶן בְּיוֹם
הֲכִי אָהַבְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַאוֹפַנּוֹעִים טָסִים עַל הַקִּיר. לֹא הֵבַנְתִּי אָז אֶת כֹּחַ הַכְּבִידָה. הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁגַּם אֲנָשִׁים מְאֹהָבִים
נוֹלַדְתִּי בְּ-1969. אִלּוּ הָיִיתִי אַסְטְרוֹנָאוּט הָיִיתִי צוֹעֵד עַל הַיָּרֵחַ. כְּעֵץ הָיִיתִי נוֹשֵׁק לָעֲנָנִים. כְּמַיִם הָיִיתִי דּוֹלֵף מִכָּל הַבְּרָזִים. כְּמַצְלֵמָה הָיִיתִי
עִזְבוּ אֶת הָעִתּוֹן בַּצַּד כַּבּוּ אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה תַּשְׁקִיטוּ אֶת הָרַדְיוֹ גַּם כָּכָה הַכֹּל שָׁם אוֹ רָעוֹת אוֹ הַפְחָדוֹת אוֹ שְׁטוּיוֹת.
