פנחס שדה

אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר. אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן נוֹהֵר. ה', תֵּן נֵר. כִּי אֲנִי עִוֵּר.   פֹּה וָשָׁם אֲנִי רוֹקֵד. פֹּה וָשָׁם אֲנִי

(פיצ'י) יהורם בן-מאיר

עַשֵׂנוּ – – – אָנוּ שֶׁנַּעֲשֵׂינוּ בָּשָׂר וָדָם וְקוֹל וְרוּחַ וְדִבּוּר וְאָדָם מִדְּבָרְךָ   אָנוּ שֶׁמַּעֲשֵׂינוּ עוֹבְדִים אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁמַּעֲשֵׂי

אסתר ראב

אֵלִי בְּבוֹאֲךָ לְתָלְשֵׁנִי זְרֵה אֶת עָלַי בְּכַנְפֵי הָרוּחַ וְנִשְׁאַרְתִּי כְּפֶרֶג נְטוּל-רֹאשׁ וְשַׁחוֹתִי אֱלֵי עֲפַר-אַרְצִי וַאֲסָפוּנִי צְחִיחֵי-רְגָבִים – – – יְהֵא

דנה אמיר

א. אֱלֹהֵי הַזְּמַן. שְׁעַת חֲצוֹת נָקְפָה מִכְּבָר וְהַמָּוֶת קָרֵב כְּמַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה. פְּתַח לָנוּ שַׁעַר.   ב. אַל תַּהַדְפֵנִי אֶל פִּנּוֹת

מואיז בן הראש

אֵל הַמַּדָּע הַיָּקָר אֵל הָרְפוּאָה אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אֶחָד וַאֲנַחְנוּ מְצַפִּים מִכֶּם שֶׁיּוֹם אֶחָד עוֹד מְעַט עוֹד רַק עֶשְׂרִים שָׁנָה תַּצִּילוּ

אליעז כהן

(ייחוד לימים נוראים)   שְׁמַע אֲדֹ-נָי, יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֶחָד   וְאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל

אבי אליאס

אל הרחמים הפסקתי ארוחה לבשתי זית שרכתי נעליים ובאתי לצאת. אדון הסליחות שוכן המרומים עננו ופחד יצחק חוס ורחם עלינו

תמיר להב-רדלמסר

מִזְמוֹר לְדָּוִד:   הָבֵּט בַּשָׁמַיִם דָּוִד הַבֵּט / כְּחֻלִּים / שַׁבָּת / שְׁקוּפִים הַשָּׁמַיִם / כְּחֻלִּים אֲפֹרִים/ בְּשַׁבָּת / כִּי

פרץ-דרור בנאי

אֱלֹהִים נְצֹר אֶת חֶפְצֵי הַחַיִּים כִּי שׁוּב נִפְעָר בִּי – צֶלֶם הַשָּׂדוֹת הַחֲרוּכִים וּמְטַר אֵשׁ עוֹפֶרֶת הַנִּתָּך עַל הַגְּבָעוֹת וּבִמְיֻחָד

יוסף צבי רימון

אִם יֵשׁ בְּיָדְךָ, אֵל, אֲסִימוֹן – תְּנֵהוּ לִי, וּבִלְבַד שֶׁיִּצְלַח בַּמְּדִינָה. הַאֲכִילֵנִי עָפָר כַּנָּחָשׁ, אַךְ אַל נָא אֶדְאַג דַּאֲגַת מָחָר.

מירון ח. איזקסון

הִנֵּה אָבִי הַיָּרֵא לְפָנֶיךָ מֵאַזְהָרוֹת אִמּוֹ וּמֵרֹאשִׁי הֶעָשׂוּי חֲלוּלִים חֲלוּלִים שֶׁכֻּלָּם יְכוֹלִים לְהִכָּנֵס בּוֹ.   רְאֵה אֶת אָבִי הָאָהוּב אֲֹשֶר

יורם ניסינוביץ'

יוֹרָם מִפִּזּוּר, אָהֲבָה מִבֶּהָלָה, קַטְנוֹעַ מִגְּנֵבָה, רֶשֶׁת מִפְּרִיצָה, חַג מִמְּעִידָה, יִשְׂרָאֵל מִכְּבִישָׁה אֲנִי מֵעֹנִי, שֶׁתְּקַבֵּל אוֹתִי אֶל הֵיכָלְךָ וּתְבַשֵּׂר אֶת

נועה שקרג'י

לשנשי   עֲשָׂרָה לְאַחַת. רַק עֶשְׂרִים דַּקּוֹת עָבוֹת חלפו מֵרָאשִׁית הַשִּׁעוּר. סָפַרְתִּי אוֹתָן כְּמוֹ כְּבָשִׁים.   מַרְצֶה נוֹשֵׂא מַבָּט אֶל

גלעד מאירי

בַּיָּצִיעַ הַתְקָפָה מִתְפָּרֶצֶת שֶׁל אִי שֶׁקֶט בְּגוּפִי. בִּמְקוֹם לְהָזִין אֶת נַפְשִׁי בְּסֵפֶר אוֹ לִמְדוֹט כֹּל אֵבָרַי מַשְׁחִיתִים תּוֹרָה לְבַטָּלָה, מִזְדַּקְּפִים

אהרן שבתאי

אֵל אֱלֹהִים בְּבַקָּשָׁה, תֵּן לִי   לִלְבֹּשׁ   אֶת כֻּתָּנְתּוֹ שֶׁל בֶּגִין  

סמי שלום שטרית

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְמָרְדְּכַי בַּעֲלוֹתוֹ עַל בָּמוֹת הָאֱמֶת לִזְעֹק חֶזְיוֹן אַחֲרִית כָּל בָּשָׂר לְהַתְרִיעַ בּוֹא הָרֹעַ לְצַלְצֵל פַּעֲמוֹנֵי אֵשׁ.   שִׁיר

רוני סומק

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, עֲצֹם אֶת עֵינֵי הַשּׁוֹמְרִים, תֵּן לַמִּלִּים הַגְּנוּבוֹת לְהִשָּׂרֵף עַל גַּחֲלֵי הַשְּׂפָתַיִם, הַמְצֵא מְחִילָה וּבִשְׁעַת נְעִילָה עֲשֵׂה שֶׁיִּהְיוּ

גלעד מאירי

אֱלֹהֵי חֲרִיגוֹת הַבְּנִיָּה שְׁמַע פְּנִיָּה   אָנוּ הַחֲתוּמִים בַּבְּלוֹקִים בַּדִּירוֹת בַּשִּׁכּוּנִים פּוֹנִים אֵלֶיךָ בַּזֹּאת שֶׁתַּכְשִׁיר תָּבָּ"עֲתֵנוּ וַחֲרִיגוֹתֵנוּ יֵעָנוּ עַל יָדֶיךָ

אהרן אלמוג

* אֶמֶשׁ בָּכִיתִי בִּרְחוֹב בְּרֶנֶר בֵּינוֹת לֶהָמוֹן. בָּכִיתִי עַל מֵאוֹת הַמֻּבְטָלִים שֶׁהֶעֱלוּ עָשָׁן וְדִבְּרוּ בַּמֶּמְשָׁלָה וּבָכִיתִי עַל הַבַּיִת עֲנָק-הַמִּדּוֹת וְעַל

אסתר אטינגר

תְּפִלָּה לָעֲנִיָּה כִּי תַּעֲטֹף פְּרוּסוֹת לֶחֶם אָחִיד וְיָרַק בְּשַׂקִּית פְּלַסְטִיק דַּקָּה, כְּרִיכֵי מְלָפְפוֹן לִילָדֶיהָ לִשְׁעַת הַהַפְסָקָה. הַשֵּׁם שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי שָׁרוֹת