יְהִי רָצוֹן. מֶלֶךְ. חַי וְקַיָּם
עַל הַסְּעֻדָּה וְעַל הַהַצְלָחָה
וְעַל הַנֵּס וְעַל הַפֶּלֶא שֶׁבְּדָבָר זֶה.
עַל הַכָּתוּב וְהַמְּצֻיָּר וְהַמְּסֻיָּט
וְהַמְּנוּחָה וְהַחְלָפַת הַכֹּחַ
וְהַצִּפּוֹרִים הַמִּתְרוֹנְנוֹת עַל גַּג
וְהַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן עִם הַבְּרִיּוֹת.
וּתְסַלֵּק רְשָׁעִים מִלְּפָנַי
וְתִסְלֹל אֶת דַּרְכִּי בַּמִּישׁוֹר
וְתִזְרֹם בִּי
צָלוּל וּמָלֵא הֲבָנָה
וְשׁוֹמֵר אֶת נַפְשִׁי
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם
שֶׁאַתָּה אָבִי וְאִמִּי וּמִשְׁפַּחְתִּי
וְאַתָּה כָּל אֲשֶׁר לִי
וְאַתָּה כְּתָבְתִּי
וְאַתָּה מְעוֹנִי
וְאַתָּה תְּפִלָּתִי
וְאֵלֶיךָ אָבוֹא לִשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי
לְפִי הַכָּתוּב: שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ
וְאַל יִתְקַשֵּׁחַ לִבִּי
כִּי אִם יְהֵא נִכְמַר בְּרַחֲמִים
מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם תּוֹדָה עַל הַכְּתָב
וְעַל הַדִּקְדּוּק וְהַתַּחְבִּיר
תּוֹדָה עַל הַנְּיָר וּכְלֵי הַכְּתִיבָה
וְכֵן עַל הַמְצָאַת הַמַּחְשֵׁב
הַשֵּׁם, הַשֵּׁם, רַחֵם עָלַי
הוֹצֵא אוֹתִי מִן הַגָּלוּת וּמִן הַמְּצָרִים
וְהָבֵא אוֹתִי אֶל הָאֶרֶץ הַמֻּבְטַחַת!