אֵינִי מִתְכַּוֵּן לַעֲקֹר אֶת גְּרוֹנִי וְגַם לֹא לַחְדֹּל מִלִּכְתֹּב פִּזְמוֹנוֹת וְרִנּוֹת אַהֲבָה וְחֶדְוָה וְאִשְׁתִּי הַיָּפָה עֲצוּבָה
לְס’ אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלְּךָ בְּשִׁירָה אוֹ בְּזָ’אנֶרִים אֲחֵרִים, וּבֵינֵיהֶם
נַשְּׁקוּ שִׂפְתֵי דָּגִים שֶׁבָּאוּ לִשְׁתֹּק שֶׁחָלְפוּ עַל בּוּעוֹת הַמַּיִם שֶׁפָּלַט פִּי. לַמַּיִם מִסִּפּוּנָהּ. לִהְיוֹת חַיַּי. ספטמבר 2008. בימי החיפושים אחר
בָּרְחוֹבוֹת נִזְרָקִים כִּכְלָבִים נוֹבְחִים בְּעֵינֵי הַכֹּל הֵם אֲבוּדִים. רִחַמְתִּי בִּרְחוֹב יְהוּדָה הַיַּמִּית רָאִיתִי מְדַבְּרִים וּמִתְלַחֲשִׁים בֵּינֵיהֶם כְּכָל שֶׁבַּחוּרָה עוֹבֶרֶת
קַבְּלָן, שֶׁיּוֹסִיף שִׁכְבַת גֶּבֶס הַרְבֵּה אִי שֶׁקֶט, לֹא הָיָה לִי מָנוֹחַ. וְזֶה רַק הִתְחַזֵּק. חָנָה מַמָּשׁ בַּכְּנִיסָה כָּזֶה, וַאֲנִי רוֹאֶה
★ צעקה של אישה בדואית משבט בדואי שהמדינה עקרה אותם מאדמתם ותחתם הציבה גמלים עשויים ברזל (כתבתי את המונולוג
שְׁטִיחוֹנֵי תְּפִלָּתָם דּוֹהִים בִּגְדֵיהֶם כִּסְחָבוֹת הַגְּבָרִים, הַצֹּאן, הַיְלָדִים, הַנָּשִׁים לְגוֹנֵן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הָאֲוִיר הַמַּצְחִין. מאנגלית: שחר ברם
אֱלֹהֵי חֲרִיגוֹת הַבְּנִיָּה שְׁמַע פְּנִיָּה אָנוּ הַחֲתוּמִים בַּבְּלוֹקִים בַּדִּירוֹת בַּשִּׁכּוּנִים פּוֹנִים אֵלֶיךָ בָּזֹאת שֶׁתַּכְשִׁיר תַּבַּ"עְתֵּנוּ וַחֲרִיגוֹתֵינוּ יֵעָנוּ עַל יָדֶיךָ
אֶת הַיֶּלֶד עַל חַדְרוֹ נַעֲבִיר אֶל הַמִּרְפֶּסֶת נִקַּח עוֹד חֲצִי מִשְׂרָה נְבַקֵּשׁ עוֹד אַרְכָּה אַחֲרוֹנָה הָאוֹטוֹ הַגָּנוּב וְאִם יֵצַר נַדְחִיק
★ אֵיפֹה תָּגוּרִי כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לָךְ יוֹתֵר אֵיפֹה לָגוּר? אָגוּר בְּפִתְחֵי הַבִּיּוּב, וְאַשְׁתִּין מִלְּפָנִים. אָגוּר עַל סַף בֵּית מִרְקַחַת,
להומלסית בקרן רחוב קרליבך אֲחוֹתִי אִשָּׁה קְטַנָּה שְׂעָרָהּ לָבָן נָגוּעַ בֻּצִּי. אֲחוֹתִי מַגְנֶט שֶׁל אוֹר צַוָּארָהּ פַּחַד דַּק עֵינֶיהָ כָּחֹל
כְּשֶׁנִּשְׁמַעַת הַצְּפִירָה שֶׁל יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַקַּבְּצָן חֲסַר הַבַּיִת מֵרְחוֹב הַנְּבִיאִים קָם וְעוֹמֵד זָקוּף כְּמוֹ צֶ'לוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ סוֹף סוֹף נָתַן לוֹ
★ כִּי הָרְחוֹב הוּא סַף בֵּיתוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים וְכָל הַהוֹמְלֶסִים הַגָּרִים בּוֹ הֵם נְתִינָיו הַמְחַכִּים לְאַשְׁרוֹת כְּנִיסָה וּלְאַשְׁרוֹת יְצִיאָה וּבֵינְתַיִם
★ הַדֶּרֶךְ אֶל שְׁנַת הַיְלָדִים בַּבַּיִת עוֹקֶפֶת שְׂמִיכָה וְרֻדָּה יְשָׁנָה, מִשּׁוּלֶיהָ הַקְּצָרִים מְבַצְבְּצוֹת רַגְלָיו שֶׁל הַיָּשֵׁן עַל הַמִּדְרָכָה.
מְמַמְּשִׁים אוֹפְּצְיוֹת מַצְּבֵי רו"ח מִשְׁתַּנִּים, פּוֹסְחִים עַל סְעִיפִים קְטַנִּים אַהֲבָה וְהַצְהָרוֹת אוֹן אַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן
נִפְרַדְנוּ כְּשֵׁם שֶׁאָדָם עוֹזֵב כַּסְפּוֹמָט
לִגְמֹר. רַק בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁחָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי עָשִׁיר לְהִתְהַפֵּךְ אֶל הַשֵּׁנָה.
הַטֶּלֶפוֹן מְחַבֵּר בֵּינֵינוּ כְּמוֹ כְּבִישׁ אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה לִנְשִׁימוֹתֵינוּ הַמִּתְאָרְכוֹת שִׁעוּל עִירוֹנִי מַחֲלִיף "פֶּסֶק זְמַן" בִּקַּשְׁתִּי.
לֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה חֶשְׁבּוֹן טֶלֶפוֹן אֲנִי מְשַׁלֵּם בִּגְלָלָהּ. מַהֵר מְאֹד הִפְסַקְנוּ לְהִתְלוֹצֵץ. אֲבָל הִיא פִּטְפְּטָה פּוֹלִיטִיקָה הַמַּבָּט, הַפּוֹלִיטִיקָה, הַפְּטָמוֹת –
וּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת קָפֶה מְנֻמָּסוֹת. וְאַתְּ תָּקוּמִי וְצֵל וּכְמוֹ שְׁנֵי מְחוֹגִים נִתְרַחֵק
וְלָךְ יֵשׁ בְּעָיָה בַּהוֹצָאוֹת אָז כְּשֶׁאַתְּ מוֹצִיאָה יוֹתֵר מִדַּי
