שירים

מַה נּוֹתָר לַעֲשׂוֹת? לְהַפְעִיל אֶת הַגּוּף. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים אֲנִי רוֹאֶה בַּחֲדַר הַכֹּשֶׁר מִישֶׁהִי שֶׁמּוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי. הִפְשַׁלְתִּי אֶת הַתַּחְתּוֹנִים בַּבַּיִת,

מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּךְ עַל הַמִּתְקָנִים רוֹאֶה אִשָּׁה יָפָה, נָעָה בַּמֶּרְחָב, הוּא בְּוַדַּאי אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַתְּמוּנָה "עֵירֹם יוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת" וְאֵין

נִכְנֶסֶת בִּתְנוּעוֹת חִמּוּם כְּמָטוֹס מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הַנְּפִילִית.   שְׂעָרָהּ קָמוּץ כְּרִמּוֹן יָד, לְבוּשָׁהּ נוֹצֵץ כְּעִירִי בַּלֵּילוֹת. רַגְלֶיהָ — — —

הִיא בַּת 15 וַאֲנִי שֶׁמִּתְגַּיֵּס בְּעוֹד חָדְשַׁיִם מַשְׁכִּים כְּדֵי לִרְאוֹתָהּ עַל קוֹרָה, מַחְסִיר שִׁעוּרֵי הֲכָנָה לַבַּגְרוּת כְּדֵי לְצַלֵּם אוֹתָהּ בְּמַסְרֵטַת

אָבִי הִתְאַגְרֵף בְּקָטֵגוֹרְיַת קַל כָּבֵד עַד הַיּוֹם נוֹשֵׂא בְּכִיסוֹ אֶת פִּנְקַס מוֹעֲדוֹן הָאַתְלֵטִיקָה הַקַּלָּה שֶׁל הַפּוֹעֵל פֶּתַח תִּקְוָה. לָכֵן אֵינֶנִּי

אֲנִי יוֹדֵעַ, מוּחַמַד עַלִי הִצְמִיחַ לַדִּינוֹזָאוּרִים הַשְּׁחֹרִים כְּנָפַיִם. כָּל הַכֹּחַ הָיָה מְרֻכָּז בְּגַב אֶצְבְּעוֹתָיו, יֹפִי שֶׁיָּכוֹל לְהִתְחָרוֹת אֲפִלּוּ בְּקֶשֶׁת בְּעָנָן.

הֵם רִשְּׁעוּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּךָ לְרַאֲוָה, לְכָדוּךָ כִּזְבוּב וְהִשְׁלִיכוּ לְקֵבַת הַזִּירָה שֶׁתַּכֶּה בְּאַחֶיךָ מִסָּלוֹנִיקִי וְעַד שְׁטְרַסְבּוּרְג. רִחַפְתָּ כִּרְפָאִים וְעָקַצְתָּ כִּתְיָלִים, שָׂרַדְתָּ

חֲבָל לִי עָלֶיךָ. רָצוּי שֶׁתָּשׁוּב לַזִּירָה כְּאוֹתוֹ מִתְאַגְרֵף, שֶׁמְּאַמְּנוֹ הָאִישִׁי מְקַנֵּחַ אֶת פָּנָיו, שֶׁשֻּׁנּוּ, בְּמַגֶּבֶת לַחָה וְלוֹחֵשׁ לוֹ עֵצוֹת חֲכָמוֹת

הָיִיתִי כּוֹבֶשֶׁת אֶת פָּנַי בֵּין שָׁדָיו שֶׁל לוֹחֵם הַסּוֹמוֹ. הָיִיתִי נֶחְבֵּאת בֵּין עֲמָקָיו וַהֲרָרָיו. וְהוּא הָיָה אוֹסֵף אוֹתִי בְּלֹא אַהֲבָה

אֲנִי בְּקֹשִׁי עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם. הַמִּתְאַבֵּק בַּיַּבּוֹק חָרַג מִתִּכְנוּן הַקְּרָב המְּקוֹרִי וְתָקַע לִי אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה. הוּא לָחַשׁ צָרוּד, יַעֲקֹב

הַסְּפּוֹרְט הָאוֹלִימְפִּי הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר הוּא שְׂחִיָּה צוּרָנִית   לַהַק נָשִׁי שֶׁל גְּמִישׁוּת וִיצִירָתִיּוּת מְזַנֵּק אֶל מַמְלֶכֶת הַבְּדֹלַח הַגּוֹעֶשֶׁת לִצְלִילֵי מוּסִיקַת

הִיא אָמְרָה: גּוּף בָּרִיא וְנֶפֶשׁ בְּרִיאָה וּפִתְּתָה אוֹתָהּ לַבְּרֵכָה. טוֹפְפָה לָהּ שְׁנֵי תַּפּוּחִים מוּצָקִים וּזְקוּפִים מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר. הַשְּׁנִיָּה — כָּל

הַמַּנְיַאקִים שֶׁל אֲגַף הַפִּקּוּחַ נִמְצָאִים בְּיוֹם סְפּוֹרְט שְׁנָתִי. לֹא פֶּלֶא. הֵם עוֹבְדִים קָשֶׁה. בְּסוֹף הַקַּיִץ גַּם לָהֶם מַגִּיעַ.   הֵם

לְפָנִים הָיִיתִי שַׂחְיָן נוֹדָע בִּיהוּדָה וּבַגָּלִיל וּבִגְלִיל הַגּוֹיִים בִּשְׁעָרִים לֹא נִשְׁעָרִים בִּכְרַכֵּי יָם וּבֶעָרִים וּבַגּוֹיִים   שַׂחְיָן לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים בְּמַיִם

הַמְאַמֶּנֶת הֵעִירָה לְבִתִּי שֶׁתַּשְׁקִיעַ יוֹתֵר בִּגְרִיפָה — "הַתְּנוּעוֹת שֶׁמֵּעַל הַמַּיִם הֵן בָּלֶט וּבָּלֶט הוּא לְיֹפִי"   אַךְ בְּעוֹלָמָהּ, הִיא שׂוֹחָה

עַכְשָׁו אַתְּ שׂוֹחָה, בִּתִּי, פּוֹלַחַת אֶת הַמַּיִם בְּסִגְנוֹן חָזֶה. קַדְמַת גּוּפֵךְ רָזָה כָּל כָּךְ, שְׁטוּחָה, פְּגִיעָה. כָּל זֶה עִדַּן הַתֹּם