הפנדליסט אֲנִי נִגָּשׁ אֶל הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁשַּׂחְקַן כַּדּוּרֶגֶל נִגָּשׁ אֶל הַפֶּנְדֶל הַשֵּׁנִי שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ מִשְׂחָק. אוֹתוֹ שׁוֹעֵר, אוֹתָהּ זֵעָה,
אָבִי הָיָה מֵנִיחַ אוֹתִי בַּקַּיִץ בְּתֹם הַמִּקְלַחַת לְהֵרָדֵם מוּל מוֹנְדְּיָאל וְצַלַּחַת מָעֳרֶמֶת פֵּרוֹת הָעוֹנָה, כָּל הַחֶדֶר מְהַבְהֵב בְּאוֹר יָרֹק מְרַצֵּד
כָּל בֹּקֶר לְהַטְרִיחַ אֶת הַגּוּף שֶׁל מִיכָאֵל אֶל הַסַּפָּה, לְהַשְׁמִיעַ בְּדִיסְק אֶת הָאַקְטוּס טְרָגִיקוּס שֶׁל בָּאךְ, תַּקְשִׁיב מִיכָאֵל, תַּקְשִׁיב לֶחָלִיל
אתמול בלילה נרדַמת כשראשך על חזי. הבלונד שהגיח אל עולמי לפני שנים נצמד לנחיריי. גם אותך אפשר לדַמות לכדור שהחיים
אירלנד, 1999 הִבַּטְתִּי בַּכּוֹס. יָכֹלְתִּי לְהִשָּׁבַע שֶׁעֲשָׂבִים פּוֹרְצִים מִדָּפְנוֹתֶיהָ. יָכֹלְתִּי לִקְפֹּץ לְתוֹךְ הַיָּרֹק הָאִירְלַנְדִּי אַךְ אָבִי יָשַׁב לְפָנַי
אָבִי לֹא מָצָא זְמַן לְמִשְׂחָקִים. הַכַּדּוּר בּוֹ לֹא הִתְמַסַּרְנוּ הִתְכַּוֵּץ עַד שֶׁנֶּעֱלַם. שָׁנִים בָּעַטְנוּ מִלִּים זֶה לָזֶה בְּלִי כְּתֹבֶת.
לִפְנֵי אַרְבָּעָה יָמִים, בְּתַאֲרִיךְ יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלְּךָ רָכַבְתִּי עַל הָאוֹפַנַּיִם לִקְנוֹת אַסְלָה מָצָאתִי אַחַת יֻקְרָתִית בְּאֵייס אֲבָל בְּמִבְצָע הַמּוֹכֵר אָמַר
אַף כִּי בַּחֲדָשׁוֹת נֶאֱמַר כִּי הַשָּׁרָב יִשָּׁבֵר בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם, הִנֵּה עַתָּה, סָמוּךְ לְשָׁעָה חָמֵשׁ, עֲדַיִן הוּא בְּתָקְפּוֹ, זֶה הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.
הָיִיתִי אוֹהֵד שָׂרוּף שֶׁל הַפּוֹעֵל יְרוּשָׁלַיִם וְכִמְעַט כֻּלָּם אָהְדוּ אֶת בֵּיתָ"ר. פַּעֲמַיִם לָקַח אוֹתִי אַבָּא לְמִגְרָשׁ קַטָמוֹן לִצְפּוֹת בְּמִשְׂחָק
גלעד מאירי גּולים הַהִסְתַּדְּרוּת מָכְרָה אֶת הַמִּגְרָשׁ לְיַזָּם וְהַפּוֹעֵל עָבְרָה לְשַׂחֵק בְּיִמְקָ"א הַבַּיִת שֶׁל בֵּיתָ"ר. עַל שֶׁטַח הָאִצְטַדְיוֹן
סמי שלום שטרית וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ אֲנִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי כַּדּוּרֶגֶל בְּאֶרֶץ נֵכָר אֲנִי מְשַׁנֵּן לִבְנִי כַּדּוּרֶגֶל בְּאֶרֶץ הַבֵּיְסְבּוֹל
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁחִרְבַּנְתִּי בַּמִּכְנָסַיִם בְּאֶמְצַע הַמִּבְחָן בְּגֵאוֹגְרַפְיָה וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי לְבַקֵּשׁ לָצֵאת הַחוּצָה כִּי כֻּלָּם רָצוּ לְהַעְתִּיק מִמֶּנִּי וְאָז הַכִּתָּה הִתְחִילָה לְהָרִיחַ
אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב אֶת בֵּית הַסֵּפֶר. אֶת כָּל הַבֶּטוֹן. גַּרְמֵי מַדְרֵגוֹת. אֶת הַסּוֹרָגִים הַקָּרִים לְמַגָּע בְּטִפּוּס עַל הַשַּׁעַר. תָּמִיד מְטַפֵּס
רָאוִיָּה, הַתַּלְמִידָה הָעֲרָבִיָּה, מְנַתַּחַת יְחָסִים בֵּין כּוֹבֵשׁ וְנִכְבָּשׁ בַּשִּׁיר. עֵינֶיהָ כְּשָׂדֶה גָּדוֹל. בּוֹהוֹת וּמְסַכְּמוֹת עִסְקָה עִם קִירוֹת הַכִּתָּה. הַהֶסְבֵּר יִהְיֶה
מִילִי יוֹשֶׁבֶת בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה בַּכִּתָּה. הַשִּׂמְלָה שֶׁלָּהּ תָּמִיד מְגֹהֶצֶת, מַחְבְּרוֹתֶיהָ נְקִיוֹת. הַמַּבָּט שֶׁלָּהּ מֻפְנֶה אֶל הַמּוֹרָה אֲבָל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל טוֹב
אִמִּי הָיְתָה מְנַּקָה בְבֵית הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ לָמַדְתִּי כָל יוֹם אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים הָיִיתִי נִשְׁאָר וּמְחַכֶּה לָהּ שֶׁתָּבוֹא ובְיַחַד מְנַּקִים אֶת הַכִּתּוֹת
הוֹלְכִים לְבֵית סֵפֶר וְעוֹשִׂים שִׁעוּרִים: (גֵּאוֹגְרַפְיָה) אִמָּא – יְרוּשָׁלַיִם אַבָּא – תֵּל אָבִיב אוֹטוֹבּוּס דָּן לַנַּיָּד הַקָּטָן (עִבְרִית)
רגע אחרי שכבשתי שער בנגיעה אמר לי סולו, מהגר מחוף-השנהב שעימו אני משחק כבר כמעט שנה: like you don't want
בֶּגֶד עֶשֶׂב אַרְבַּע כְּנָפוֹת צִיצִיּוֹתָיו מִתְנוֹפְפוֹת בַּקְּרָנוֹת אוֹהֲדִים מִתְנַדְנֵדים בַּיָּצִיעַ עֲטוּפִים טַלִּיתות אֲדֻמּוֹת שְׁחֹרוֹת
הָאֲוִיר יוֹצֵא אַט אַט מֵהַפְּנִימִית שֶׁל כַּדּוּר הָאֶרֶץ וְאָנוּ כְּמוֹ יְלָדִים בַּשְּׁכוּנָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רַק כַּדּוּרֶגֶל אֶחָד מְחַפְּשִׂים אַחַר
אֹהֶל בּוֹנֶה לוֹ עֶזְרָא בְּאֶמְצַע הַכִּתָּה, מְשַׂחֵק בְּמִשְׂחֲקֵי מְחִיצָה וּשְׁתִיקָה. שְׁנֵי זֵיתִים עֵינָיו, טְעוּנוֹת קִפּוּחַ, עוֹקְבוֹת אַחַר עֲוִיתוֹת עַצְבָּנוּת מְתַגְבְּרוֹת
