"אַתָּה עוֹלֶה עַל טִיסָה מְאֻחֶרֶת?" "לֹא, אֲנִי פּוֹתֵחַ בְּחַיִּים חֲדָשִׁים"
לוּ לְפָחוֹת הָיָה מִגְדָּל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ. לוּחַ טִיסוֹת שֶׁיַּרְגִיע, בְּקָּרוֹב הַהַמְרָאָה מַסֵּכוֹת חַמְצָן בִּנְּחִיתוֹת הָאֹנֶס חִצִּים זוֹהֲרִים לַיְּצִיאָה הַקְּרוֹבָה
בִּמְטוֹסִים חֲשָׁאִיִּים וּבְהוּלִים שַׂמְתִּי מִבְטַחִי. רַעַשׁ רַעַשׁ מַחְרִישׁ אוֹתִי מִמְּקוֹמִי. סָפֵק גָּדוֹל מְשֻּׁבָּץ בְּמֹחִי. עֻבְדּוֹת פְּשׁוּטוֹת הוֹפְכוֹת אוֹתִי לִסְכִיזוֹפְרֶן.
עֵת הִשְׁתַּחְרַרְתִּי הָרוֹפְאִים הִמְלִיצוּ לִי בִּקּוּר חָדְשִׁי בִּנְמַל הַתְּעוּפָה. זֶה בֶּאֱמֶת עוֹשֶׂה לִי טוֹב לִרְאוֹת מָטוֹס גָּדוֹל מַמְרִיא דֶּרֶךְ דִּמְעָה
שַׁמְפּוּ חָדָשׁ, לַמְרוֹת שֶׁהַקּוֹדֵם לֹא נִגְמַר. תַּחְבֹּשׁוֹת הִיגְיֶנִיּוֹת מִסּוּג חָדָשׁ. אוֹתָם הֶרְגֵּלֵי שֵׁנָה בְּמִטָּה חֲדָשָׁה וְעִם זֹאת קְבוּעָה, לְהִתְגַּעְגֵּעַ לַהוֹרִים
לֹא דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בְּדֶרֶךְ אֶל נְמַל הַתְּעוּפָה. הָיָה שַׁחַר לַח. אָפֹר. דָּפוּק. הִיא נִרְדְּמָה בְּמוֹשָׁב הַמְּכוֹנִית. רֹאשָׁהּ נִרְכַּן אֶל
בָּאוּלַמּוֹת הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה בְּהֵד הַקּוֹלוֹת הַקּוֹרְאִים לָךְ כְּמוֹ לִתְפִלָּה, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁגַּם מִסִּפֵּרֵי הַטִּיסוֹת נִקְבָּעִים לְפִי תַּאֲרִיכֵי הֻלֶּדֶת אוֹ יְמֵי
בִּשְׁעַת חֵרוּם שָׁמַטְתְּ אֶת אַהֲבָתֵךְ אֵלַי כִּמְכַל דֶּלֶק נָתִיק וְצָלַלְתְּ בָּרִיק מִגֹּבַהּ רַב לִזְרוֹעוֹתָיו
רַעַם בַּגַּלְגַּלִּים – וּמִיָּד, מוּזִיקָה קַלָּה. הַאִם הָאֲדָמָה חֲמוּרָה כָּל כָּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיק אֶת פָּנֶיהָ? הַדֶּשֶׁא בַּשָּׂדֶה שָׁדוּף מְאֹד.
אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרַיִךְ כְּמוֹ מָטוֹס אַחֲרֵי צִלּוֹ. רַק לְאַחַר הַנְּחִיתָה נִהְיֶה שׁוּב לְאֶחָד. לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָסוּר לִפְצֹחַ בְּשִׁיר לִפְנֵי
לַוִּי אוֹתִי לִנְמֵל תְּעוּפָה. אֲנִי לֹא עָף, אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ, אֲנִי לֹא עוֹזֵב. אֲבָל, לַוִּי אוֹתִי אֶל מָטוֹס לָבָן
לְפָנַי – מַשָּׂאִית עֲמוּסָה מִשְׁבְּצוֹת דֶּשֶׁא. אֵי־שָׁם, חֶלְקַת אֲדָמָה מְחַכָּה לְגַן פּוֹרֵחַ מִן הַמּוּכָן. אֲנִי נוֹסֵעַ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת: כָּבֵד מִכֹּל,
אַתְּ תָּמִיד בֵּין הַמְרָאוֹת לִנְחִיתוֹת, סוֹבֶבֶת בְּמִסְדְּרוֹנוֹת עֲרִירִיִּים שֶׁל נִמְלֵי תְּעוּפָה חַסְרֵי שֵׁם, תְּפוּשַׂת הֲזָיוֹת עַל אֲרָצוֹת הַמְחַכּוֹת לְבוֹאֵךְ. אֲנִי
מְהַלֶּכֶת בֵּין מְטוֹסִים בְּנַעֲלֵי טִימִבֶּרְלֵנְד מְעִיל עָבֶה מִדַּי תַּרְמִיל עַל גַּב וּמְחַפֶּשֶׂת מָטוֹס. גֶּבֶר שֶׁמְּסָרֵב כָּמוֹנִי לִכְרִיךְ הַחֲזִיר שׁוֹאֵל פַּעַם
הָלַכְתִּי עַל הַמִּדְרָכָה פִּתְאֹם בְּלִי הֲכָנָה מֻקְדֶּמֶת עָשִׂיתִי כְּנָפַיִם כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁעוֹשֶׂה אֲוִירוֹן אוֹ יָד שֶׁמּוֹצִיאִים מֵחַלּוֹן הַמְּכוֹנִית כַּף שְׁטוּחָה
בְּאוּלַם שְׂדֵה הַתְּעוּפָה אִשָּׁה הֵרִימָה אֶת יָדָהּ בִּתְנוּפָה לְסַדֵּר אֶת שַׁרְווּל חֻלְצָתָהּ וְנִדְמֶה הָיָה שֶׁזּוֹ אַתְּ מְנוֹפֶפֶת.
לַיְלָה. דַּיֶּלֶת גַ'אפַּאן אֶרְלַיְנְז הִתְנַצְּלָה מֵרֹאשׁ עַל שָׁדַיִם קְטַנִּים, אַךְ הִבְטִיחָה סִכּוּי גְּאֻלָּה לֶעָתִיד בַּחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הִיסְטוֹרְיָה.
הִיא כְּבָר רָאֲתָה עוֹלָם בְּלִי מְלוֹאוֹ. הִיא לָאס וֵגָאס שֶׁל הַלֵּב. עוֹד אוֹחֶזֶת בְּאֵיבָרוֹ שֶׁל הַיְקוּם כְּהִמּוּר לִסְחֹט עוֹד כַּמָּה
וְדַיֶּלֶת אָמְרָה לְכַבּוֹת כָּל חָמְרֵי הָעִשּׁוּן, וְלֹא פֵּרְטָה, סִיגָרִיָה, סִיגָר אוֹ מִקְטֶרֶת. וְעָנִיתִי לָהּ בְּלִבִּי: יֵשׁ לָךְ חָמְרֵי אַהֲבָה יָפִים,
נָסַעְתִּי בְּגוּפֵךְ כְּמוֹ טָיָּס שִׁכּוֹר 360 מַעֲלוֹת שֶׁל חֹם וְקֹר אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים בְּתוֹךְ עוֹרֵךְ לִפְעָמִים הַוִּיסְקִי הָיָה טוֹב לִפְעָמִים הַבִּירָה
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָטוּס אִתָּךְ הַלַּיְלָה. אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָטוּס אִתָּךְ מָעַל הָעִיר אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה. אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָטוּס אִתָּךְ מֵעַל אַלְפֵי