אֵיזֶה קֶסֶם בָּדוּי הָיָה לְךָ שֶׁהִסְתִּיר אֶת הַזָּרוֹת שֶׁלְּךָ כְּלַפֵּי (?). הִסְתִּיר אֲבָל לֹא חִפָּה. אַלּוֹן, הוּא לֹא חִפָּה. הָיִיתִי
"שלום כתה א'". בְּאָפֹר וּבְאוֹר נִפְעָר לָנוּ חֵיקוֹ שֶׁל הַגֶּשֶׁם הַדַּק, הַסְּתָוִי. בְּתוֹכוֹ, עַל גֶּזַע עֵץ מֻטָּל בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר
לְקִיר אֶחָד קָרָאתִי בַּיִת.בִּשְעַת צָהֳרַיִם מִתְכַּנֵּס בּוֹ צִלּוֹ.לוּ הָיִיתִי צֵל בַּלַיְלָה זוֹחֵל הַמִּדְבָּרוְחַיּוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת עֲטוּפוֹת הַחֲשֵׁכָהלִרְבֹּץ לְמַרְגְלוֹתָיו.הַשָּמַיִם הַדְּלוּחִים מִתְבָּהֲרִים. אֲנִי
עֲרָפֶל כְּבֶטוֹן. הַמַּרְאוֹת, כִּקְלָפִים נִשְׁלָפִים, מִסְתַּכְסְכִים בּוֹ בְּכָל צַעַד. בְּעִצּוּמוֹ פִּתְאֹם זְרָדִים דַּקִּים עוֹלִים מִגֶּזַע, מִתְפַּשְּׁטִים בְּגוּף הַשֶּׁמֶש כְּמִתּוֹךְ אֲבִי-עוֹרְקִים
הִנֵּה אֲנִי – מֵנִיד רֹאשׁוֹ דַּרְדָּר כָּחֹל. הִנֵּה אֲנִי – חַלּוּק נַחַל גָּדוֹל מַטְמִיעַ בְּיָדִי מַגָּע הִנֵּה אֲנִי – מִשְׁתַּלְשֵׁל
שְׁלֹשָׁה זְבוּבוֹנִים חָגִים בַּחֲלַל הַחֶדֶר, עֲצוּמֵי עֵינַיִם, מִן הַסְּתָם, מֵעֹנֶג. בְּקְצוֹת עַנְפֵי הַפִיקוּס עָלִים בְּהִירִים מִתְנוֹדְדִים בְּעַרְסַל הָרוּחַ. וּמֵעֵבֶר לָהֶם,
חַוָּה, אָדָם וּפָרָתָם שָׁבִים מִן הַמִּרְעֶה. וּפִתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל נָקוּב, שׁוֹקֵעַ "אִמָּא" וּבְאַחַת עָקַרְתִּי עַצְמִי מֵחֲלוֹם לֶאֱחֹז בְּבִתִּי הַנֶּחְטֶפֶת וְאָז
יְרִיעַת הַזְּמַן, זְרוּיַת אֲבַק הַכּוֹכָבִים, אֵינָהּ מַתִּירָה לִי לִרְאוֹת אֶת שׁוּלֶיהָ. עַל כֵּן אֶעֱצֹם עֵינַיִם וְאֶשְׁקַע אֶל אֶפֶס מִשְׁקָלוֹ שֶׁל
אֲנִי מְרֻצֶּה מִמָּה שֶׁהָיָה. הַהֶשֵּׂג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר: הַיְּלָדִים שֶׁלִּי. אַחַר כָּךְ הָיוּ גַּם הֶשֵּׂגִים חָמְרִיִּים רוּחָנִיִּים וְכָאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה כָּל מִינֵי.
אֲנִי עָף עָלַיִךְ. אַתְּ תּוֹרָה מִסִּינַי, נִשְׁבָּע לָךְ. תָּמִיד רָצִיתִי מִישֶׁהִי כָּמוֹךְ. לְעוֹלָם לֹא יִמָּאֵס לִי מִמֵּךְ. אַתְּ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד.
אִישׁ עַל מִטָּה שׁוֹתֶקֶת תַּחַת מְנוֹרָה שׁוֹתֶקֶת רוֹאֶה שֻׁלְחָן שׁוֹתֵק וּלְיַד הַשֻּׁלְחָן רוֹאֶה סַפָּה שׁוֹתֶקֶת וְהַסַּפָּה נִצֶּבֶת עַל רִצְפָּה שׁוֹתֶקֶת
כְּדֵי לְהַמְצִיא שְׂפַת מָקוֹר אֲנִי בּוֹרֵחַ מֵהַבַּיִת עִם כָּל הַמִּלִּים שֶׁנִּדְחֲקוּ בַּקִּירוֹת. אֲנִי בּוֹנֶה קִירוֹת חֲדָשִׁים מֵהַמִּלִּים שֶׁגָּנַבְתִּי. מֵהַקִּירוֹת הַחֲדָשִׁים
אֲנִי אוֹהֵב לְדַבֵּר שְׁטֻיּוֹת שֶׁל אַהֲבָה. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁבַּסּוֹף כֻּלָּם יִמְצְאוּ. זֶה לֹא נוֹרָא לַחֲמֹד חִבּוּק. גַּם לֹא בּוּשָׁה לְהוֹדוֹת:
לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְנוּ כְּשֶׁחִבַּקְתִּי אוֹתָךְ חָזָק, שָׁאַלְתְּ: "עַל מִי כָּתַבְתָּ אֶת הַשִּׁיר שֶׁמְּסַפֵּר עַל בַּחוּרָה שֶׁאַתָּה נִזְכָּר בָּהּ כְּשֶׁאַתָּה צוֹעֵד בָּרְחוֹב
אַהֲבָה נֶחֱרֶבֶת הִיא כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם נֶחֱרֶבֶת וְאַהֲבָה נִבְנֵית הִיא כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית עַל הֲרִיסוֹת שֶׁל אַחֶרֶת. וּכְמוֹ שֶׁחוֹפְרִים בְּבֶטֶן אֲדָמָה
לֹא כּוֹלֵל זְקֵנִים זְקֵנוֹת אֲנָשִׁים מֻחְבָּאִים בְּעָרִים צְפוּפוֹת עוֹלֵי חֶבֶר הָעַמִּים לֹא כּוֹלֵל נָשִׁים שֶׁמִּתְאַפְּרוֹת בַּבֹּקֶר כְּדֵי לָשֶׁבֶת עַל סַפְסָל
הִזְדַּמְּנוּת זֹאת, בִּרְצוֹנִי לְהוֹדוֹת לַמּוֹהֵל שֶׁחָתַךְ לִי בְּדִיּוּק. שֶׁהֶעֱמִיד לִרְשׁוּתִי רֵעַ סְחוּט מַחְמָאוֹת, שָׂרוּעַ בְּפִנָּתוֹ בִּסְבַךְ יְרֵכַיִם. וְתוֹדָה גְּדוֹלָה לְאָבִי
אֲנִי הַמֶּלְצַר אֹהַד וֶבֶּר עוֹבֵד בְּמִסְעֶדֶת תְּאֵנִים בִּירוּשָׁלַיִם, מְחַכֶּה בְּכָל מִשְׁמֶרֶת מֵאֲחוֹרֵי סִנָּר שֶׁאַחַד הַלָּקוֹחוֹת בִּנְעִימוּת יְפַתֵּחַ אִתִּי שִֹיחַ, עַל
רוזה אִימְפֶּרְיוֹת נוֹפְלוֹת לְאַט שׁוֹבְרוֹת אֶת עֶצֶם הָעֹגֶן הָאֱנוֹשִׁי וְנָעוֹת בְּמַעְגָּלִים סְבִיב שֶׁמֶשׁ עַל כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים שֶׁהִתְקַבֵּל מִיַּד שָׂרָה וְיָד
הַמּוֹרָה לְטֶבַע אָחֲזָה בַּמַּסּוֹר: מִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת בֶּן כַּמָּה הָאַלּוֹן?
אַלּוֹן, אֵיךְ בָּאִים יְלָדִים לָעוֹלָם עֲזֹב, זֶה לֹא בִּשְׁבִילְךָ יְלָדִים? לֹא, הָעוֹלָם נוּ, אֵיךְ בָּאִים יְלָדִים לָעוֹלָם כְּשֶׁשְּׁנַיִם נוֹרָא אוֹהֲבִים