אֶת הַזְּוָעָה אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא אֶת הַחֶרְפָּה, אֶת שִׁבְרֵי הַסִּכְלוּת, אֶת טִמְטוּמֵי הַדָּת אֶת חֶשְׁכַת הָעֵינַיִם אֶת אַלִּימוּת הַיֵּאוּשׁ לֹא
בְּנֵי אָדָם הֵם בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת הַזּוֹנָה וְהַלָּקוֹחַ שיר 113 מתוך "הפואמה הביתית"
אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה מִסְדְּרוֹן מִסְדְּרוֹן מִסְדְּרוֹן
בָּעוֹלָם שֶׁל כִּתָּה א' וְכִתָּה ב', אֲנִי בַּפִּנָּה, יֶלֶד בְּמִשְׁקְפֵי פַּח, קוֹל שֶׁל סִפּוּרֵי הַמִּקְרָא, יָד מַצְבִּיעָה, פָּנִים שֶׁאֲנִי זוֹכֵר
אֵל אֱלֹהִים בְּבַקָּשָׁה, תֵּן לִי לִלְבֹּשׁ אֶת כֻּתָּנְתּוֹ שֶׁל בֶּגִין
