• דרש

  • פשט

בעולם של כתה א' וכתה ב'

אהרן שבתאי

חדר המורים

1966

בָּעוֹלָם שֶׁל כִּתָּה א' וְכִתָּה ב',

אֲנִי בַּפִּנָּה, יֶלֶד

בְּמִשְׁקְפֵי פַּח, קוֹל

שֶׁל סִפּוּרֵי הַמִּקְרָא, יָד מַצְבִּיעָה, פָּנִים

שֶׁאֲנִי זוֹכֵר כְּמוֹ כַּדּוּר גּוּמִי קָטָן,

אָדֹם, שֶׁאָבַד.

לְיַד חֲדַר הַמְנַהֵל, אִמָּא

כְּמוֹ תִּיק אֹכֶל מִבַּד

שֶׁל פֵּירוֹת וּפְרָחִים, עֲזוּבָה

בְּאֶרֶץ הַדְּלָתוֹת הַיְרֻקּוֹת,

הַלּוּחוֹת הַשְּׁחֹרִים, מַלְכֵי

הָאַנְגְּלִית וְהַחֶשְׁבּוֹן… בֹּקֶר

בֹּקֶר, בְּאֶצְבָּעוֹת דָּגִים

וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה, הִיא

מְעִירָה סֶן סִימוֹן, רַבִּי עֲקִיבָא…

אִמָּא,

אִמָּא, אֲנִי

אֶבְנֶה אֶת הַמּוֹשָׁבָה הַיָּפָה,

גַּן יָרָק לְזַ'ן וַלְזָ'ן;

בְּגִבָעוֹת שֶׁל עַגְבָנִיּוֹת, בֵּין הַצְּמֵאִים

אֶהְיֶה אִישׁ שֶׁכֻּלּוֹ

הַעֲבָרַת מָיִם.