אֲנִי דּוֹבֶרֶת שֶׁבַע שָׂפוֹת וְכֻלָּן עִבְרִית. דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת בִּשְׁנָתִי, נֶאֱמָרִים בְּעִבְרִית; בַּשִּׁשִּׁית. שְֹמֹאלִי נִשְׁלַחַת אֶל עֵט, וְאֵלַי מַפְלִיגָה מַחְבֶּרֶת.
הגעתי מוקדם וישבתי בצל אורנים, וראיתי שועלי שמש בת ערבּיים מרצדים בצמח שיבולי. לצמח קוראים זנב־ארנבת ביצני, או בשמו הבוטני
הַזִּכָּרוֹן זָקֵן סַהֲרוּרִי שָׁנִים כָּלוּא בְּסִמְטְאוֹת נַחֲלָאוֹת, מְחַפֵּשׂ מִפְלָט לִרְחוֹב רָאשִׁי (אַגְרִיפַּס אוֹ בְּצַלְאֵל, זֶה לֹא חָשׁוּב) מְשׁוֹטֵט מְבֻלְבָּל, מוֹתִיר
כָּל הַפְּעֻלּוֹת גְּבוֹהוֹת וּדְחוּפוֹת: יֵשׁ לְנַעֵר אָבָק מִגּוּף הַשֶּׁמֶשׁ וּלְקַפֵּל בַּעֲדִינוּת אֶת הַתְּנוּפָה אֲנִי צְרִיכָה לָשֶׁבֶת לַעֲבֹד, לִכְתֹּב, לְהַאֲזִין לַיְּסוֹדוֹת
שׁוּב הַבְּקָרִים בַּגַּן, הַהֲלִיכָה אָחוֹרָה אִינְסְטִינְקְטִים נוֹשְׁרִים מִמֶּנִּי כְּמוֹ תָּאֵי עוֹר מִבַּעַד לְדֶלֶת יַלְדָּה יוֹשֶׁבֶת לְצַיֵּר, קַו הַבֶּכִי חוֹמֵק מִן
שֶׁמֶשׁ שׁוֹטֶפֶת מֵהַלַּיְלָה אֶת הַלָּבָן וּבְגֹלֶם הַבֹּקֶר מְפַעְפֵּעַ הַחוּץ אֶל הַבַּיִת, בַּעֲרוּץ הַנַּחַל אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ כֶּלֶב מָרוּט דּוֹרֵךְ עַל תַּפּוּזִים.
בַּלַּיְלָה הוּא עוֹרֵם עַל עַצְמוֹ אֶת צַעֲרוֹ כְּמוֹ שְׂמִיכַת יָחִיד. אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ זָז מִתּוֹךְ שֵׁנָה, אֲהוּבִי שֶׁהָרִים סָבִיב לוֹ.
בְּסוֹף הַיּוֹם הַחֶדֶר שָׁב אֶל מְכַלָּיו. הַפְּלַסְטִיק נָח בְּתוֹךְ הָעֵץ וְכָל הַצִּבְעוֹנִי מַחֲזִיר בָּרָק אֶל הַכֵּהֶה. בְּהִצְטַבְּרוּת הַזּוֹ אֲנִי אוֹמֶרֶת
הָיְתָה גַּם הַצְּעָקָה הַפִּתְאוֹמִית, כּוֹחַ הַהֶדֶף שֶׁהָפַךְ אַלִּים, אִמָּא חֲתוּלָה מְנַעֶרֶת מֵעָלֶיהָ בְּבַת אַחַת אֶת הַחֲתַלְתּוּלִים הֵם מִתְעוֹפְפִים וְנוֹפְלִים כָּל
תְּבִיעוֹת בְּנוֹתַי חוֹבְטוֹת אֶת גּוּפִי בַּקִּירוֹת, אֲנִי שָׁבָה מִשָּׁם עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים בְּדַקָּה, הֶדֶף הַהֶלֶם עוֹזֵר לִפְעָמִים לַעֲנוֹת לַקְּרִיאָה הַדְּחוּפָה הָאִשָּׁה
הָיִיתִי חֲדָשָׁה בָּזֶה וְהָיָה חֹרֶף לַיְלָה הַיַּלְדָּה בָּכְתָה צְלִילִים עִלִּיִּים רַק לְאָזְנַי כְּמוֹ מַשְׁרוֹקִית כְּלָבִים וְיִלְלָתִי אִתָּהּ מִבִּטְנִי עַל שִׂפְתֵי
שֶׁלֹּא יְעַקְּלוּ לִי, וְלֹא יְחַפְּשׂוּ אֶצְלִי, שֶׁיֹּאהֲבוּ בְּלִי שְׁאֵלוֹת. שֶׁלֹּא יִהְיוּ לִי חוֹבוֹת, וְשֶׁלֹּא יִדְלֹף הַגַּג. שֶׁאוּכַל תָּמִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָ"ד
וּבָא יוֹם הֻלַּדְתִּי וְאֵין בִּי לְדַבֵּר עַל לֵב הַפְּרָחִים, וְלֹא לְדוֹבֵב אֶת שִׂפְתֵי הַלַּיְלָה הַנִּכְמָר עַל הַגַּג. וּבָא יוֹם הֻלַּדְתִּי,
וְיֵשׁ רֶגַע שֶׁבּוֹ אֲנִי אוֹסֵף אֶת עַצְמִי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הַשּׁוֹנִים, מִכָּל הַזְּמַנִּים, מִכָּל הַמְּהִירוּיוֹת הַמִּתְחַלְּפוֹת. יֵשׁ רֶגַע שֶׁבּוֹ אֲנִי אֶחָד
אִם תְּחַבְּרִי אֶת הַיָּרֵחַ לְעַמּוּד הַתְּאוּרָה מִיָּמִין הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי יְנַגֵּן מִבֵּית הוֹרַיִךְ שִׁיר עֶרֶשׂ שְׁבִילֵי קִבּוּץ מִתְעַקְּלִים בַּחֲרִיצֵי אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית
כְּמוֹ צֶדֶף שֶׁנּוֹתַר עַל הַחוֹף, אֵין בּוֹ אֶלָּא רֶמֶז לַמִּתְרַחֵשׁ בַּמְּצוּלוֹת. אֲבָל מִפַּעַם לְפַעַם מִישֶׁהוּ יִרְכֹּן וְיִטֹּל אוֹתוֹ מִבֵּין גַּרְגְּרֵי
כְּמוֹ דַּיָּג עַל שְׂפַת הַלַּיְלָה, מַשְׁלִיךְ חַכָּה אֲרֻכָּה שֶׁל אוֹר לְפַתּוֹת אֶת הַשִּׁירִים הַקְּטַנִּים בְּקַרְקָעִית חַיַּי. יֵשׁ לִי סַבְלָנוּת אֵין
כִּסֵּא אֶל מוּל כִּסֵּא נִפְגַּשְׁנוּ בַּחֲלַל בֵּית הַקָּפֶה. עַל הַשֻּׁלְחָן בֵּינֵינוּ מְתוּחָה מַפַּת הַזְּמַן וּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת קָפֶה מְנֻמָּסוֹת. וְעוֹד מְעַט
אוֹרְפֵיאוּס אֵינוֹ מְנַגֵּן. הוּא כְּבָר מַכִּיר אֶת הַפִּקְפּוּק, אֶת הַמַּבָּט לְאָחוֹר. הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ גַּם אִם יַפְלִיא לְנַגֵּן, הָעוֹלָם מְדֻיָּק
כַּמָּה בּוֹדֵד לִמְצֹא אֶת כָּל מָה שֶׁעָזַבְתִּי מֻנָּח בִּמְקוֹמוֹ. עַד שֶׁהַלַּיְלָה יוֹרֵד אֲנִי הוֹלֵךְ וּמַחְשִׁיךְ.
אַתְּ יְשֵׁנָה. שְׁבִיבֵי שֶׁמֶשׁ מִתְפַּזְּזִים עַל עֵינַיִךְ הָרְכוּסוֹת. גּוּפִי שֶׁכְּבָר מָלֵא בְּהֶבֶל עַצְמִי מִתְהַדֵּק לְצַד גּוּפֵךְ הָרֵיק, מְחַכֶּה שֶׁיֻּשְׁחַל בָּךְ