אדוני שפתי תפתח, אדוני ליבי תרחיב, אדוני נקבוביות עורי יפעפעוך, אדוני עיני יחזו בכבודך, אדוני לשוני תֶחַווֶה טעמי גן
לִשְׁכֹּן בְּתוֹכְךָ ה' אֱלֹהִים לִשְׁכֹּן בְּתוֹכְךָ אֲנִי חָפֵץ רַק בְּזֹאת אֲנִי חָפֵץ חֵפֶץ שֶׁלְּךָ בְּתוֹכְךָ לְהִזְדַּוֵּג אִתְּךָ בְּתוֹכְךָ לִקְרֹא
אֱלֹהַי רְחוּמָה מִשְּׁכִינִי אֶל שָׁדַיִךְ כְּשִׁפְחָה אָנוּס אֶל בֵּין רַגְלַיִךְ מַה יַעַרְבוּ לְטִיפוֹתַיִךְ נַפְשִׁי חוֹלָה לַחֲזוֹת זִיוַיִךְ בְּעַד לְפַרְגּוֹדַיִךְ יֶהֱמוּ
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַק לִקּוּק קָטָן עַל הַבֶּרֶךְ וּנְשִׁיפָה בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה וְכָכָה שׁוּב, כְּדֵי שֶׁהַבְּכִי יָבוֹא וְיֵלֵךְ. אַתָּה מֵבִין, לְרֶגַע
בֵּין הַשֵּׁמוֹת הַנּוֹצְצִים הִיא בָּלְטָה יְחִידָה, הִסְתִּירָה פָּנִים. יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת צַעַר הַשְּׁכִינָה. לָקַחְתִּי כּוֹסִית והָלַכְתִּי לְשֻׁלְחָנָה. – "זֶה כָּאָב?"
לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ, אֱלֹהִים שֶׁלִּי. לֶךְ-לְךָ, בּוֹא אֵלַי, הַלֵּךְ עַל עוֹרִי בִּשְׂפָתֶיךָ. בּוֹא שָׁחֹור, בּוֹא לַיְלָה, גַּע בִּי כֻּלִּי, גַּע אַל
הָמוֹן עֲקֵבוֹת שֶׁרָאִיתִי עַל חוֹף הַיָּם וְיֹפִי שֶׁבּוֹ חָזוּ עֵינֵי תֵּן לִי בְּלַיְלָה עַל מִטָּתִי כְּדֵי שֶׁיִּתְעַצְּמוּ בִּי חַיַּי וְתִתְעַצֵּם
תּוֹתֶבֶת נֶפֶשׁ אִי אֶפְשָׁר נִשְׁבַּעַת הָיִיתִי שָׁם הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא מִכָּל הַחֲסַר תִּקְוָה שָׁם פּוֹגְשִׁים אֶת הַשָּׂטָן "לֹא רוֹתְחִין וְלֹא מְבַעְבְּעִין
זְמַן רַב מִדַּי חָיִינוּ בַּדִּמְדּוּמִים הַנִּצְחִיִּים הַמִּתְעַצְּמִים בְּצֵל עַצְמָם בְּלִי אוֹר צְעַדִים שֶׁל הַשַּׁחַר. זְמַן רַב מִדַּי חָיִינוּ יוֹמְיוֹם תַּחַת
שָׁמְרֵנִי אֵלִי כְּאִישׁוֹן בַּת-עַיִן: הַצֵּל-נָא בִּכְנָפֶיךָ הָרַחֲמָנִיּוֹת עַל מַבָּטִי שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִרְאוֹת דָּבַר: הַחְדֶּר-נָא נוֹצוֹתֶיךָ הַחֲנוּנוֹת אֶל עֹמֶק אָזְנַי שֶׁלֹּא
עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אֶלֹהֵינוּ הָאָבוּד. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁתֵּי עֵינֵיךָ הַדְּקוּרוֹת. עֲנִיִּים רַבִּים אֲנַחְנוּ שׁוֹוְעִים הֲדוֹם רַגְלֶיךָ: הַאֲזֵן לְתָכְנִיתֵנוּ הָעֲגוּמָה 24 שָׁעוֹת
אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ יוֹתֵר מִדַּי עֲצוּבִים אֲנִי רוֹאֶה גַע בִּי מְעַט אַל תַּשְׁאִיר חַיַּי לְלֹא תְּהִלִּים וּמוֹתִי בְּצֵל
עֲנֵנִי עֲנֵנִי, רְאֵה כָּל שֶׁנּוֹתַרְתִּי: הִבְהוּבֵי תַּחֲנוּן אַחֲרוֹנִים.
גְּוַלְד.
סוּסִים כְּחֻלִּים יְשָׁרְתוּנְךָ יִשְּׂאוּךָ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. חֲבַצְּלוֹת הַשָּׂדֶה יְשָׁרְתוּנְךָ יָנוּחוּ עַל לוּחַ לִבְּךָ. אֹחִים שֶׁל זְכוּכִית יְשָׁרְתוּנְךָ
בורא עולם גמור אותנו יאללה
"צפור כלואה חברה למלאך בודד" – עם מותם ללא עת של המשוררים יאיר הורביץ ואיתי עורב תֵּן לִי לָמוּת
אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר. אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן נוֹהֵר. ה', תֵּן נֵר. כִּי אֲנִי עִוֵּר. פֹּה וָשָׁם אֲנִי רוֹקֵד. פֹּה וָשָׁם אֲנִי
עַשֵׂנוּ – – – אָנוּ שֶׁנַּעֲשֵׂינוּ בָּשָׂר וָדָם וְקוֹל וְרוּחַ וְדִבּוּר וְאָדָם מִדְּבָרְךָ אָנוּ שֶׁמַּעֲשֵׂינוּ עוֹבְדִים אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁמַּעֲשֵׂי
אֵלִי בְּבוֹאֲךָ לְתָלְשֵׁנִי זְרֵה אֶת עָלַי בְּכַנְפֵי הָרוּחַ וְנִשְׁאַרְתִּי כְּפֶרֶג נְטוּל-רֹאשׁ וְשַׁחוֹתִי אֱלֵי עֲפַר-אַרְצִי וַאֲסָפוּנִי צְחִיחֵי-רְגָבִים – – – יְהֵא
א. אֱלֹהֵי הַזְּמַן. שְׁעַת חֲצוֹת נָקְפָה מִכְּבָר וְהַמָּוֶת קָרֵב כְּמַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה. פְּתַח לָנוּ שַׁעַר. ב. אַל תַּהַדְפֵנִי אֶל פִּנּוֹת