וְאֶת הַמַּרְגָרִינָה, חֲצִי חֲבִילָה בֶּחָלָל הָרֵיק, כִּי בִּמְקוֹם לְקַלֵּל אֶת נִינְוֵה כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַמְקָרֵר הָרֵיק, וְדַוְקָא הַכֶּתֶם הַלָּבָן, חֲצִי
אוֹמְרִים עָלֶיהָ שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁרָה, לְהַגִּיעַ אֶל שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה, רֵיחַ שְׁיָרִים שֶׁל קֻפְסְאוֹת סַרְדִּינִים עַל שֻׁלְחָן מִתְנוֹדֵד בֶּן שָׁלֹשׁ
מַדְּפֵי הַמְקָרֵר מְבַצְּעִים אֲחוּז טֵרוּף לְרִצְפַּת חֲפִיסָה מְעוּכָה בְּכִיס הַחֻלְצָה
נִהְיָה שָׁחוֹר בָּאֲוִיר, עָפוּ יוֹנִים בִּמְטַס הַצְדָּעָה הָיִיתִי יֶלֶד, בַּבַּיִת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ צְרִיף, עֹנִי.
אֵיפְשֶׁהוּ עַל פְּנֵי הַכּוֹכָב קיץ, 2011
כָּל הַכָּבוֹד לְאַבָּא שֶׁלֹּא חָסַךְ סֵפֶר בְּמַחְסוֹר וְרָעָב לָבוּשׁ בְּלוֹאִים בְּיַלְדוּתִי יָשַׁבְתִּי בִּשְׂפַת הַשּׁוּרוֹת וְכָל הַשְּׁאָר לֹא חָשׁוּב כְּמוֹ אַבָּא
בִּתְקוּפַת הָרָעָב הַגָּדוֹל אָכַלְתִּי אֶת הַמָּזוֹן שֶׁעַל הַצַּלַּחַת וְאֶת הַצַּלַּחַת שֶׁמִּתַּחַת לַמָּזוֹן וְאֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁמִּתַּחַת לַצַּלַּחַת וְאֶת הָרִצְפָּה שֶׁמִּתַּחַת לַשֻּׁלְחָן
וְהַשּׁוֹקוֹלָד נִשְׁמַר לָאוֹרְחִים וְעַל הַשְּׁכוּנָה אָמְרוּ אֲחוֹתִי לָבְשָׁה כְּשֶׁבָּאוּ הַחֲבֵרִים מִנֹּעַר שׁוֹחֵר מַדָּע
שֶׁמֶשׁ מֵעַל גַּגּוֹת, שֶׁמֶשׁ עַל הָעִיר, מֵעַל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים, מֵעַל לוֹגְמֵי הַקָּפֶה, מֵעַל עֲשַׁן הַמְּכוֹנִיּוֹת, מֵעַל אוֹהֲבִים וְאַהֲבָתָם – עוֹלָם
אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ דִּבּוּרֶךָ אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ אוֹתִיּוֹתֶיךָ אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ הַלָּשׁוֹן שֶׁחָתְכָה וְאָנוּ הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהָגוּ וְאָנוּ הַשָּׁנִים שֶׁגָּזְרוּ אֶת
בּוֹא בּוֹא יוּפִּיטֵר בָּרוּךְ הַבָּא כַּנֵּס לְמֹאזְנַיִם פְּרוֹס כְּנָפֶיךָ לִירוֹת אֶת חֶצְךָ כַּנֵּס לְבַיִת עֶשֶׂר בֵּית הַקַרְיֵרָה פְּרוֹץ מַחְסוֹמִים
אוֹר הַחוֹל נִדְלַק בַּמִּזְרָח וְדֹפֶן מַעֲרָב שֶׁל הַבָּתִּים עוֹד רְדוּמָה. תְּנוּעַת הָעַרְפִלִּים מֵעַל מְהִירָה מִן הַמְּכוֹנִיּוֹת, תְּנוּעַת הַמְּכוֹנִיּוֹת קָשָׁה מִן
תְּפִלָּה, אֵלִי, עַז רְצוֹנִי לִהְיוֹת אָדָם. לִרְעֹב וּלְהָרִיחַ לֶחֶם, לִלְגֹּם עָסִיס מִפִּי הַכַּד, לְהִתְיַסֵּר בְּאַהֲבַת אִשָּׁה.
אֲנִי רוֹאֶה יַעַר אֲנִי אוֹמֵר: אֱלֹהִים, עֲשֵׂה אוֹתִי צְוִיחַת צִפֳּרִים, רוּחַ בָּאֲמִירִים אֲנִי רוֹאֶה גֶּשֶׁם וְאוֹמֵר: עֲשֵׂה אוֹתִי צָלוּל
אֲדָמָה, דַּבְּרִי אֵלַי. עֵצִים וְעֶשֶׂב, פְּרָחִים, דַּבְּרוּ אֵלַי. נָהָר זוֹרֵם בַּחֲשֵׁכָה, בֵּין הַשִּׁיחִים, דַּבֵּר אֵלַי. כּוֹכְבֵי-שָׁמַיִם, הָרֵיחַ הַמָּתוֹק שֶׁלַּפְּרִיחָה, עוֹפוֹת
הַנַּח אוֹתִי בֵּין אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וְאֶדְהַר בְּרַכֶּבֶת בִּסְקַנְדִינַבְיָה. הָבֵא אוֹתִי בֵּין הַדָּגִים הַחוּמִים, אֲנִי בִּכְלָל לֹא אֶתְפַּלֵּא הָבֵא אוֹתִי אֶל
אדוני שפתי תפתח, אדוני ליבי תרחיב, אדוני נקבוביות עורי יפעפעוך, אדוני עיני יחזו בכבודך, אדוני לשוני תֶחַווֶה טעמי גן
לִשְׁכֹּן בְּתוֹכְךָ ה' אֱלֹהִים לִשְׁכֹּן בְּתוֹכְךָ אֲנִי חָפֵץ רַק בְּזֹאת אֲנִי חָפֵץ חֵפֶץ שֶׁלְּךָ בְּתוֹכְךָ לְהִזְדַּוֵּג אִתְּךָ בְּתוֹכְךָ לִקְרֹא
אֱלֹהַי רְחוּמָה מִשְּׁכִינִי אֶל שָׁדַיִךְ כְּשִׁפְחָה אָנוּס אֶל בֵּין רַגְלַיִךְ מַה יַעַרְבוּ לְטִיפוֹתַיִךְ נַפְשִׁי חוֹלָה לַחֲזוֹת זִיוַיִךְ בְּעַד לְפַרְגּוֹדַיִךְ יֶהֱמוּ
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַק לִקּוּק קָטָן עַל הַבֶּרֶךְ וּנְשִׁיפָה בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה וְכָכָה שׁוּב, כְּדֵי שֶׁהַבְּכִי יָבוֹא וְיֵלֵךְ. אַתָּה מֵבִין, לְרֶגַע
בֵּין הַשֵּׁמוֹת הַנּוֹצְצִים הִיא בָּלְטָה יְחִידָה, הִסְתִּירָה פָּנִים. יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת צַעַר הַשְּׁכִינָה. לָקַחְתִּי כּוֹסִית והָלַכְתִּי לְשֻׁלְחָנָה. – "זֶה כָּאָב?"