לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ, אֱלֹהִים שֶׁלִּי. לֶךְ-לְךָ, בּוֹא אֵלַי, הַלֵּךְ עַל עוֹרִי בִּשְׂפָתֶיךָ. בּוֹא שָׁחֹור, בּוֹא לַיְלָה, גַּע בִּי כֻּלִּי, גַּע אַל
הָמוֹן עֲקֵבוֹת שֶׁרָאִיתִי עַל חוֹף הַיָּם וְיֹפִי שֶׁבּוֹ חָזוּ עֵינֵי תֵּן לִי בְּלַיְלָה עַל מִטָּתִי כְּדֵי שֶׁיִּתְעַצְּמוּ בִּי חַיַּי וְתִתְעַצֵּם
תּוֹתֶבֶת נֶפֶשׁ אִי אֶפְשָׁר נִשְׁבַּעַת הָיִיתִי שָׁם הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא מִכָּל הַחֲסַר תִּקְוָה שָׁם פּוֹגְשִׁים אֶת הַשָּׂטָן "לֹא רוֹתְחִין וְלֹא מְבַעְבְּעִין
זְמַן רַב מִדַּי חָיִינוּ בַּדִּמְדּוּמִים הַנִּצְחִיִּים הַמִּתְעַצְּמִים בְּצֵל עַצְמָם בְּלִי אוֹר צְעַדִים שֶׁל הַשַּׁחַר. זְמַן רַב מִדַּי חָיִינוּ יוֹמְיוֹם תַּחַת
שָׁמְרֵנִי אֵלִי כְּאִישׁוֹן בַּת-עַיִן: הַצֵּל-נָא בִּכְנָפֶיךָ הָרַחֲמָנִיּוֹת עַל מַבָּטִי שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִרְאוֹת דָּבַר: הַחְדֶּר-נָא נוֹצוֹתֶיךָ הַחֲנוּנוֹת אֶל עֹמֶק אָזְנַי שֶׁלֹּא
עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אֶלֹהֵינוּ הָאָבוּד. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁתֵּי עֵינֵיךָ הַדְּקוּרוֹת. עֲנִיִּים רַבִּים אֲנַחְנוּ שׁוֹוְעִים הֲדוֹם רַגְלֶיךָ: הַאֲזֵן לְתָכְנִיתֵנוּ הָעֲגוּמָה 24 שָׁעוֹת
אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ יוֹתֵר מִדַּי עֲצוּבִים אֲנִי רוֹאֶה גַע בִּי מְעַט אַל תַּשְׁאִיר חַיַּי לְלֹא תְּהִלִּים וּמוֹתִי בְּצֵל
עֲנֵנִי עֲנֵנִי, רְאֵה כָּל שֶׁנּוֹתַרְתִּי: הִבְהוּבֵי תַּחֲנוּן אַחֲרוֹנִים.
גְּוַלְד.
סוּסִים כְּחֻלִּים יְשָׁרְתוּנְךָ יִשְּׂאוּךָ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. חֲבַצְּלוֹת הַשָּׂדֶה יְשָׁרְתוּנְךָ יָנוּחוּ עַל לוּחַ לִבְּךָ. אֹחִים שֶׁל זְכוּכִית יְשָׁרְתוּנְךָ
בורא עולם גמור אותנו יאללה
"צפור כלואה חברה למלאך בודד" – עם מותם ללא עת של המשוררים יאיר הורביץ ואיתי עורב תֵּן לִי לָמוּת
אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר. אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן נוֹהֵר. ה', תֵּן נֵר. כִּי אֲנִי עִוֵּר. פֹּה וָשָׁם אֲנִי רוֹקֵד. פֹּה וָשָׁם אֲנִי
עַשֵׂנוּ – – – אָנוּ שֶׁנַּעֲשֵׂינוּ בָּשָׂר וָדָם וְקוֹל וְרוּחַ וְדִבּוּר וְאָדָם מִדְּבָרְךָ אָנוּ שֶׁמַּעֲשֵׂינוּ עוֹבְדִים אֱלֹהִים אֲחֵרִים שֶׁמַּעֲשֵׂי
אֵלִי בְּבוֹאֲךָ לְתָלְשֵׁנִי זְרֵה אֶת עָלַי בְּכַנְפֵי הָרוּחַ וְנִשְׁאַרְתִּי כְּפֶרֶג נְטוּל-רֹאשׁ וְשַׁחוֹתִי אֱלֵי עֲפַר-אַרְצִי וַאֲסָפוּנִי צְחִיחֵי-רְגָבִים – – – יְהֵא
א. אֱלֹהֵי הַזְּמַן. שְׁעַת חֲצוֹת נָקְפָה מִכְּבָר וְהַמָּוֶת קָרֵב כְּמַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה. פְּתַח לָנוּ שַׁעַר. ב. אַל תַּהַדְפֵנִי אֶל פִּנּוֹת
אֵל הַמַּדָּע הַיָּקָר אֵל הָרְפוּאָה אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אֶחָד וַאֲנַחְנוּ מְצַפִּים מִכֶּם שֶׁיּוֹם אֶחָד עוֹד מְעַט עוֹד רַק עֶשְׂרִים שָׁנָה תַּצִּילוּ
(ייחוד לימים נוראים) שְׁמַע אֲדֹ-נָי, יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֶחָד וְאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל
אל הרחמים הפסקתי ארוחה לבשתי זית שרכתי נעליים ובאתי לצאת. אדון הסליחות שוכן המרומים עננו ופחד יצחק חוס ורחם עלינו
מִזְמוֹר לְדָּוִד: הָבֵּט בַּשָׁמַיִם דָּוִד הַבֵּט / כְּחֻלִּים / שַׁבָּת / שְׁקוּפִים הַשָּׁמַיִם / כְּחֻלִּים אֲפֹרִים/ בְּשַׁבָּת / כִּי
אֱלֹהִים נְצֹר אֶת חֶפְצֵי הַחַיִּים כִּי שׁוּב נִפְעָר בִּי – צֶלֶם הַשָּׂדוֹת הַחֲרוּכִים וּמְטַר אֵשׁ עוֹפֶרֶת הַנִּתָּך עַל הַגְּבָעוֹת וּבִמְיֻחָד