מִסְתּוֹבֵב אֵיזֶה פַּנְתֵּר שֶׁאוֹמֵר מַה זֶּה מַהֵר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מַהֵר מַהֵר יַאלְלָה הַשְׁלֵם אֶת הֶחָסֵר שֻׁתָּף וְשֻׁתָּפָה זְכֹר בְּמָה הָעִקָּר
חוֹבוֹת, שֶׁאוּכַל תָּמִיד לְשַׁלֵּם שכ"ד וְלֹא אֶהְיֶה מְפֻחַד בְּעֶזְרַת אֲחֵרִים. שֶׁאַסְפִּיק
שֶׁעַל רַגְלָהּ הַיְמָנִית, בְּגֹבַהּ הַקַּרְסֹל, פּוֹשֶׁטֶת־יָד, מֻכַּת טִנֹּפֶת, שְׂפָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה נֹאמַר – סִכְסוּךְ שְׁכֵנִים, מְעַטְהַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, גַּם לַזְּקֵנָה
עוֹף לֹא פָּרַח הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזַע אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ חורף 2008
וְרָאִיתִי לָהֶם אֶת הַמִּסְדְּרוֹן
הַמַּעֲבִידִים בּוֹכִים בְּדִמְעוֹת תַּנִּין מְדֻמֶּה
בְּכ"ב בְּאִיָּר התשס"ז וְהַתְּשׁוּקָה הַקָּשָׁה הַמְמֻשֶּׁכֶת לְגֶשֶׁם שָׁם סְבָבוּנִי בָּתֵּי מִדּוֹת תֵּלְאָבִיב שֶׁרָתוֹן סִיטִי טַאוּאֶר וּבְצֵל הַמִּגְדָּלִים וּמִצְחֵיהֶם הַשְּׁטוּחִים בִּצְהֹב
וְאוּלַי אֲזַמְזֵם שִׁיר שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֻמְ לָלָה אֻמְ לָלָה אֻמְ לָלָה אֻמְ לָלָה אֻמְ לָלָה אֻמְ לָלָה פִּטַּרְתִּי שְׁלֹשָה פּוֹעֲלִים.
1. מֵעוֹלָם לֹא עָזְבָה אֶת בֵּיתָהּ מִבְּלִי שֶׁנָּטְלָה עִמָּהּ מִלְחִיָּה קְטַנָּה – – כָּל כָּךְ תָּפֵל הָיָה בְּעֵינֶיהָ הָעוֹלָם.
בַּעֲלֵי הַהוֹן נִתְּקוּ אוֹתָנוּ מִן הָאֲדָמוֹת וְהוֹבִילוּ אוֹתָנוּ לַעֲבֹד וְלָמוּת בֶּעָרִים הַגְּדוֹלוֹת, הַצְּפוּפוֹת, שֶׁנִּבְנוּ בִּמְיֻחָד עֲבוּרֵנוּ. הֵם הִרְגִּילוּ אוֹתָנוּ
(1944) מְזַמְּרִים חֲלִילִים וּמְנַסֵּר הַכִּנּוֹר, בְּמָז'וֹר וּמִינוֹר, שִׁירַת נֵפְט וְצִנּוֹר. מִתְלַחְשִׁים הֶנְרִי סְטִימְסוֹן וְאַלְפְרֶד נוֹקְס, בּוֹעֲרִים חֲלוֹמוֹת שֶׁל מָזוּט
כְּשֶׁמַּעֲרִיב לְחַיָּה קְטַנָּה מִמֶּנָּה.
"בחוזה אחיד גודלן המזערי של האותיות יהיה שני מילימטרים… הרווח בין השורות לא יקטן מגודל האות בשורה… האותיות בשורות לא
מֵעֲרוּץ הַקְּנִיּוֹת עֵינַיִם
אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁכָּל הַשָּׂדוֹת, כָּל הָעֵצִים אֵצֶל חָבִיב הַקֻּפָּה רוֹשֶׁמֶת פָּחוֹת יֵשׁ תַּחֲרוּת עַל הַשֵּׁם הַזּוֹל בְּיוֹתֵר הַזּוֹל בְּיוֹתֵר, תַּחֲרוּת
עִם מְעַט מוּצָרִים אֵין כֶּסֶף וּבְכָל זֹאת מַמְתִּין
כשמעיפים לו כזאת מכה באצבע
בָּרְאִי הֵם נִרְאִים כְּמוֹ מַסֵּכָה דַּקָּה, הִנֵּה, בְּכַרְטִיס הָאַשְׁרַאי קָנִיתִי אוֹתָם.
בְּפַח אַשְׁפַּת שְׁנֵי פַּסֵּי הַצֶּנַע. אֶת תְּלוּשֵׁי הַקְּנִיָּה
וְזֶה קָטָן מִדַּי וְזֶה זוֹל מִדַּי בֶּטַח לֹא שָׁוֶה וַאֲנִי רוֹצָה עַל גַּלְגַּלִּים וְזֶה אָפְנָתִי אֲבָל לֹא נוֹחַ וְשֶׁתִּהְיֶה
אָז הַמְּחִירִים בַּשָּׁמַיִם, לֹא קוֹנִים כָּאן אֲהָבוֹת, לֹא, לֹא… כַּנִּרְאֶה. בִּמְקוֹם זֶה מְקַבְּלִים, אַהֲלָן, הֵי, מַה נִּשְׁמָע? מַה קּוֹרֶה? הָאִשָּׁה…
