בָּאִצְטַדְיוֹן שֶׁבָּרֹאשׁ אֲנִי צוֹרֵחַ בְּיֵאוּשׁ. מְאַבֵּד אֶת הַקּוֹל כְּשֶׁמַּחְשָׁבוֹת נִבְעָטוֹת לְכִפַּת הַגֻּלְגֹּלֶת לֹא מוֹצְאוֹת אֶת הַשַּׁעַר. שְׁרִיקַת בּוּז. שְׁרִיקַת הַסִּיּוּם.
חַיַי הַמְיֻתָּרִים הִתְחִילוּ בְּ-1988, בַּמוֹנְדְיָאל, בְּלִי אַנְטֶנָה. הַנִּבְחָרוֹת הִתְקַדְּמוּ עַל הַמִּגְרָשׁ כְּמוֹ חַיָה אַחַת, מְהֻדֶּקֶת בָּרְוָחִים שֶׁבֵּין הָאֲבָרִים דֶּרֶךְ תְּשׂוּמַת
א. לִפְעָמִים נִלְחָשׁ בַּיָּצִיעַ הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ לְחַלְחָלַת כָּל הָעוֹמְדִים וְלֹא מֵחֲשַׁשׁ נִחוּס הַנְּעָרִים קוֹרְאִים אֶת הַבָּעַת הַכְּאֵב עַל פָּנֵינוּ,
אֲנִי יוֹשֵׁב בָּאַמְבַּטְיָה וְחוֹפֵף אֶת הָרֹאשׁ וּכְבָר עָבְרוּ שְׁנָתַיִם וְאֵינֶנִּי יָכֹל לִשְׁכֹּחַ אֶת קְרוֹיְף בְּקַיִץ שִׁבְעִים וְאַרְבַּע. אֵיךְ נָתַן לָנוּ
בְּעֶרֶב שֶׁל מַשְׁבֵּר, לְאַחַר חֲזָרָה פְּרוֹבְּלֶמָטִית מִיְּרוּשָׁלַיִם – וְעַל גְּוִיָּתָהּ הַמְפַרְפֶּרֶת שֶׁל נִבְחֶרֶת־הַכַּדּוּרֶגֶל הַהוֹלַנְדִּית לְאַחַר נִצְחוֹן גֶּרְמַנְיָה – אֲנִי אוֹמֵר
"בצהרי היום הכל צבוע אדום ואין קץ לילדות שחלפה כך פתאום" (רמי פורטיס) לפעמים לִפְעָמִים זֶה לָקַח שָׁעָה
1 אִצְטַדְיוֹן הַפּוֹעֵל רֵיק רַק צְלִיל מְחִיאַת כַּף יָד אַחַת 2 אִכְזַבְתִּי אוֹתְךָ, סַבָּא אַבְרָהָם רָב כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִי בַּעֲבוּר
הָאֶזְרָחִים הַהֲגוּנִים לְחַדְשׁוֹת הַכַּדּוּרֶגֶל אֹזֶן כּוֹרִים וְהַמְּשׁוֹרֵר מִדַּעְתּוֹ מִתְעוֹפֵף לְלֹא הֶגֶה בֵּין צִפֳּרִים. אִלּוּ הֶאֱזִין הוּא לַכַּדּוּרֶגֶל בְּאָזְנַיִם כְּרוּיוֹת
קְבוּצַת תַּחְתִּית טִיפּוּסִית: תַּקְצִיבֵי חוֹבֵבִים, מֶנְטָלִיּוּת שֶׁל הִשַׂרְדוּת, מִשְׂחָק מְיֹאָשׁ עַל כָּבוֹד. לְעִתִּים יֵשׁ שְׁמוּעוֹת בַּעִתּוֹנוּת עַל מִשְׂחָק מִלִּים מָכוּר
עֲדַיִן לֹא הוֹפִיעוּ בַּשִּׁירִים שֶׁלָּהֶם שֵׁמוֹת כְּגוֹן אֲבִישַׁי זָ'אנוֹ, הַמָּגֵן שֶׁל מַכַּבִּי נְתַנְיָה וּבְשִׁירֵיהֶם לֹא כָּתְבוּ: "אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב"
הֶחָלוּץ מַנִּיחַ אֶת הַכַּדּוּר עַל נְקֻדַּת אַחַד עָשָׂר הַמֶּטְרִים הַשּׁוֹעֵר מְחַיֵּךְ הֶחָלוּץ קָרָא אֶת סִפְרוֹ שֶׁל פֶּטֶר הֵנְדְּקֶה "חֶרְדָתוֹ
כְּמוֹ מַזְגָן אֲנִי מְפֻצָּל בְּתוֹךְ גּוּפִי. רֶגַע קַר לִי, כַּדּוּר מְסוֹבָב לָרְחָבָה; רֶגַע חַם לִי, הַרְחָקָה בִּנְגִיחָה. קַר לִי –
אֵין כֹּרַח לִכְתֹּב שִׁיר עַל כַּדּוּרֶגֶל גַּם בְּהִתְקַיֵּם הַמּוֹנְדִיאָל 2010. הֲרֵי רֹב רֻבָּם שֶׁל הַצּוֹפִים מִסְתַּדְּרִים לְלֹא שִׁירִים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
הָאוֹר נִפְרָד בְּמֶחֱוַת חֶסֶד, אֵיְנוֹ נוֹתֵן לְהוֹדוֹת, כְּבָר אֵינֶנּוּ. בָּא רֶמֶז קְרִירוּת שֶׁלַּחֲשֵׁכָה, מֻפְלָאָה לְגוּפִי שֶׁנֶּאֱפָה בְּכִבְשַׁן הַיּוֹם וְלֹא הָיָה
מַשְׁתִין בְּטֶדִי שֶׁלֶט לְנֶגְדִּי "משתנה בלי מים" מִי פֹּה אָמוּר לְהִשְׁתַּנוֹת וְלָמָּה לְלֹא מַיִם
חֹרֶף בְּאַנְפִילְד הַיָּשָׁן וְאֵין שְׁרוּתִים בַּמַּחֲצִית אוֹפֵף עַמּוּד עָנָן מִסְתּוֹרִי אֶת הַיְצִיעִים אֵדֵי הַשֶּׁתֶן
16:07 מְכוֹנִיּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת מְסֻדָּרוֹת בַּחַנְיוֹן כִּמְגָדִים בְּקֻפְסָה. מַחְנֶה כְּבוֹלֵעַ קֻבִּיָּה רֵיקָה, מְתוּקָה. 16:10 עַל רִצְפָּה לְיַד קֻּפָּה
אֵינִי יוֹדֵעַ, אִם הִרְגִישׁ מִפְגַּן הַכַּדּוּרֶגֶל כִּי מְקַבֵּל כְּמִין מַכַּת חַשְׁמַל הוּא בְּהִשְׁתַּלֵב בּוֹ מִדֵּי פַּעַם מֵחָדָשׁ יַחְדָּו שְׁנֵי
אוּרִי הָיָה שָׂם אֶת הַיָּדַיִם עַל הַמָּתְנַיִם אֲבָל הָפוּךְ – עִם הָאֶצְבָּעוֹת לְאָחוֹר, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּהֵרָיוֹן שֶׁמַּחְזִיקָה אֶת הַגַּב הַתַּחְתּוֹן
עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרֶיךָ קַאמְפּ נוֹאוֹ וְשׁוֹמְרֶיךָ מַסְבִּירֵי פָּנִים וּמַאֲמִינֶיךָ מְנֻמָּסִים וּמַשְׁקוֹפֶיךָ מְשֻׁמָּנִים בְּקָתְלֵי חֲזִירִים הַמָּשִׁיחַ נוֹלַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם
הַפַּרְפַּר שֶׁהִתְרַחֵב וְהִתְכַּוֵּץ בְּאָקוֹרְדְּיוֹן הַטַּנְגּוֹ וְשָׁתָה מִצּוּף הַפֶּרַח שֶׁכִּמְעַט נָבַל בָּאֲגַרְטָל, הֵחֵל לְרַחֵף בַּגִּלְגּוּל הַזֶּה מֵעַל רֹאשׁוֹ הַמֻּשְׁפָּל שֶׁל דֶּשֶׁא