מָטוֹס מִיַּבָּשָׁה לְיַבָּשָׁה: אַתֶּם, הַמְבַקְּשִׁים לְהִוָּשַׁע וּמַרְחִיקִים מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָנוֹס – וּבְלִבְּכֶם? חָצֵר, גִּבְעָה, חֻרְשָׁה.
הֵם בִּקְּשׁוּ טִיסָה הִצַּעְתִּי רַק מְכוֹנִית שָׁמַיִם קָרְצוּ לָהֶם לִי קָרְצוּ הַנּוֹפִים הַמּוּצָקִים דָּרוֹמָה שֶׁבֵּין גַּיְא וְהַר וְטוֹב לְהִשָּׁמַע לַשֵּׂכֶל
הַמָּטוֹס הַמַּדְלִיק אֶת הָעֲנָנִים הוּא עֲבַרְיָן הַחוֹזֵר לִמְקוֹם הַפֶּשַׁע, הוּא גַּחְלִילִית שָׁמַיִם, פְּלָדָה הַמַּשְׁאִירָה טְבִיעַת אֶצְבַּע בְּרוּרָה לְעַיִן. מוּזָר שֶׁאֲנִי
נַוָּדֵי הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת צְמוּדֵי מָסַכִּים, לִבָּם שָׁלֵו, עִתוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. בְּתוֹךְ הַכָּאוֹס שֶׁל מְבוֹךְ הַתּוֹרִים הָאֵינְסוֹפִי הֵם מִתְפַּשְּׁטִים, זָרִים מְפַשְׁפְּשִׁים
קְחִי אוֹתִי לְאֶרֶץ אַחֶרֶת תַּגִּידִי לִי הַחֹדֶשׁ לֹא נֹאכַל לֹא נִשְׁתֶּה נַחְפֹּר לָנוּ בּוֹר בִּשְׂכַר הַדִּירָה נִצְבֹּר חוֹב בָּעִירִיָּה נַשְׁאִיר
מֵאֲדָמָה קְפוּאַת זַעַם הִפְצִיעַ לָבָן אִלֵּם עֵץ מִין הוֹשָׁע-נָא מוּזָר לֹא בַּמָּקוֹם כְּמוֹ זֵכֶר פִּתְאוֹם, יַלְדוּת.
כְּבִישׁ דַּק כְּאִסְפְּלַנִית אַסְפַלְט בַּיִת בְּפִנַּת שָׂדֶה מְרֻבָּע כְּבוּל עַל מַעֲטָפָה הַנּוֹף נִרְאֶה מֻדְבָּק
ארוחה במטוס רעש רקע סוכך על לעיסת אבי ארוחה בטיסה רעש בולע את קול לעיסת אבי ארוחה בטיסה
20:07 דְיוּטִי-פְרִי. שֶׁטַח הֶפְקֵר נוֹצֵץ: שְׁעוֹנֵי זָהָב, וִיסְקִי, סִיגַרְיוֹת, שׁוֹקוֹלָדִים. יָדִי נִכְנֶסֶת לְכִיס אֲוִיר. 21:03
כֵּן הַגּוּף מִתְקַלְקֵל, אֲבָל אוּלַי אִם תְּצַלֵּם הֲלִיכִים מֶטַאבּוֹלִיִּים פְּרָטִיִּים בִּסְגוֹר הָעוֹר אֵיךְ מִתְחַלְּפִים חֹמָרִים וּמִתְחַלְּפִים כְּגוֹן עֵינֵי
בְּמֶרְחָק שִׁבְעִים שְׁנוֹת קֹר יֵשׁ עוֹד עוֹלָם, כַּדּוּר אַחֵר אֲנִי טָס אֵלָיו עַכְשָׁו בְּטִיסַת אַל-חָזוֹר. הוּא מִסְתּוֹבֵב מַהֵר חָזָק,
אין דחיה הכל דופק המטוס ממריא מה יעשה אחרת
אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֱלֹהִים אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה אֵיזֶה מִסְדְּרוֹן מִסְדְּרוֹן מִסְדְּרוֹן
בַּטִּיסָה לִנְיוּ יוֹרְק שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל מָסַכִּים מַקְרִינוֹת אֶת הַפַנְטַזְיוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַנּוֹסְעִים מוּל פָּנָיו שֶׁל בְּנִי נַעֲרָה בְּטִישִׁירְט
הַמָּטוֹס בּוֹלֵעַ אוֹתִי כְּמוֹ הַדָּג הַגָּדוֹל אֶת יוֹנָה. בְּעוֹד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת יָקִיא אוֹתִי בְּעִיר אַחֶרֶת. לֹא נִינְוֵה. לֹא אֶצְטָרֵךְ לְהִנָּבֵא.
כָּאן הַקַּבַּרְנִיט. אָנוּ טָסִים בְּגֹבַהּ רַב מָאֹד. בַּמְּרוֹמִים הָאֵלֶּה אֵין שַׁחַר לְאַקְלִים וּזְמַן. אֲנַחְנוּ גּוֹנְבִים אֶת הַגְּבוּלוֹת. מִיָּמִין – הַיָּם
אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים כָּמוֹהוּ, הַמְנַסִּים לֹא פַּעַם לָעוּף, לְהִתְמַקֵּחַ עִם חֻקֵּי הַכֹּבֶד, לוֹמְדִים בְּשִׁעוּרֵי הַבַּיִת, עַד מַה קָשֶׁה פֹּה לְפַתּוֹת אֶת
יָצָאתִי מֵהַשַּׁעַר חָצִיתִי אֶת הַכְּבִישׁ טִפַּסְתִּי עַל הַחוֹמָה וְקָפַצְתִּי לְתוֹךְ בֵּית הַקְּבָרוֹת. מְחַפֵּשׂ בֵּין בָּתֵּי הָאֶבֶן הַקְּטַנִּים
לֹא מַאֲמִין בְּאֹהָלִים. הַכֶּלֶב מַשְׁאִיר עֲקֵבוֹת מְלוּחִים בַּמַּיִם, אִי מֵעֵבֶר לָאֹפֶק וְדָגִים (טֶבַע דּוֹמֵם אֵינוֹ טֶבַע) לַיְלָה שֶׁל מַאֲבָק עַל
בְּכֹל הַמּוֹנְדְּיָאל הַזֶּה לֹא מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי. תָּרָה אַחַר כַּדּוּרִים תּוֹעִים לֹא מַצְלִיחָה לַהֲדֹף אֶת הַבָּאִים לִקְרָאתִי. הַדֶּשֶׁא עוֹשֶׂה
מִכַּדּוּרֶגֶל לוֹמְדִים הָמוֹן דְּבָרִים, כְּיֶלֶד לָמַדְתִּי שֵׁמוֹת שֶׁל מְדִינוֹת וְשֶׁל עָרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי. וּבְשָׁלָב יוֹתֵר מְאֻחָר לָמַדְתִּי –