יקיר בן־משה
לֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה חֶשְׁבּוֹן טֶלֶפוֹן אֲנִי מְשַׁלֵּם בִּגְלָלָהּ. מַהֵר מְאֹד הִפְסַקְנוּ לְהִתְלוֹצֵץ. אֲבָל הִיא פִּטְפְּטָה פּוֹלִיטִיקָה הַמַּבָּט, הַפּוֹלִיטִיקָה, הַפְּטָמוֹת –
גלעד מאירי
מִסְתּוֹבֵב אֵיזֶה פַּנְתֵּר שֶׁאוֹמֵר מַה זֶּה מַהֵר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מַהֵר מַהֵר יַאלְלָה הַשְׁלֵם אֶת הֶחָסֵר שֻׁתָּף וְשֻׁתָּפָה זְכֹר בְּמָה הָעִקָּר
אלי אליהו
חוֹבוֹת, שֶׁאוּכַל תָּמִיד לְשַׁלֵּם שכ"ד וְלֹא אֶהְיֶה מְפֻחַד בְּעֶזְרַת אֲחֵרִים. שֶׁאַסְפִּיק
צבי עצמון
שֶׁעַל רַגְלָהּ הַיְמָנִית, בְּגֹבַהּ הַקַּרְסֹל, פּוֹשֶׁטֶת־יָד, מֻכַּת טִנֹּפֶת, שְׂפָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה נֹאמַר – סִכְסוּךְ שְׁכֵנִים, מְעַטְהַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, גַּם לַזְּקֵנָה
חזי לסקלי
1. מֵעוֹלָם לֹא עָזְבָה אֶת בֵּיתָהּ מִבְּלִי שֶׁנָּטְלָה עִמָּהּ מִלְחִיָּה קְטַנָּה – – כָּל כָּךְ תָּפֵל הָיָה בְּעֵינֶיהָ הָעוֹלָם.
אילן שיינפלד
בַּעֲלֵי הַהוֹן נִתְּקוּ אוֹתָנוּ מִן הָאֲדָמוֹת וְהוֹבִילוּ אוֹתָנוּ לַעֲבֹד וְלָמוּת בֶּעָרִים הַגְּדוֹלוֹת, הַצְּפוּפוֹת, שֶׁנִּבְנוּ בִּמְיֻחָד עֲבוּרֵנוּ. הֵם הִרְגִּילוּ אוֹתָנוּ
נתן אלתרמן
(1944) מְזַמְּרִים חֲלִילִים וּמְנַסֵּר הַכִּנּוֹר, בְּמָז'וֹר וּמִינוֹר, שִׁירַת נֵפְט וְצִנּוֹר. מִתְלַחְשִׁים הֶנְרִי סְטִימְסוֹן וְאַלְפְרֶד נוֹקְס, בּוֹעֲרִים חֲלוֹמוֹת שֶׁל מָזוּט
נועה שקרג'י
"בחוזה אחיד גודלן המזערי של האותיות יהיה שני מילימטרים… הרווח בין השורות לא יקטן מגודל האות בשורה… האותיות בשורות לא
מואיז בן הראש
אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁכָּל הַשָּׂדוֹת, כָּל הָעֵצִים אֵצֶל חָבִיב הַקֻּפָּה רוֹשֶׁמֶת פָּחוֹת יֵשׁ תַּחֲרוּת עַל הַשֵּׁם הַזּוֹל בְּיוֹתֵר הַזּוֹל בְּיוֹתֵר, תַּחֲרוּת
