הַכֶּסֶף הוּא קוּרֵי הָאָבִיב הַמְּתוּחִים בָּאֲוִיר הוּא דְּבָרִים קְטַנִּים שֶׁנִּמְצָאִים בְּכָל מָקוֹם: הַנַּעֲלַיִם הַמְשֻׁנּוֹת שֶׁל לָקוֹחוֹת הַבַּנְק הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִיּוֹת, בְּאוֹר
מִזְדַּחֶלֶת כְּמוֹ נָחָשׁ בָּעֵשֶׂב.
"אֵין תְּנוּעוֹת עֲתִידִיּוֹת לְחֶשְׁבּוֹן זֶה". לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, נִסִּיתִי לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמִי, מְדֻבָּר כָּאן עַל תְּנוּדוֹת קְטַנּוֹת – לֹא תְּנוּעוֹת
חַיֵּינוּ הַכַּלְכָּלִיִּים מְרַצְּדִים בְּיָרֹק עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב. לֹא כֵן עֵינֶיהָ שֶׁל הַפְּקִידָה הַנּוֹקְשׁוֹת כִּשְׁלָדִים עַל מַקְּשֵׁי הַמִּקְלֶדֶת. עָלַי לֶאֱסֹף אֶת
בְּתֵבַת הַדֹּאַר מְטֻטֶּלֶת אוֹרְלוֹגִין הַלַּיְלָה הַיּוֹם מִצְטַמְצֵם לְכֶסֶף: אֵשׁ בִּסְלִיל תַּנּוּר מַאֲדִים. נוֹחֲתִים עַל הָאַנְטֶנוֹת כְּמוֹ הָיוּ
עַל זֶה שֶׁיֵּשׁ לִי מְעַט מִדַּי כֶּסֶף אֲנִי יוֹדַעַת הֵם לֹא יִתְּנוּ לִי אַף פְּרוּטָה מָה אַתְּ רוֹצָה קַבְּצָנִית בַּטְלָנִית
נִקְלַעְתִּי לְמַחֲנַק אַשְׁרַאי וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהַמְּדִינָה לְהַלְאִים אוֹתִי אוֹתָם בַּנְקִים שֶׁהִתְחַנְּנוּ בְּפָנַי לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שֶׁאֶקַּח שֶׁרַק אֶקַּח הַלְוָאָה בְּרִבִּית
יֵשׁ לָנוּ עֲדַיִן הֶרְגֵּלִים שֶׁל עֲנִיִּים. בָּעֶרֶב אֵינֶנּוּ יוֹצְאִים מִן הַבַּיִת בְּיַחַד אֶלָּא לְחוּד: מִישֶׁהוּ נִשְׁאָר עִם הַיְלָדִים.
הוּא רַעֲבוֹנִי 26.12.2007
מֵעֵינֵי פָּנָסֵי הָרְחוֹב. שְׁאֵרִיּוֹת שַׁמֶּנֶת. אוֹתָהּ אֶל הָעוֹלָם. הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה לָאַף
וְאֶת הַמַּרְגָרִינָה, חֲצִי חֲבִילָה בֶּחָלָל הָרֵיק, כִּי בִּמְקוֹם לְקַלֵּל אֶת נִינְוֵה כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַמְקָרֵר הָרֵיק, וְדַוְקָא הַכֶּתֶם הַלָּבָן, חֲצִי
אוֹמְרִים עָלֶיהָ שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁרָה, לְהַגִּיעַ אֶל שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה, רֵיחַ שְׁיָרִים שֶׁל קֻפְסְאוֹת סַרְדִּינִים עַל שֻׁלְחָן מִתְנוֹדֵד בֶּן שָׁלֹשׁ
מַדְּפֵי הַמְקָרֵר מְבַצְּעִים אֲחוּז טֵרוּף לְרִצְפַּת חֲפִיסָה מְעוּכָה בְּכִיס הַחֻלְצָה
נִהְיָה שָׁחוֹר בָּאֲוִיר, עָפוּ יוֹנִים בִּמְטַס הַצְדָּעָה הָיִיתִי יֶלֶד, בַּבַּיִת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ צְרִיף, עֹנִי.
אֵיפְשֶׁהוּ עַל פְּנֵי הַכּוֹכָב קיץ, 2011
כָּל הַכָּבוֹד לְאַבָּא שֶׁלֹּא חָסַךְ סֵפֶר בְּמַחְסוֹר וְרָעָב לָבוּשׁ בְּלוֹאִים בְּיַלְדוּתִי יָשַׁבְתִּי בִּשְׂפַת הַשּׁוּרוֹת וְכָל הַשְּׁאָר לֹא חָשׁוּב כְּמוֹ אַבָּא
בִּתְקוּפַת הָרָעָב הַגָּדוֹל אָכַלְתִּי אֶת הַמָּזוֹן שֶׁעַל הַצַּלַּחַת וְאֶת הַצַּלַּחַת שֶׁמִּתַּחַת לַמָּזוֹן וְאֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁמִּתַּחַת לַצַּלַּחַת וְאֶת הָרִצְפָּה שֶׁמִּתַּחַת לַשֻּׁלְחָן
וְהַשּׁוֹקוֹלָד נִשְׁמַר לָאוֹרְחִים וְעַל הַשְּׁכוּנָה אָמְרוּ אֲחוֹתִי לָבְשָׁה כְּשֶׁבָּאוּ הַחֲבֵרִים מִנֹּעַר שׁוֹחֵר מַדָּע
שֶׁמֶשׁ מֵעַל גַּגּוֹת, שֶׁמֶשׁ עַל הָעִיר, מֵעַל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים, מֵעַל לוֹגְמֵי הַקָּפֶה, מֵעַל עֲשַׁן הַמְּכוֹנִיּוֹת, מֵעַל אוֹהֲבִים וְאַהֲבָתָם – עוֹלָם
אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ דִּבּוּרֶךָ אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ אוֹתִיּוֹתֶיךָ אַתָּה הַקּוֹל וְאָנוּ הַלָּשׁוֹן שֶׁחָתְכָה וְאָנוּ הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהָגוּ וְאָנוּ הַשָּׁנִים שֶׁגָּזְרוּ אֶת