“מָה אֲנִי יַגִּיד לְךָ? זֶה שֶׁאֲנִי יָשַׁנְתִּי בַּבַּיִת שֶׁלִּי וְפִּתְאוֹם בָּאִים, לוֹקְחִים אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי לֹא מַרְגִּישָׁה וְבַּבֹּקֶר אֲנִי רוֹאָה שֶׁאֲנִי
“מָה אֲנִי יַגִּיד לְךָ אָדָם, קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְעָשׂוּ כָּאן הַכֹּל כּוֹמוֹ הַבַּיִת שֶׁלִּי, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁלִּי כָּאן, הַכֹּל בַּמָּקוֹם, מַמָּשׁ
מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי, אַבָּא עָזַב אֶת אִמָּא. אַתְּ הָיִית שָׁם: “מָה אַתְּ בּוֹכָה? עַל גֶּבֶר? אוֹמְרִים אִשָּׁה זֶה כְּמוֹ גַּרְבַּיִם,
“יוֹם אֶחָד חֹשֶׁךְ בָּא מֵהַדֶּלֶת וְאוֹר בָּא אֵלֶיךָ מֵהַחַלּוֹן וְיוֹם הַשֵּׁנִי אוֹר מֵהַחַלּוֹן וְחֹשֶׁךְ בָּא לְךָ מֵהַדֶּלֶת. אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ:
הַבַּעֲלוּת שֶׁלָּכֶם מַצְחִיקָה אוֹתִי הוֹ, כַּמָּה אֲנִי צוֹחֶקֶת מֵהַבַּעֲלוּת שֶׁלָּכֶם כַּמָּה בַּעֲלוּת תֹּאהֲבוּ? כַּמָּה בַּעֲלוּת תִּרְצוּ? כַּמָּה בַּעֲלוּת עַל הַבָּתִּים
ילֶֶד שֶׁלִּי ילֶֶד שֶׁלִּי אֵלֶּה מִפְלְצוֹת הַבַּיִת שֶׁאֲנִי מַאֲכִילָה כָּל יוֹם בִּפְקֹחַ עֵינֶיךָ הַיָּפוֹת אֶל תּוֹךְ אוֹר נִגָּר אֲנִי מְפַתָּה
כִּי לֹא יָדַעְתִּי, לֹא הָיָה בִּיכָלְתִּי כָּל הַיְדִיעָה זָרְמָה בַּאֲפִיקִים רְחוֹקִים מִמֶּנִּי, כָּל מָה שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה לָדַעַת הָיָה קָבוּר בּאְמְֶצעַ
נִמְצָאֵהוּ הַיֶּלֶד הַקָּטָן וְשׁוֹאֵל בַּבַּיִת אֶלָּא שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לַעֲנוֹת. עֶרֶשׂ עֵינַיִם לוֹפְתוֹת הַבַּיִת בְּהֶלְסִינְקִי הָיָה הָרִאשׁוֹן וְלָמָּה עָזַב הַבַּיִת בְּעִמָּנוּאֵל
א. וּלְאִיּוֹב הַיִּלּוֹד מַה נֹּאמַר: מַזָּל טוֹב, בְּמִלְּעֵיל, קְרָאנוּךָ אִיּוֹב שֶׁאוֹיֵב אַתָּה לַגּוֹמֵל כְּשֵׁם מִשְׁקַל נִצּוֹל כְּשֵׁם מִשְׁקַל יִלּוֹד שֶׁלֹּא
הַשַּׁחַר יְבָרֶכְכֶם בְּקִיּוּם פָּחוֹת עָצֵל פָּחוֹת נוֹטֶה לְהִתְנַצֵּל יוֹתֵר זֵהֶה לְגֶזַע הַקְּטָלָב: לֹא שְׁרִירִי כִּי אִם סָחוּט כִּי אִם מוּפָז
יוֹם אֶחָד עָזַבְתִּי אֶת הַסִּפְרוּת וְעָבַרְתִּי לַמֵּטָא־סִפְרוּת וְהַכֹּל בִּגְלַל רַעַשׁ אַהֲבָה לֹא־מְצִיאוּתִית וְחַד־סִטְרִית שֶׁבִּשְׁמָהּ לֹא הָיְתָה יוֹתֵר סִפְרוּת כִּי בִּשְׁמָהּ
כֻּלָּנוּ דְּבָרִים שֶׁיּוֹצְאִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, אַרְצִיִּים וְרוֹצִים לְנַעֵר אֶת הֶעָפָר. אַתְּ תָּמִיד הָיִית אַחֶרֶת, קַלָּה וּנְכוֹנָה לְהִסְתַּעֵר. רָצִיתִי לָשִׁיר לָךְ
אֲנִי עֲרוּכָה לָאֶתְגָּרִים שֶׁאַתְּ מְזַמֶּנֶת מַכִּירָה אֶת הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁמְּיַבֵּשׁ לִי אֶת הַגָּרוֹן, אֶת אֲוִירַת הֶעָצוּב לִי בַּלֵּב שֶׁפּוֹלֶשֶׁת לְכָל
כָּל הַכָּבוֹד! יָלַדְתְּ מִפְלֶצֶת. הִנֵּה הִיא עוֹשָׂה צְעָדִים רִאשׁוֹנִים, הִנֵּה הִיא מַשְׁמִידָה אֶת הָעוֹלָם: רוֹמֶסֶת אֶת הַלֶּבֶּנִיָּה וּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר מֵהַשְּׁנִיָּה
וּבְכֵן, מֵאוֹת בַּשָּׁנִים אַחַר כָּךְ, עוֹדִי מְדַמָּה עַצְמִי שׁוֹמֶרֶת הָרַקָּפוֹת. לַחַץ הַסֶּלַע מַרְכִּין רֹאשִׁי, מַרְצִין צִפִּיָּה הַצַּעַר, בּוֹר נִכְרֶה לִפְקַעַת
רַבִּים הָעֵצִים הָאָצִים בַּוָּאדִי חוֹלְפִים עַל פָּנַי, רוֹצְצִים עַפְעַפַּי בְּצִפּוֹרִים נֻקְשׁוֹת. זֶה שׁוֹנֶה, בְּטַפְּסָם, עֵצִים עוֹקְרִים אוֹתִי מִן הַהֶקְשֵׁר, סִימָנֵי
הוּא חַי, הוּא חַי, עוֹלֶה בְּדַעְתִּי לְהַקְדִּים, רְאִי אֶת הָאוֹר נוֹפֵל עָלָיו וְאֵינוֹ זָב צֵל, דּוֹלְפִינִים שָׂשִׂים בָּאֲוִיר, שְׂחוֹקָם מוּצָק
הַכִּנֶּרֶת מִתְעוֹרֶרֶת לְאַט מֻנַּחַת בְּעַרְפִלִּים. נִמְתַּחַת בְּאַגָּנָהּ מֵאֲפוֹר לִסְגֻלִּים וּכְחֻלִּים. גְּבָעוֹת חָפְשִׁיּוֹת וְעֵצִים יְפֵי צַמֶּרֶת, חַיִּים בְּנִיחוּתָא עַל הַנּוֹף. צִיּוּץ
לָשִׂים נַפְשֵׁךְ בְּכַפֵּךְ וְלָצֵאת אֶל הָרְחוֹב. מוּכָנָה לְהֵעָלֵב, לָלֶכֶת שׁוֹלָל, לְהִשָּׂרֵט מִמַּה עֵֶּׁינַיִךְ רוֹאוֹת. ש זִכְרִי לְהַקְשִׁיחַ אֶת הַבֶּטֶן לְיַד
מִתְרוֹקֵן וְהוֹלֵךְ הַמִּכְרֶה הַמֻּכָּר: מְקֻשָּׁתִים בַּיְּעָרוֹת אֶל שֵׁישׁ הַיָּרֵחַ תַּחַת תַּפּוּזֵי דָּם בַּפַּרְדֵּסִים, נֶאֱנָחִים (נְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת לְלֹא יַעַד הֵן מֶדְיוּם)
כְּבִישׁ תִּשְׁעִים רֵיק רַק אוֹרוֹתָיו דּוֹלְקִים אַגְמוֹן הַחוּלָה מִסָּבִיב מַשְׁרֶה חֹשֶׁךְ מֵהַנֶּשֶׁק הַקָּשֶׁה שֶׁלְּצִדִּי נִמְתָּח קַו רֶכֶס צוֹלֵל שָׁפוּךְ אֶל
