וּכְמוֹ הַיָּד שֶׁבְּמֵרוֹץ שְׁלִיחִים נִשְׁלַחַת לְהַפְקִיד אֶת הַמַּקֵּל הַחַם בְּכַף יָדָהּ שֶׁל דְּמוּת דּוֹהֶרֶת לְפָנִים מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁהַמִּקְצֶה הַמְשֻׁתָּף יָבִיא
לבני, שׂריה ישראל אֲנִי לֹא זֶה שֶׁהֻזְנַק בִּירִיַּת בְּרִיאַת שֶׁהָיְתָה חַדָּה וְהֵדָהּ עוֹד אֵד עֵדוּת בְּאָזְנֶיךָ גַּם אֵינֶנִּי
בְּאֶמְצַע רִיצַת לַיְלָה נַיֶּדֶת מְאִטָּה לְצִדְּךָ. שָׁקֵט בְּאַגְרוֹן, חָמֵשׁ דַּקּוֹת מֵהָעַיִ"ן חֵי"ת. הָרְחוֹב חָשׁוּךְ אֲבָל מְזַהִים אוֹתְךָ לְפִי קְלַסְתְּרוֹן רַגְלֶיךָ
גַּם בִּירוּשָׁלַיִם, מוֹעֲדוֹן הַסְּפּוֹרְט שֶׁל נְבִיאֵי הַתּוֹכֵחָה, רָצִים מָרָתוֹן. גַּם אֶל חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם מִתְקַבְּצִים אָצָנִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם לִגְמֹעַ מֵעֶיהָ בְּזֵעָה.
בְּדִידוּתוֹ שֶׁל הָרָץ לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים. נְשִׁימָתוֹ מַסְפִּיקָה רַק עַד קַו הַבֵּינַיִם. עוֹקְבִים אַחֲרָיו בִּדְרִיכוּת רַק עִקְּבוֹתָיו. קָדִימָה!
בַּדֶּרֶךְ לְטִיסַת אֶל עַל מִלּוֹנְדוֹן מֵהָרַמְקוֹלִים נִשְׁמַעַת קְרִיאָה: Last call to passenger Hakimi travelling to Tel Aviv! Please proceed immediately
חֲזָרָה אֶל הָעִבְרִית, אֶל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה. אַלִּימוּת כְּבוּשָׁה מִתְפַּתֶּלֶת כִּשְׁרִיר בַּתּוֹר לַדֶּלְפֵּק, נִצְנוּץ פֶּלֶאפוֹנִים, מֶחֱווֹת מֻכָּרוֹת שֶׁל גּוּף וְשָׂפָה. גַּל
אֲנִי נִרְדֶּמֶת כְּמוֹ מָטוֹס נוֹחֵת. רַק סִיּוּם גּוֹרֵם לִמְטוֹסִים לִנְחֹת. וְהָעוֹלָם קַיָּם גַּם כְּשֶׁהֵם לֹא מְפַקְּחִים שָׁם מִלְּמַעְלָה. וְגַם כְּשֶׁאֲנִי
הָאוֹתִיּוֹת עֲדַיִן לֹא חֻבְּרוּ זוֹ לָזוֹ, הַמִּפְרָעָה, אוֹתָהּ שִׁלְּמוּ הַחַיִּים מֵרֶגַע לֵדָתָם נִלְקַחַת מִידֵיהֶם בְּגַסּוּת. הַסְּתִימוּת כְּבָר קָשָׁה לִקְרִיאָה: הַטַּיָּס,
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לַטַּיָּס רַב הַפַּעֲלוּלִים שֶׁהָיָה מֵקִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בַּשְּׁלַבִּים הַמֻּקְדָּמִים לְעֵינֵי אָבִיו, שֶׁהִמְתִּין בִּקְצֵה הַמַּסְלוּל וְלַאֲהוּבָתוֹ הַמְּיֻזַּעַת מֵעַל סִיר
בְּמִלִּים שֶׁהֵן כִּיסֵי אֲוִיר אֲנִי פּוֹתַחַת, סָאפּפוֹ. טִיסָה BC612 תִּנְחַת בְּלֶסְבּוֹס עוֹד מְעַט. אֲנִי בַּעֲנָנִים. יֵשׁ אוֹמְרִים כְּרֵתִים יֵשׁ אוֹמְרִים
וַאֲנִי בֵּין טִיסוֹת בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה אָטָאטוּרְק כָּאן הָעִיר קוּשְׁטָא הִיא קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל הִיא אִיסְטַנְבּוּל וְהִנֵּה רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב עוֹמֵד בַּשַּׁעַר וְתַרְנְגוֹל
בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁטַּסְנוּ קָפַצְתִּי עַל הַמּוֹשָׁב וְכָתַבְתִּי צְרוֹרוֹת שׁוּרוֹת טְרוּפוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר כָּךְ אֲנַחְנוּ שׁוּב בַּמָּטוֹס (טִיסָה
זֶהוּ, הַמַּחְשֵׁב כָּבָה, וְאִתּוֹ דָּמַם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, צְלִיל חַיָּיו הַמְרַגְּשִׁים, הַמַּהְבִּילִים אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. עַכְשָׁו שׁוֹמְעִים אֶת הֶמְיַת הַיּוֹנָה בַּאֲדָנִית מִחוּץ
כְּמוֹ לָטוּס מֵעַל מַפָּה טוֹפּוֹגְרָפִית, מוּאֶרֶת, בַּלַּיְלָה. כָּל הֶעָרִים נִגְלוֹת מִמַּעַל רְחוֹב אַחַר רְחוֹב, רְשָׁתוֹת מוּאָרוֹת מְקֻשָּׁרוֹת בֵּינֵיהֶן בִּכְבִישִׁים אֲפֵלִים,
הָפוּךְ כָּפוּל בַּטֶּרְמִינָל מִבַּעַד לַזְּגוּגִית הַמְרָאוֹת צוּרוֹת כְּחֻלּוֹת שֶׁל שֶׁקֶט בְּמַפָּץ הַבִּתּוּק מֵחַבְלֵי הָאֲדָמָה מַדָּפִים נִסְגָּרִים צְוִיחַת גַּעְגּוּעִים וּמִרְוְחֵי
שְׁלֹשָּׁה וִיקִינְגִים בְּרִיטִים וְאִיטַלְקִי אֶחָד קָטָן כָּל הַוִּיקִינְגִים לָקוֹחוֹת וְהוּא זֶה עַל הַבַּר בִּקְּשׁוּ שְׁתֵּי ווֹדְקָה-סוֹדָה גִ'ין טוֹנִיק לַשְּׁלִישִׁי
לאהוד בנאי עָלִיתָ לְבַד וְהִתְחַלְתָּ "בּוֹא הַבַּיְתָה, אִישׁ צִפּוֹר" שִׁבְרֵי חֲלָלִית דְּמּוּמִים נָשְׁרוּ מִתִּקְרַת הָאוּלָם.
הַנְּחִיתָה עַל הַיָּרֵחַ הִלְבִּינָה אֶת פָּנָיו. לָבְנוֹ – נַחַת רוּחַ בְּחַלּוֹנִי.
אֲנִי אַסְטְרוֹנָאוּט מִתְגַּלְגֵּל בֶּחָלָל לְבַ דִּי וְאֵין שׁוּם דָּבָר לְיָ דִי וְשׁוּם דָּבָר מִלְּ בַדִּי
הַחֲלָלִית עוֹמֶדֶת לְהַמְרִיא. מִישֶׁהוּ סוֹפֵר לְאָחוֹר. הָאִשָּׁה מַדְלִיקָה אֶת הַמַּבְעֲרִים. עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם. אֲנַחְנוּ נִקְשָׁרִים לְבָּלוֹנֵי שַׁבָּת. הַחַמְצָן לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע