נַעֲרַת לִוּוּי נָחֲתָה מִתוֹךְ לַוְיָן וְהִשְׁאִירָה מֶסֶר. נָמוּך מִדַּי הַתֶּשֶׁר, הַקְּלִיֶנְט לֹא מְלַוֶּה וְלֹא מַלְוֶה, רִיבִּית, הִיא מְשַׁלֶּמֶת רִיבִּית דְּרִיבִּית.
בֻּבַּת חַרְסִינָה מֵאוּקְרָאִינָה חָלְמָה לִהְיוֹת מוֹדֶלִיסְטִיקָה אוּלַי אַרְטִיסְטִיקָה אוּלַי אֲפִלּוּ פְּרוֹסְטִיטוּטְקָה קְטַנָּה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "לִהְיוֹת הַרְבֵּה כֶּסֶף בִּשְׁבִיל אִמָּא
בְּלִי שִׂמְלָה בְּלִי מִכְנָסַיִם בְּלִי תַּחְתּוֹנִים גַּרְבַּיִם נַעֲלַיִם בְּלִי מוֹלֶדֶת אֵין לָהּ פָּנִים אֵין לָהּ עֵינַיִם הִיא סוּבְיֵט יוּנְיוֹן מֵתָה
לֹא הָיִיתָ רוֹצֶה לִרְקֹד פוֹקִסְטרוֹט עִם זוֹנַת צַמֶּרֶת בְּמוֹעֲדוֹן לַיְלָה מְפֹאָר בְּפָּרִיז?
בַּעַרְבִית הַצּוֹנֶנֶת, מֶלַנְכּוֹלִית, לִבִּי גָּאָה בּוּז רַחֲמִים לַגְּבָרִים, אֲשֶׁר נֶשֶׁךְ הַבְּדוֹד (שֶׁאֲנִי מְנַחְשֹׁוֹ) נִכְלָמִים יִמְשְׁכֵם לְקַחְתָּן-לְחַבְּקָן. תִּקְרֹבֶת הַשּׁוֹק וּפֶלַח
הַזּוֹנָה בַּחַלּוֹן הַמּוּאָר יָפָה מְאֹד. הִיא קוֹרֵאת בְּסֵפֶר. לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מָה הִיא קוֹרֵאת. לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מָה
כֻּלָּם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אוֹכְלִים בְתָרים מִן הַחַי. טוֹבְלֵי לֶחֶם בְּדָם. זִקְנֵיהֶם שׁוֹתִים שָׂרָף עַד חֲצוֹת. וְלִכְשֶׁיּוֹצְאִים – אֲדָמָה זוֹ
מְנַהֵל הַפֶסְטִיבָל תָּפַס אוֹתִי בַּנַּיָּד בַּבַּרְגֶ'לוֹ בֵּין הֲמוֹנֵי תִּינוֹקוֹת בְּעֵירֹם וְרַדְרַד (אַף לֹא תִּינוֹקֶת אַחַת) עַל הַקִּיר – כַּמָּה מֵהֵם
פָאוּזִי מִקָּהִיר שׁוֹכֵב עִם גְּבָרִים בִּשְׁבִיל כֶּסֶף הוּא עוֹרֵךְ דִּין גָּבוֹהַּ וְשָׁחוּם עֵינַיִם נוֹצְצוֹת וְחִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ אֶת לִמּוּדֵי הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁלּוֹ
לַיְלָה בְּחֶבְרָתָהּ שֶׁל זוֹנָה קַמְבּוֹדִית, בָּאוֹר הַקָּלוּשׁ שֶׁל בִּקְתַּת בַּמְבּוּק בְּפַאֲתֵי הָעִיר, עוֹלֶה רַק שִׁבְעָה מַארְקִים גֶּרְמָנִיִּים. לְאַלְפֵי נְעָרוֹת שֶׁמַּגִּיעוֹת
מֻכַּת אוֹרוֹת, רוֹעֶדֶת פַּעַם אַחַר פַּעַם כְּנֵסִיָּה אֲפֵלָה שֶׁל זְרוֹעוֹת מִתְחַנְּנוֹת. עֲצֵי פְּלַסְטִיק, שִׁמְשִׁיּוֹת – דִּמּוּיִּים מְגֻחֲכִים לְרַכֵּךְ תַּאֲוַת בָּשָׂר
לַחוּת טְרוֹפִּית עַל חֻלְצוֹת פִּרְחוֹנִיּוֹת, עָשָׁן וְחַיּוֹת מָנוֹעַ זְעִירוֹת, בְּרִיטִים מְטֹרָפִים מִשֶּׁמֶשׁ בְּקַעֲקוּעִים דְּהוּיִים. נֵאוֹן פְּלָזָה, סוֹי קָאוּבּוֹי, דִּגְלֵי מְדִינוֹת
רָאִיתִי אֶת אַחְיוֹתַי בְּנוֹת מִינִי עַל בָּמָה בִּמְאוּרָה אַפְלוּלִית מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בְּאֵבֶר מִינָן לִדְבָרִים שֶׁלֹּא מִן הַמִּנְיָן לִשְׁרֹק בּוֹ בְּצִנּוֹר לִפְתֹּחַ
תֵּל אָבִיב, זוֹנָה יָפָה שֶׁלִּי, יַלְדָּה מְאֻפֵּרֶת, מַלְאִי לִי אַמְבַּטְיָה שֶׁל לִיקֶר בֵּיצִים, הַאֲכִילִי אוֹתִי בִּלְשׁוֹנוֹת אַסְפָּרָגוֹס. נַחֲמִי אֶת יְלָדַיִךְ
תֵּל אָבִיב בִּשְׁעוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם דּוֹמָה לְיַצְאָנִית שֶׁפָּרְשָׁה לְגִמְלָאוֹת כְּלוֹמַר עֲדַיִן מְעוֹרֶרֶת תְּשׁוּקוֹת נַעֲלָמוֹת
2009 ארבע מאות שקל הוא נוסע באופניים ולראשו כובע קש משוטט ברחבי העיר פעם מרחוק הוא אפילו הזכיר לי
אֲנִי הָיִיתִי מַלְכַּת הַיָּם. מִן הָאַסְפַלְט הִבַּטְתִּי אֵיךְ מִשְׁבָּרָיו גּוֹאִים וּנְסוֹגִים וְאֵיךְ רְחוֹב הַיַּרְקוֹן נִשְׁכַּח אֶל סּוֹפוֹ וְקִנֵּאתִי בַּנָּשִׁים הַחֲשׂוּפוֹת
כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֶת זֶה עִם זוֹנָה זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר אָרֹךְ וַאֲנִי לֹא מְדַבֶּרֶת עַל זוֹנָה בְּמָלוֹן אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל אַחַת
א. בֵּין הִתְאַבְּדוּת לְהִתְאַבְּדוּת אֲנִי הוֹגֶה שִׁירִים חֲדָשִׁים וּמַבִּיט עַל עֲרֵמַת הַתְּהִלָּה הָרֵיקָה שֶׁהִנְחִילוּ לִי תְּאוֹמֵיהֶם הַקּוֹדְמִים שֶׁחָלִילָה לֹא יַחְמֹּק
"…הו פילוסופים מהוללים בדברי ימי התרבות, הוגים נכבדים" (פנחס שדה, מתוך: "בתחנה המרכזית בתל אביב, אחר הצהרים, ערב ראש השנה")
וַדַּאי שֶׁהִיא יַלְדָּה גְּדוֹלָה וְטִפְּשָׁה. הִנֵּה הִיא עוֹבֶרֶת, טוֹפֶפֶת בְּקַבְקַבֶּיהָ הַצִּבְעוֹנִיִּים, בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית פִּנַּת י"ל פֶּרֶץ. לִשְׂפָתֶיהָ אֹדֶם עַז, שִׂמְלַת-קַיִץ