כַּמָּה זְמַן עוֹד נִשְׁאַר אֵינֶנָּה שְׁאֵלָה אֶלָּא דֶּלֶת
הִיא הָדְפָה אוֹתִי אֶל תּוֹךְ הַתַּנּוּר הַלּוֹהֵט. זָרְקָה אוֹתִי פְּנִימָה וְטָרְקָה אֶת הַדֶּלֶת. אֲבָל לָמָּה, גְּרֶטְל, לָמָּה, דּוֹפֵק בְּיָדִי הַקְּטַנָּה
לִכְלוּכִית יְרוּשָׁלַיִם סִנְדְּלוּ אוֹתָהּ
אַחֲרֵי שֶׁהַנְס קְשִׁישָׁא פִּרְסֵם אֶת הַסִּפּוּר, צָבְאוּ עִתּוֹנָאִים מֵרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה, וְגַם מֵחוּ"ל, תִּלִּים שֶׁל בַּקָּשׁוֹת, רַאֲיוֹנוֹת, וְצִלּוּמִים, וּמִיקְרוֹפוֹנִים טִרְטְרוּ בֹּקֶר
אִם הָיִיתִי נוֹלָד כָּתֵף, הָיִיתִי מַתְחִיל אֶת חַיַּי בְּקוֹפֶּנְהָגֶן מִתַּחַת לְצַוַּאר הַבְּרוֹנְזָה שֶׁל בַּת הַיָּם הַקְּטַנָּה. שָׁם, מוּל מְקוֹר הַגַּלִּים
עֲשִׂי שֶׁהַדִּמְעָה מִלְּחִי הַבַּרְבּוּר תִּהְיֶה אֶבֶן פִּנָּה שֶׁל אוֹקְיָנוֹס הַשִּׂמְחָה. שָׁם אֶלְמַד לִשְׂחוֹת.
אַתָּה מְשַׁפְשֵׁף אֶת הַזַּיִן כְּמוֹ אָלָאדִין. מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? שֶׁתֵּצֵא לְךָ גִּ'ינִי אַחֶרֶת?
לאחותי הקטנה כָּרֶגַע גָּמַרְתִּי לִצְפּוֹת בַּסֶּרֶט שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי לְיוֹם הָעַצְמָאוּת, עִם נַעַר הַקּוֹלֶג' הַקָּנָדִי שֶׁטָּחַן אֶת חֲבֵרוֹ
אַחֲרֵי אַרְבָּעָה יְמֵי חַג, בְּשָׁעָה שֶׁבָּנַי כְּבָר בַּגָּן, הָיִיתִי מֻכְרָח לַחְגֹּג אֶת חֵרוּתִי. אָז עָשִׂיתִי אִמּוּן כּשֶׁר מָלֵא, פִּנַּקְתִּי
אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ אִתִּי. לֹא חֲבֵרֶיךָ, חַיָּלֶיךָ, הַשֵּׁרוּת הַצְּבָאִי מֻרְכָּבִים מִמֶּנּוּ. הַכֹּל חָמְרֵי חַיִּים אֲבָל הֵם מְנַטְרְלִים אוֹתִי מִן הַשִּׂמְחָה
סֶרֶט פּוֹרְנוֹ (אָנִימַצְיָה אוֹ לֹא אָנִימַצְיָה): הַקּוֹסֶמֶת הַנִּימְפוֹמָנִית מַחְדִּירָה אֵיבַר עֲנָק בְּמוֹ יָדֶיהָ מִלְּמַטָּה וְשׁוֹלֶפֶת אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, מֵהַפֶּה. זוֹהִי הַקּוּסֶמֶת
הָעֲיֵפוּת הִיא זְכוּת-הַיֶּתֶר שֶׁל הָעֵרִים. כָּל הָאָוַנְגַרְד הַמִּינִי נָם אֶת תְּנוּמַת הַצָּהֳרַיִם. הַיָּדַיִם מוּנָחוֹת לִשְׁנֵי צִדֵּי הַגּוּף, הָרַגְלַיִם נוֹסְעוֹת מִמֶּנּוּ
אַתָּה יוֹשֵׁב מוּל הַמַּחְשֵׁב וּמְשַׂחֵק עִם הַזַּיִן כְּמוֹ בְּג'וֹיְסְטִיק. מִי מְנַצֵּחַ?
מְהֻפְּנָט אֲנִי נוֹשֵׂא לְכֹל מָקוֹם אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּנִבְכֵי מַחְשֵׁב נַיָּד. נִכְנָס לַשֵּׁרוּתִים בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת גּוֹנֵב הַצָצֹנֶת בַּמָּסָךְ. בְּמַחְסָן בָּעֲבוֹדָה לֹא
לפני שאני קוראת דוא"ל במחשב המשותף אני שוטפת את ידיי היטב במים ובסבון אני חשה-יודעת שקודם גלשת לפורן תמיד אחרי
אַתְּ לוֹבֶשֶׁת אֶת גּוּפֵךְ הַיָּפֶה, הַמִּזְדַּיֵּן, לוֹבֶשֶׁת אוֹתוֹ כְּמוֹ נָמֵר אֶת זִנּוּקוֹ. אֲנִי חוֹתֵר בְּפִצְעֵךְ אֶל כְּמוּסַת הַמּוֹרְפִין, מִשְׁתַּכְשֵׁךְ
גַּלְגַּלֵּי הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלִּי מוֹעֲכִים עֶשְׂרוֹת כַּרְטִיסִים מִזַּן בִּקּוּר שֶׁעֲלֵיהֶם מֻטְבָּעִים מִסְפְּרֵי טֵלֶפוֹן חֶלְקֵי פָּנִים מְרֻטָּשִׁים, אֵיבְרֵי גּוּף נִדְמֶה לִי שֶׁהָאֲוִיר
בַּחֲנוּת סְפָרִים מְהוּהָה קָנִיתִי בְּהֵחָבֵא סִפְרוֹן מְשֻׁמָּשׁ. הָגִיתִי בַּסֵּפֶר עִם הַתְּמוּנוֹת הַגַּסּוֹת בְּשִׁבְתִּי בַּבַּיִת בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי גַּם בְּשִׁעוּרֵי תַּנַ"ךְ.
בַּדִּיּוּן עַל פּוֹרְנוֹגְרַפְיָה בַּקּוּרְס לְהַעֲצָמַת נָשִׁים יְהוּדִיּוֹת וַעֲרָבִיּוֹת הַמּוֹרָה מְדַבֶּרֶת בְּמִבְטָא אָמֶרִיקָאִי עַל הָאִשָּׁה כְּאוֹבְּיֶקְט לַפַנְטַזְיָה הַגַּבְרִית עַל כְּפִיָּה וְעַל
יֵשׁ לִי תַּצְלוּם שֶׁל הַיַּלְדָּה בְּלוּם. בַּתַּצְלוּם, הַיַּלְדָּה בְּלוּם אֵינָהּ לוֹבֶשֶׁת כְּלוּם. דָּבָר יָפֶה תַּצְלוּם כָּזֶה. לַיַּלְדָּה בְּלוּם חָזֶה
פּוֹרְנוֹגְרַפְיַת תּוֹכִי חַיֶּבֶת לְהִפָּסֵק. לוּ רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קָהָל שֶׁל יָחִיד. וְלוּ רַק מִפְּנֵי שֶׁהִיא לֹא בְּהֶכְרֵח מְגָרָה. זוֹ אֲנִי