הַמְאַמֶּנֶת הֵעִירָה לְבִתִּי שֶׁתַּשְׁקִיעַ יוֹתֵר בִּגְרִיפָה — "הַתְּנוּעוֹת שֶׁמֵּעַל הַמַּיִם הֵן בָּלֶט וּבָּלֶט הוּא לְיֹפִי" אַךְ בְּעוֹלָמָהּ, הִיא שׂוֹחָה
עַכְשָׁו אַתְּ שׂוֹחָה, בִּתִּי, פּוֹלַחַת אֶת הַמַּיִם בְּסִגְנוֹן חָזֶה. קַדְמַת גּוּפֵךְ רָזָה כָּל כָּךְ, שְׁטוּחָה, פְּגִיעָה. כָּל זֶה עִדַּן הַתֹּם
לִשְׂחוֹת לֹא לָמַדְתִּי. אָמְנָם, בְּיָם רָדוּד, בְּשׁוּלֵי הָאַצּוֹת אֲנִי עוֹד מַצְלִיחַ לָצוּף אֵיכְשֶׁהוּ. אֲפִלּוּ הַגַּל הַגָּדוֹל הוֹפֵךְ בְּיָדִי לְגַלְגַּל הַצָּלָה.
כַּמָּה פְּעָמִים הִתְחַלְתְּ לִלְמֹד אֶת זֶה וְהִפְסַקְתְּ בָּאֶמְצַע. פָּשַׁטְתְּ אֶת חֲלִיפוֹתַיִךְ וְהִתְיַצַּבְתְּ בַּתּוֹר לַמַּקְפֵּצָה, נֶאֱחַזְתְּ בַּסֻּלָּם, בְּעֵינַיִם מִתְכַּהוֹת רָאִית סֻלָּמוֹת
כָּאן אֲנִי פּוֹשֵׁט אֶת בְּגָדַי הַנִּפְחָדִים וְהַנּוֹאָלִים וְשָׂם אוֹתָם בַּאֲרוֹנוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל חַדְרֵי הַהַלְבָּשָׁה. וְרֵיחַ מַתֶּכֶת עִם רֵיחַ מַיִם וַחֲלֻדָּה
עֶרֶב שַׁבָּת, אֲנִי הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב בְּחֻלְצָה וּמִכְנָסַיִם קְצָרִים, מְשַׁחְרֵר אֶת הַגּוּף, פּוֹסֵעַ בֵּין תְּפִלּוֹת הָעוֹלוֹת לַשָּׁמַיִם קַלּוֹת, כַּוָּנוֹת נִמּוֹלוֹת לְלֹא
אֲנִי מְזַהֶה אוֹתְךָ בְּקַלּוּת רִיצָתְךָ עַל חַיֶּיךָ — מַד הַדֹּפֶק לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְאָזְנִיּוֹת הָרַדְיוֹ לְטוֹטָפוֹת, יֵשׁ לְךָ
הַגִּיל עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ כְּבָר אֵינִי יָכוֹל לְהִתְחָרוֹת אִתְּךָ בְּרִיצָה אוֹ בִּצְעִידָה לַמֶּרְחַקִּים אוּלַי אֲפִלּוּ בִּזְרִיזוּת מֹחִין אַךְ דַּי לְהִתְחָרוֹת
לֵיל קַיִץ כָּבֵד: קָפוּא בִּתְנוּחַת אָצָן יָשֵׁן בְּנִי הַקָּטָן
הָרִיצָה הַהִיא עוֹד תַּעֲלֶה לְךָ בְּחַיֶּיךָ, אוֹ בְּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר מֵהֶם. אַתָּה שׁוֹכֵחַ שֶׁזֶּה מִכְּבָר זְמַנְּךָ עָבַר, גַּם הָרוּחַ־הַגַּבִּית שֶׁאָהֲבָה אוֹתְךָ,
וּכְמוֹ הַיָּד שֶׁבְּמֵרוֹץ שְׁלִיחִים נִשְׁלַחַת לְהַפְקִיד אֶת הַמַּקֵּל הַחַם בְּכַף יָדָהּ שֶׁל דְּמוּת דּוֹהֶרֶת לְפָנִים מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁהַמִּקְצֶה הַמְשֻׁתָּף יָבִיא
לבני, שׂריה ישראל אֲנִי לֹא זֶה שֶׁהֻזְנַק בִּירִיַּת בְּרִיאַת שֶׁהָיְתָה חַדָּה וְהֵדָהּ עוֹד אֵד עֵדוּת בְּאָזְנֶיךָ גַּם אֵינֶנִּי
בְּאֶמְצַע רִיצַת לַיְלָה נַיֶּדֶת מְאִטָּה לְצִדְּךָ. שָׁקֵט בְּאַגְרוֹן, חָמֵשׁ דַּקּוֹת מֵהָעַיִ"ן חֵי"ת. הָרְחוֹב חָשׁוּךְ אֲבָל מְזַהִים אוֹתְךָ לְפִי קְלַסְתְּרוֹן רַגְלֶיךָ
גַּם בִּירוּשָׁלַיִם, מוֹעֲדוֹן הַסְּפּוֹרְט שֶׁל נְבִיאֵי הַתּוֹכֵחָה, רָצִים מָרָתוֹן. גַּם אֶל חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם מִתְקַבְּצִים אָצָנִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם לִגְמֹעַ מֵעֶיהָ בְּזֵעָה.
בְּדִידוּתוֹ שֶׁל הָרָץ לְמֶרְחַקִּים קְצָרִים. נְשִׁימָתוֹ מַסְפִּיקָה רַק עַד קַו הַבֵּינַיִם. עוֹקְבִים אַחֲרָיו בִּדְרִיכוּת רַק עִקְּבוֹתָיו. קָדִימָה!
בַּדֶּרֶךְ לְטִיסַת אֶל עַל מִלּוֹנְדוֹן מֵהָרַמְקוֹלִים נִשְׁמַעַת קְרִיאָה: Last call to passenger Hakimi travelling to Tel Aviv! Please proceed immediately
חֲזָרָה אֶל הָעִבְרִית, אֶל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה. אַלִּימוּת כְּבוּשָׁה מִתְפַּתֶּלֶת כִּשְׁרִיר בַּתּוֹר לַדֶּלְפֵּק, נִצְנוּץ פֶּלֶאפוֹנִים, מֶחֱווֹת מֻכָּרוֹת שֶׁל גּוּף וְשָׂפָה. גַּל
אֲנִי נִרְדֶּמֶת כְּמוֹ מָטוֹס נוֹחֵת. רַק סִיּוּם גּוֹרֵם לִמְטוֹסִים לִנְחֹת. וְהָעוֹלָם קַיָּם גַּם כְּשֶׁהֵם לֹא מְפַקְּחִים שָׁם מִלְּמַעְלָה. וְגַם כְּשֶׁאֲנִי
הָאוֹתִיּוֹת עֲדַיִן לֹא חֻבְּרוּ זוֹ לָזוֹ, הַמִּפְרָעָה, אוֹתָהּ שִׁלְּמוּ הַחַיִּים מֵרֶגַע לֵדָתָם נִלְקַחַת מִידֵיהֶם בְּגַסּוּת. הַסְּתִימוּת כְּבָר קָשָׁה לִקְרִיאָה: הַטַּיָּס,
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לַטַּיָּס רַב הַפַּעֲלוּלִים שֶׁהָיָה מֵקִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בַּשְּׁלַבִּים הַמֻּקְדָּמִים לְעֵינֵי אָבִיו, שֶׁהִמְתִּין בִּקְצֵה הַמַּסְלוּל וְלַאֲהוּבָתוֹ הַמְּיֻזַּעַת מֵעַל סִיר
בְּמִלִּים שֶׁהֵן כִּיסֵי אֲוִיר אֲנִי פּוֹתַחַת, סָאפּפוֹ. טִיסָה BC612 תִּנְחַת בְּלֶסְבּוֹס עוֹד מְעַט. אֲנִי בַּעֲנָנִים. יֵשׁ אוֹמְרִים כְּרֵתִים יֵשׁ אוֹמְרִים
