שירים

אֲבָל מַה קָּרָה הֵם שׁוֹאֲלִים לֹא בְּטוּחָה אַתְּ אוֹמֶרֶת מְשַׁחְזֶרֶת פְּגִישָׁה, יוֹם שִׁשִּׁי שְׁעַת צָהֳרַיִם. הֵם לֹא מַאֲמִינִים. סַפְּרִי אֱמֶת

מַה שְּׁלוֹמֵךְ בְּסֵדֶר כְּלוּם מִצְטַבֵּר בַּעֲרֵמָה רַכָּה אַתְּ מְפַחֶדֶת שֶׁיִּדְבַּק גַּם בַּאֲהוּבַיִךְ הַיָּמִים חוֹלְפִים בַּכְּלוּם שָׁעוֹת נָעוֹת כְּמוֹ חֵץ נוֹזֵל

בַּלַּיְלָה חִפַּשְׂתִּי עֲבוֹדָה. אַחֲרֵי שִׁיטוּט בְּחַלּוֹנוֹת בַּלָּהָה, נִסְתַּכֵּם כִּי עָלַי לִהְיוֹת מְמַיֶּנֶת עָלִים אוֹ לְחַפֵּשׂ אוֹצָרוֹת בָּאֲדָמָה וְיָשַׁנְתִּי שְׁנַת שְׁאֵלוֹת:

אַל תַּחְשְׁבִי עַל רֶצַח עַם אַתְּ רַק אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּילָה genocide

יוֹצְאוֹת מֵהַכָּתֵף וְנִמְשָׁכוֹת עַד קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת הָאֵיבָרַיִים הַכּוֹתְבוֹת שֶׁל הַצְּמָחִים אֵינָן כּוֹתְבוֹת בִּנְשִׁימָה שְׂעִירָה גְּדֵלוֹת לְכִוּוּן הָאוֹר מְשַׂרְטְטוֹת בָּאֲוִיר מִבְנֶה

זִהוּם הָאוֹר מַסְתִּיר בֵּית קְבָרוֹת עִירוֹנִי בּוֹ אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִקָּבֵר לֹא רוֹאִים עֲנָנִים מִבַּעַד לָאֲבָנִים מֻכְרָחִים בַּחֲמִיצוּת הַגּוּף בּוֹנִים גְּשָׁרִים

אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, אֲנַחְנוּ כְּבָר אוֹהֲבִים מְאֹד אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְהַחַיִּים נוֹחִים, אַתָּה עוֹנֶה וְנוֹגֵעַ, וְהָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלְּךָ מַחֲלִיקוֹת אֶל מִתַּחַת לָעוֹר,

אֲנִי רוֹצָה לָתֵת לְךָ דְּבָרִים יָפִים, סְפָרִים, תְּמוּנָה, עָנָף שֶׁל רוֹזְמָרִין. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְהִשָּׁאֵר לִישֹׁן עַל הַסַּפָּה, קוֹנָה לְךָ קֻפְסַת

לָתֵת לַשֶּׁמֶשׁ לְלַטֵּף אֶת הָעוֹר הַמְקֻלָּף בִּזְהִירוּת. הַנְּשָׁלִים עוֹד עֲלוּלִים לִלְבּשׁ צוּרָה שֶׁל פַּחַד בִּשְׂדֵה הַחַרְדָּלִים. לַחֲזֹר לִטְבֹּל בַּנְּחָלִים, לְהִזָּכֵר

הַזְּמַן הוּא נָחָשׁ הַמִּתְפַּתֵּל עַל זְרוֹעִי, אֲבָל אֲנִי לֹא מִתְפַּתָּה לָדַעַת דָּבָר בִּמְדֻיָּק. אֲנִי נִשְׁעֶנֶת עַל מַקֵּל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל התַחְּושּׁות

אֲנִי נִזְכָּר בְּאָבִי – מַרְגִּישׁ אֶת יָדוֹ הַחַמָּה מְלַטֶּפֶת אֶת לִבִּי. מְשַׁיֶּטֶת אֶצְלִי בְּמַעֲרֶכֶת הַדָּם. מְלַטֶּפֶת אֶת כָּל הַתָּאִים הַפְּנִימִיִּים.

הַלְוַאי שֶׁהָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה פָּחוֹת דְּלָתוֹת, פָּחוֹת כְּנִיסוֹת, פָּחוֹת יְצִיאוֹת, פָּחוֹת שְׁעָרִים, פָּחוֹת סִפִּים. הַלְוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה מַחְסוֹמִים,

אֵין פּוֹעֵל בִּנְיָן שֶׁלֹּא מִשְׁתּוֹקֵק לִצְלֹל אֶל מוֹתוֹ, קְרָא לְזֶה וֶרְטִיגוֹ, קְרָא לְזֶה שִׁכְרוֹן מַעֲמַקִּים – זֹאת נְקֻדַּת הָאָלֶף. שְׁרִיקָה

זֶה תָּמִיד מַפְתִּיעַ שֶׁשִּׂמְחָה נוֹלֶדֶת מִצַּעַר. אָדֹם שְׁדוּד אוֹצְרוֹתָיו, עִם כָּל הַסִּבּוֹת לְהָטִיל סָפֵק, מִתְהַבְהֵב פִּתְאוֹם בְּרֶמֶז אוֹר. מַבָּטוֹ הַעַרְפִּיחִי

מִזֶּה זְמַן שֶׁאֵינִי מַמְתִּינָה עוֹד לָרֶגַע בּוֹ אֶמְתַּח אֶת זְרוֹעוֹתַי הָאַדִּירוֹת וְאֶגַּע בְּרוֹם אָשְׁרִי. הָרֶגַע שֶׁאֵינִי מַמְתִּינָה לוֹ יָבוֹא, עֶשְׂרִים

מְכוֹנִיּוֹת בֹּקֶר טָסוֹת עַל עַפְעַפַּי, אֲנִי נִפְקַחַת. צִפּוֹרִים חוֹנוֹת קָרוֹב. בַּחַלּוֹן שָׁמַיִם כְּחֻלִּים שֶׁל צִיּוּרֵי יְלָדִים. הַשֶּׁקֶט רָם יוֹתֵר מִבֶּעָבָר,

מֹחִי הִתְרוֹמֵם עַל קְלִפָּתוֹ הָאֲחוֹרִית וְהָיָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנִּי וְשָׁמֵן מִמַּאֲוַיִּים וְנוֹהֵם רֹק אָמַרְתִּי לְמֹחִי בַּחֲשָׁשׁ: אַרְצָה! כְּפִי שֶׁמְּצַוִּים עַל חַיַּת-מַחְמָד

אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, וְלֹא מֵחֲמַת זִקְנָה. שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בֶּחָם וּבַקֹּר, שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,

אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם הוֹלְכִים אֲנִי נִשְׁאֶרֶת לְבַד עִם הַשִּׁירִים, חֶלְקָם שִׁירִים שֶׁלִּי וְחֶלְקָם שֶׁל אֲחֵרִים. שִׁירִים שֶׁכָּתְבוּ אֲחֵרִים אֲנִי אוֹהֶבֶת יוֹתֵר.

אִם לִשְׁפֹּט לְפִי רְחוֹב יָפוֹ אֵין לָהּ כּוֹחַ, יְרוּשָׁלַיִם, לַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּה. הִיא הָיְתָה רוֹצָה, לוּ אֶפְשָׁר הָיָה, לְהַעֲבִיר אֶת הַמָּקוֹם

חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁאִם לֹא יִתְגַּעְגְעוּ אֵלֶיהָ, יְרוּשָׁלַיִם, הִיא תְּבֻטַּל. לָכֵן נוֹתֶנֶת לָרְחוֹבוֹת שֶׁלָּהּ שֵׁמוֹת שֶׁל מִתְגַּעֲגְעִים מְפֻרְסָמִים, רָצוּי מִכַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מִזְמַן.