שירים

גַּם הַמֵּתִים יְמַלְּאוּ טְפָסִים גַּם הַמֵּתִים יַעֲנוּ לִשְׁאֵלוֹנִים גַּם הַמֵּתִים יֵעָנוּ בִּשְׁאֵלוֹנִים גַּם הַמֵּתִים יְגַמְגְּמוּ בְּסִקְרֵי דַּעַת קָהָל טֶלֶפוֹנִיִּים יְהַלְּלוּ

הַחַיִּים חֲזָקִים מִן הַשִּׁירָה לְמָשָׁל לַשָּׁעוֹת שֶׁאֵינְךָ אוֹהֵב אוֹתִי אֵין לִי מִלִּים

הִיא הָדְפָה אוֹתִי אֶל תּוֹךְ הַתַּנּוּר הַלּוֹהֵט. זָרְקָה אוֹתִי פְּנִימָה וְטָרְקָה אֶת הַדֶּלֶת. אֲבָל לָמָּה, גְּרֶטְל, לָמָּה, דּוֹפֵק בְּיָדִי הַקְּטַנָּה

לִכְלוּכִית יְרוּשָׁלַיִם סִנְדְּלוּ אוֹתָהּ

אַחֲרֵי שֶׁהַנְס קְשִׁישָׁא פִּרְסֵם אֶת הַסִּפּוּר, צָבְאוּ עִתּוֹנָאִים מֵרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה, וְגַם מֵחוּ"ל, תִּלִּים שֶׁל בַּקָּשׁוֹת, רַאֲיוֹנוֹת, וְצִלּוּמִים, וּמִיקְרוֹפוֹנִים טִרְטְרוּ בֹּקֶר

עֲשִׂי שֶׁהַדִּמְעָה מִלְּחִי הַבַּרְבּוּר תִּהְיֶה אֶבֶן פִּנָּה שֶׁל אוֹקְיָנוֹס הַשִּׂמְחָה. שָׁם אֶלְמַד לִשְׂחוֹת.

אַתָּה מְשַׁפְשֵׁף אֶת הַזַּיִן כְּמוֹ אָלָאדִין. מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? שֶׁתֵּצֵא לְךָ גִּ'ינִי אַחֶרֶת?

אַחֲרֵי אַרְבָּעָה יְמֵי חַג, בְּשָׁעָה שֶׁבָּנַי כְּבָר בַּגָּן, הָיִיתִי מֻכְרָח לַחְגֹּג אֶת חֵרוּתִי.   אָז עָשִׂיתִי אִמּוּן כּשֶׁר מָלֵא, פִּנַּקְתִּי

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ אִתִּי. לֹא חֲבֵרֶיךָ, חַיָּלֶיךָ, הַשֵּׁרוּת הַצְּבָאִי מֻרְכָּבִים מִמֶּנּוּ. הַכֹּל חָמְרֵי חַיִּים אֲבָל הֵם מְנַטְרְלִים אוֹתִי מִן הַשִּׂמְחָה

סֶרֶט פּוֹרְנוֹ (אָנִימַצְיָה אוֹ לֹא אָנִימַצְיָה): הַקּוֹסֶמֶת הַנִּימְפוֹמָנִית מַחְדִּירָה אֵיבַר עֲנָק בְּמוֹ יָדֶיהָ מִלְּמַטָּה וְשׁוֹלֶפֶת אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, מֵהַפֶּה. זוֹהִי הַקּוּסֶמֶת

הָעֲיֵפוּת הִיא זְכוּת-הַיֶּתֶר שֶׁל הָעֵרִים. כָּל הָאָוַנְגַרְד הַמִּינִי נָם אֶת תְּנוּמַת הַצָּהֳרַיִם. הַיָּדַיִם מוּנָחוֹת לִשְׁנֵי צִדֵּי הַגּוּף, הָרַגְלַיִם נוֹסְעוֹת מִמֶּנּוּ

אַתָּה יוֹשֵׁב מוּל הַמַּחְשֵׁב וּמְשַׂחֵק עִם הַזַּיִן כְּמוֹ בְּג'וֹיְסְטִיק. מִי מְנַצֵּחַ?

מְהֻפְּנָט אֲנִי נוֹשֵׂא לְכֹל מָקוֹם אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּנִבְכֵי מַחְשֵׁב נַיָּד. נִכְנָס לַשֵּׁרוּתִים בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת גּוֹנֵב הַצָצֹנֶת בַּמָּסָךְ. בְּמַחְסָן בָּעֲבוֹדָה לֹא

לפני שאני קוראת דוא"ל במחשב המשותף אני שוטפת את ידיי היטב במים ובסבון אני חשה-יודעת שקודם גלשת לפורן תמיד אחרי