הָאֲנָשִׁים הַפָּחוֹת מֻכְשָׁרִים תָּפְסוּ אֶת הַמִּשְׂרוֹת הֵם יוֹשְׁבִים עַל הַכִּסֵּא הַכֶּסֶף דּוֹפֵק הָעוֹלָם לֹא יָכוֹל לְהַפְסִיד אִם אֵין לוֹ כְּלוּם
בַּלּוּל תַּרְנְגוֹלוֹת, אוֹכְלוֹת, מְקַרְקְרוֹת, בָּרֶפֶת עֶגְלָה לוֹחֶכֶת עֵשֶׂב. הָאַנְקוֹל בָּאִטְלִיז – קוֹלָב עַל הַקּוֹלָב הַזֶּה הֵם יִתָּלוּ כְּמוֹ חֲלִיפוֹתֵינוּ בָּאָרוֹן,
כֻּלָּם יְשֵׁנִים. רַק הַמִּקְלֶדֶת בָּהּ אֲנִי לוֹחֵץ בְּאֶצְבַּע אַחַת, עַל כָּל אוֹת נִשְׁמַעַת כְּמוֹ צִפּוֹר מְנַקֶּרֶת פֵּרוּרֵי לֶחֶם.
אֶצְבְּעוֹתַי נָעוֹת בְּקֶצֶב מְחוֹשֵׁי הַגּ'וּק // חֶרֶק גָּדוֹל מְאֹד גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ לְבַד // 2. הוֹ
רֹאשָׁהּ הָיָה רֵיק כַּאֲגַרְטָל וַאֲנִי מִלֵּאתִי אוֹתוֹ בִּפְרָחִים שֶׁקִּשְׁקַשְׁתִּי בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן.
יֵשׁ לַיְלָה בּוֹ אֲנִי מִתְעוֹפֶפֶת סְבִיב הַמְּנוֹרָה כְּמוֹ פַּרְפַּר שָׁחוֹר, עֲנוּדָה עַל גּוּף הַחֲשֵׁכָה. יָד שֶׁאֵינֶנָּה יָדִי מְלַטֶּפֶת אוֹתִי,
טַאוּטוֹלוֹגְיוֹת הֵן הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁנִּשְׁאַר לְמִי שֶׁצָּמֵא וְיוֹדֵעַ שֶׁיִּשָּׁאֵר צָמֵא, לְמִי שֶׁמּוּבָס וְיִשָּׁאֵר מוּבָס, הַעֲמָדַת הַפָּנִים שֶׁל הַחַיִּים אֵין פֵּרוּשָׁהּ
כְּשֶׁתַּחְזֹר אֲסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדַעַת.
חוּט אָפֹר, דַּק כַּיּוֹם, מָתוּחַ בֵּין הַמִּטְרִיָּה הַחֲדָשָׁה שֶׁנִּשְׁכְּחָה עַל סַפְסַל הַתַּחֲנָה וּבֵין הַחוֹר שֶׁנִּבְעָה בְּמִכְנָסַי, וְהִטְלֵאתִי (כְּמוֹ בְּשִׁעוּרֵי הַמְּלָאכָה
נוּרַת הַחִוּוּי בִּמְכוֹנַת הַכְּבִיסָה הוֹרְתָה עַל כֶּשֶׁל מָנוֹעַ רִאשׁוֹנִי בַּיּוֹם בּוֹ אֻשְׁפַּז אָבִי. דּוּ תַּחְמֹצֶת פַּחְמָן רְעִילָה נִמְסְכָה בְּדָמוֹ, כְּסַבּוֹן
אֲנִי מְיַשֶּׁרֶת אֶת אִמִּי מַצְמִידָה לַמִּשְׁעֶנֶת מְקַפֶּלֶת אֶת יָדֶיהָ מַנִּיחָה עַל הַשֻּׁלְחָן מְרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ מְסִבָּה אוֹתוֹ אֵלַי קוֹשֶׁרֶת סִנָּר.
טוּק-טוּק טוּק-טוּק כְּמוֹ דֶּרֶךְ עֵינִית הַדֶּלֶת הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּמִּכְתָּב שֶׁבּוֹ הוֹדִיעָה אִמִּי, סַבְתָּא נִפְטְרָה. מִי שָׁם? מִי שָׁם? חָיִיתִי
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה אִמִּי מַעֲבִירָה אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה לַעֲרוּץ הַיְלָדִים פֶּן יִרְאֶה אוֹתָהּ קַרְיַן הַחֲדָשׁוֹת מִתְפַּשֶּׁטֶת. בַּזְּמַן שֶׁאֲנִי יוֹצֵאת, נוֹעֶלֶת פּוֹרֶצֶת
כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאַתְּ, אֵינֵךְ זְקוּקָה לְצִיּוּרֵי קְדוֹשִׁים.
רָאִיתִי אֶתְמוֹל, בְּמִקְרֶה, תְּמוּנָה שֶׁלִּי מִלִּפְנֵי תֵּשַׁע שָׁנִים. צִרְחַת קוֹפִים בַּחֻרְשָׁה, צִפֳּרִים מִתְעוֹפְפוֹת בְּאֵימָה מֵעַל הַבְּרֵכָה הַכְּסוּפָה – מַשֶּׁהוּ
* עוֹד מְעַט לְנַשֵּׁק אוֹתְךָ עַל הָעֵינַיִם קְצָת מֵעַפְעַפֶּיךָ וְאָז לַעֲזֹב * מַדּוּעַ אַתָּה? מַדּוּעַ עוֹד פַּעַם אַתָּה?
דִּבַּרְתֶּם חֲשַׁבְתֶּם הִקְשַׁבְתֶּם דָּמַעְתֶּם חִיַּכְתֶּם קַמְתֶּם נִשַּׁקְתֶּם
מִי מִן מָוְתָה מִי מִן חַי קוֹל אַחַי קוֹרֵא לִי כֹּה לֶחָי קוּם וְקוֹם קוֹרֵא לִי טֹל מַקֶּבֶת
וְלֹא סַבְתִּי עַל עֲקֵבַי. וּבָכֹה.
לֹא. וָאֹמַר לוֹ כָּכָה קַצֵּר וְלֵךְ. קוּם. אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה. לֹא אָמַר
כָּל הַזְּמַן כָּל הַזְּמַן כָּל הַזְּמַן לְנַשֵּׁק אוֹתָךְ לָעַד לָעַד לָעַד לָעַד לִהְיוֹת לָךְ לִהְיוֹת