רִאשׁוֹן מַגִּיעַ הַשֵּׁם פְּרָטִי: מַלְאָךְ, מִשְׁפָּחָה: נָבִיא עִם שֵׁם כָּזֶה פֶּלֶא שֶׁבָּאתָ אֵלַי? בְּ-6:40 נִקְרָא לְעֶמְדָּה רְחוֹקָה אַךְ שׁוֹעֵט
הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי עַל אוֹפַנּוֹעִים בָּעוֹטֵף בִּשְׁעַת זְרִיחָה, יְרִיּוֹת שִׂמְחָה לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹבֵחַ כְּמוֹ בַּסְּרָטִים. הַשֶּׁמֶשׁ צוֹחֶקֶת מֵעַל שָׂדוֹת לוֹהֲבִים. כַּמָּה
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַמָּוֶת זוֹחֵל סָבִיב וֶאֱגוֹזֵי הַפֶּקָאן נִלְחָצִים אֶל קְלִפָּתָם אֲנִי מִתְחַבֵּאת בְּתוֹך הָעִבְרִית. דָּבָר לֹא יְאֻנֶּה לִי בִּכְתִיבָה תַּמָּה דָּבָר
וּבְלִי שֶׁהֻסְבַּר לָהֶם כֵּיצַד כְּאִלּוּ יָדְעוּ מִדּוֹרוֹת, מִלֵּדָה, כִּוְצוּ עַצְמָם בָּאָרוֹן וְכִוְצוּ נְשִׁימָה וְחִכּוּ וְאִישׁ לֹא בָּא. וּבֵין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם
לֹא נָתְנוּ לְךָ לְסַיֵּם אֶת הַבִּיוֹגְרָפְיָה. חָתְכוּ בָּאֶמְצַע. אוּלַי לָכֵן אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְסַכֵּם אוֹתְךָ הֶסְפֵּדִית הַזִּכָּרוֹן מְפַרְפֵּר –
אֶת הַזְּוָעָה אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא אֶת הַחֶרְפָּה, אֶת שִׁבְרֵי הַסִּכְלוּת, אֶת טִמְטוּמֵי הַדָּת אֶת חֶשְׁכַת הָעֵינַיִם אֶת אַלִּימוּת הַיֵּאוּשׁ לֹא
אִם לַבַּרְבִּי שֶׁנִּשְׁמְטָה בֵּין הַכָּרִית לַשְּׂמִיכָה הָיָה קוֹל, הִיא בֶּטַח הָיְתָה שָׁרָה אֶת "בְּלוּז הַמִּטָּה הָרֵיקָה". הַדֻּבִּי הַנִּשְׁעָן עַל סוֹרְגֵי
**אַזְהָרַת טְרִיגֶר: שַׁבָּת **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: קִבּוּץ **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: דֶּשֶׁא **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: מְסִבָּה **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: תִּינוֹק **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: דֶּלֶת **אַזְהָרַת טְרִיגֶר:
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה יַחֲזִיר תִּינוֹקוֹת לְעַרְשָׂם, יַחֲזִיר לְאָחוֹר אֶת הַזְּמַן יַעֲצֹר אוֹתוֹ בְּ־6:28 בְּבֹקֶר שַׁבָּת, הַ־7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר
אֶתְמוֹל. אֶתְמוֹל, כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה מִלְחָמָה, אֶתְמוֹל, כְּשֶׁלֹּא הָיִיתָ פָּצוּעַ, אֶתְמוֹל, כְּשֶׁלֹּא שָׁכַבְתָּ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת חָבוּל. אֶתְמוֹל, כְּשֶׁיָּכֹלְתָּ לִרְאוֹת הַכֹּל. אֶתְמוֹל,
לאמא לִפְעָמִים אַתְּ חָפְשִׁיָּה אַתְּ כְּבָר שׁוּב עִם כֶּתֶר שֶׁמֶשׁ מִסְתָּרֶקֶת בַּחַלּוֹן בְּמַסְרֵק סִגָּלִיּוֹת שׁוּב יֵשׁ לָךְ צְחוֹק
שָׁנִים שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי שׁוּם דָּבָר מִמֶּנָּה רַק לִפְעָמִים מִמֶּרְחַקִּים דְּרִישַׁת שָׁלוֹם הִיא עֲסוּקָה מְאוֹד וְהִיא אֵינֶנָּה וּבַחַיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁלָּהּ אֵין
כְּשֶׁבָּאתָ חָשַׁבְתִּי לְאֵיזֶה עוֹלָם יָלַדְתִּי אוֹתְךָ, יַקִּירִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יֹפִי גָּדוֹל וּמֻשְׁלָם וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה יִסּוּרִים יָצָאתָ מִמֶּנִּי, יֶלֶד
נַעֲמִיד פְּנֵי יְתוֹמִים נֶחֱצֶה אֶת הַגָּדֵר נִשְׁכַּב בָּעֲשָׂבִים הַלּוֹחֲשִׁים נִישַׁן וְנִתְעוֹרֵר נִישַׁן וְנִתְעוֹרֵר הַבַּיִת צָף עַל מַיִם גּוֹעֲשִׁים
בּוֹא נַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ הַמֶּשִׁי דֶּרֶךְ קִירוֹת הַתּוֹךְ בּוֹא נַטְבִּיעַ אֶת כָּל הַקֹּשִׁי בְּכָל אֲגַמֵּי הָרֹךְ גּוּף בְּתוֹךְ גּוּף בְּתוֹךְ
1. גַּרְגְּרֵי הַמֶּלַח הִצְטַבְּרוּ בְּתוֹכִי הֵכִינוּ אֶת תְּנוּעַת עֵינַי שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, כְּמוֹ תַּרְגִּיל, הַשָּׁמַיִם מֵעָלַי הֶאְדִּימוּ חַיֶּבֶת הָיִיתִי
לֹא לְסַיֵּם אֶת הַשִּׁיר, לֹא לְהַשְׁלִים אֶת הַשּׁוּרָה, לְהַפְסִיק אֶת הַמִּשְׁפָּט, וְלֹא לְהַנִּיחַ נְקֻדָּה לֹא לְסַיֵּם אֶת הַמַּחְשָׁבָה, לֹא לַחֲשֹׁב
הַבַּיִת מִתְעַבֵּר מִצַּעֲצוּעִים אֲנִי פּוֹסַחַת עַל הַשִּׁירָה וְהוֹלֶכֶת אֶל טִפַּת חָלָב, כְּדֵי שֶׁהָאָחוֹת דַּלְיָה תִּשְׁקֹל אוֹתְךָ הַנֶּפֶשׁ מִתְפַּצֶּלֶת לֹא
קֹדֶם הַכֻּתְנָה אַחַר-כָּךְ הַחִטָּה וּלְבַסּוֹף הַחַמָּנִיּוֹת זֶהוּ סֵדֶר הַדְּבָרִים בְּעֵמֶק הָאֲדָמָה אֵינָהּ רְחוֹקָה עוֹד עֵינַי נָחוֹת מִן הַשְּׁקָרִים
על הדלפק: