שׁוּם מַחְשָׁבוֹת לֹא פּוֹקְדוֹת אוֹתִי הַלַּיְלָה, ווֹלְט וִיטְמַן וְאָלֶן גִינְסְבֶּרְג, נוֹכְלִים עֲרִירִיִּים חֲשׂוּכֵי יְלָדִים, בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט בְּתַלְפִּיּוֹת מִתְלַבֵּט בֵּין מַאַרְזֵי חִתּוּלִים
כְּשֶׁפּוֹרֶצֶת מִלְחָמָה כֻּלָּם מֻפְתָּעִים אֲבָל לֹא לִזְמַן רַב, כִּי הַהֶרֶג טִבְעִי כְּמוֹ יְפִי זְרִיחָה אוֹ אֵשׁ פִּרְאִית הוֹפֶכֶת יַעַר לְפֶחָם.
הַכֶּלֶב יוֹשֵׁב לְיַד חֲבֵרוֹ חֲסַר הַבַּיִת עַל מִזְרָן בָּרְחוֹב, מְנַסֶּה לְהָבִין כַּמָּה צַעַר עוֹד נִדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁעוֹבְרִים וְשָׁבִים יַעַצְרוּ
בְּיוֹם אִמּוּץ כְּלָבִים הַכְּלוּבִים מְלֵאִים לֵיצָנִים בְּהוֹפָעָה. חַיֵּיהֶם תְּלוּיִים בְּרֶגַע שֶׁל מְתִיקוּת, בְּלִקּוּק יַד יֶלֶד. אֵין בָּעוֹלָם צַעַר כְּזֶה שֶׁל
סִיס שְׁבוּר כָּנָף תַּחַת עֵץ, נִטְרָף עַל יְדֵי עוֹרֵב בְּעוֹדוֹ חַי כִּי הַטֶּבַע פְּסִיכוֹפָּת.
חֲתוּלַת רְחוֹב מַבִּיטָה בְּךָ בְּעֵינֶיהָ הַיְרֻקּוֹת כְּאוֹמֶרֶת לְךָ יְדִידִי הָאֱנוֹשִׁי בַּעֲלֵי הַחַיִּים יוֹדְעִים יוֹתֵר מִכֶּם עַל סוֹף וְהַתְחָלָה וַאֲנִי מְבִינָה
מַדָּע בּוֹדֵד כַּבּוֹרֵא מְסַרְטֵן קוֹפִים טוֹב-טוֹב. מַדָּע מַזִּיל רִיר עַל חַיֵּי נֶצַח גַּם בִּמְחִיר רֶצַח כַּמָּה אַלְפֵי שְׂעִירִים. מָוֶת יָכוֹל
לְאֹֹרֶֶךְ כָּל אֵירוֹפָּה עֵצִים מַחְשִׁיכִים אֲגַמִּים בּׅצְלָלֵיהֶם הַזּוֹמְמִים בַּרְוָזִים מִתְכַּרְבְּלִים בְּעַצְמָם כִּילָדִים שֶׁהוֹרֵיהֶם רָבׅים אֵירוֹפָּה הִיא יֹפִי חוֹלֶה יְעָרוֹת עַל
בּוּדָפֶּשְׁט לֹא זוֹכֶרֶת כְּלוּם מִפְלֶֶגֶת צְלַב הַחֵץ לֹא הָיְתָה אַף אֶחָד לֹא נִזְרַק לַנָהָר קָשׁוּר לְאַחֵר עִם כַּדּוּר בְּרֹאשׁוֹ הַדָּנוּבָּה
שֶׁלֶג נוֹפֵל עַל גֶּרְמַנְיָה יוֹרֵד אִטִּי וְיָפֶה מְנַסֶּה לְהַלְבִּין רֹעַ כְּפִי שֶׁיֹּפִי תָּמִיד עוֹשֶׂה בִּכְפָר קָטָן וְצִיּוּרִי מָה אֲנִי עוֹשֶׂה
בְּכָל יוֹם בְּכָל חַלּוֹן סָבְתָא מְחַכָּה לְוִיוְיָאן
כּוֹכַב קֻבִּיָּה נֶחְבָּט בְּדֹפֶן הַלַּיְלָה שֵׁשׁ בֵּשׁ עִם סַבָּא
א פָּנַיִךְ טֶרֶם כִּיֵּר אוֹתָם הַמָּוֶת, פֶּצַע אֵינְסוֹף פָּעוּר. ב אֲנִי גּוֹחֶנֶת אֵלַיִךְ וְהַזְּמַן מְרַשְׁרֵשׁ בֵּינֵינוּ כְּמַשַּׁק כְּנָפַיִם: אִמְרִי
וֶרֶד הִיא כַּדּוּר קְלוֹנֶקְס, הֶחְלִיטָה לַהֲפֹךְ אֶת הַהַקְשָׁבָה שֶׁלָּהּ לְמִקְצוֹעַ וּפָתְחָה קְלִינִיקָה בַּמֶּרְכָּז. רַק אוֹתִי וְעוֹד כַּמָּה מְשֻׁגָּעִים וָתִיקִים, הִיא
"וּבְתוֹךְ הַגָּן / חֶזְיוֹן צִבְעֵי נַמֶּרֶת" (שמעון שלוש) אֶת הַגָּן עָזְבוּ הַנְּמֵרִים הַחָרְפִּיִּים וְהִתְמַקְּמוּ נִמְרֵי הַקַּיִץ מְתוּקִים וַעֲסִיסִיִּים לוֹעֲסֵי
וְהָיָה הָעִנְיָן עִם בַּעַל עֲגָלָה וְרָצָה לַהֲלֹךְ מִפֹּה לְשָׁם וְהָיָה עוֹף וְשֶׁמָּא לֹא הָיָה מְזַמֵּר וְהָיְתָה נְשָׁמָה אַחַת רְחוֹקָה מְאוֹד
בַּדְּמָמָה הַלֵּילִית הַיְּלָדִים חוֹלְפִים מֵעֵת לְעֵת לְיַד חַלּוֹן, אַפֵּיהֶם תְּחוּבִים בַּמְּאוּרָה הָעֲגֻלָּה שֶׁל אֶפֶס מַעֲלוֹת, מְגַשְּׁשִׁים בַּגֶּשֶׁם אַחַר פְּתִיתֵי שֶׁלֶג
בַּשּׁוּק דֶּלֶת הָאוֹטוֹבּוּס נִטְרֶקֶת שׁוּב וְשׁוּב עַל נוֹסְעִים עִקְּשִׁים, מַלְתְּעוֹת גּוּמִי עַל דְּגֵי פְּלַסְטִיק. כַּרְטִיסִיָּה שֶׁל נוֹסֵעַ שֶׁעָלָה מֵאָחוֹר עוֹבֶרֶת
אֲנִי שָׁלֵו מוּל מַחְשֵׁב כִּי שְׁנֵינוּ מְקֻוָּנִים וְאַתְּ זְמִינָה בְּצֵּ'ט לְהַתְחִיל דִּיּוּנִים אֲבָל עִם הִתְנַדְּפוּת הַסְּטָטוּס שֶׁלָּךְ לְאוֹף לַיִן, אֲנִי
בַּבֹּקֶר אָנוּ שׁוֹתִים יַחַד קָפֶה, מְכֻנָּסִים בְּבוּעַת אֵדֵי שִׂיחָה צַמְרִירִית כִּשְׂמִיכָה, מְגַשְּׁשִׁים עִם הַלָּשׁוֹן בָּאֲוִיר כְּמוֹ אַחֲרֵי מִלִּים רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל