שירים

הָאֲדָמָה מְדַבֶּרֶת: אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת, מִי יָבוֹא וִיסָרְקֵנִי, מִי יְבַתֵּק תֶּלֶם יִשְׂרֹט בַּצִּפָּרְנַיִם, יַשְׁקֵנִי מִשְׂחַק מַקְדִּים שֶׁל מַמְטֵרָה? אֵיפֹה הַשֹּׁרֵר שֶׁיִּכָּנֵס

אַרְסִים וּפְרֵחוֹת לֹא עוֹבְרִים לְכִתָּה י', בִּשְּׂרָה לְאָזְנַי הַנִּדְהָמוֹת בַּת קוֹל בְּאֶמְצַע אוֹטוֹבּוּס שֶׁהֶחְלִיף אֶת עוֹרוֹ, רַגְלַי הִתְמָרְדוּ, יָדַי נִשְׁטְפוּ

יַד הַשְּׂמֹאל שֶׁלִּי הֵחֵלָּה לִכְתֹּב, כְּשֶׁהִכַּרְתִּי אֶת ד"ר שְׁטַיְנְבֶּרְג, שֶׁיָּדַע לָקַחַת מִלָּה אַחַת בִּפְקֻדַּת הַצָּבָא גֶּרְמָנִי וּלְהַסְבִּיר דַּרְכָּהּ אֵיךְ הִתְנַהֲלָה

שְׁכוּנַת הָדָר בְּחֵיפָה חִכְּתָה לְסַבִי בְּשִׂמְלַת חֲתֻנָּה בְּלוּיָה וְלִכְבוֹד הַפֶּנְסְיָה הִיא הֶעֱנִיקָה לוֹ שְׁתֵי קֻבִּיּוֹת שֵׁשׁ-בֶּשׁ שְׁחוּקוֹת, וּמָזְגָה לוֹ כּוֹס

הַבּוּלִים אָסְפוּ אֶת יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל אָבִי אֶל תּוֹךְ מְדִינוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן הוּא לֹא טִיֵּל, הוּא הֵנִיחַ אוֹתָם בְּתוֹךְ קַעֲרַת מֵי

"70 מִינִים שֶׁל תְּמָרִים הָיוּ בְּבַגְדָד" סִפְּרָה לִי סָבָתִי וְהוֹסִיפָה "חֲבָל שֶׁעָזַבְנוּ, שָׁם לֹא הָיוּ שָׂמִיִם תְּרוּפוֹת בָּאֹכֶל שָׁם לֹא

בְּעֶרֶב הַשִּׁירָה בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לִהְיוֹת תַּרְבּוּתִי לְסַפֵּר מַדּוּעַ הִגַּעְתִּי לַשִּׁירָה מִבְּלִי לְסַפֵּר עַל מִלְחֶמֶת הַמִּלִּים מִבְּלִי לִשְׁזֹר אֶת חֲרוּזֵי הַגִּזְעָנוּת

חִיּוּךְ הָאוֹטוֹבּוּס מִתֵל אָבִיב לְאֵילַת, חוֹשֵׂף בְּפָנַי, אֶת הַקִּרְקָס הַמֻּזְנָח שֶׁהִשְׁאִירָה הַמְּדִינָה, מֵאֲחוֹרֵי מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת. הַמִּרְפָּסוֹת הָעֲצוּבוֹת שׁוֹאֲלוֹת אוֹתִי,

בְּבַּר מִצְוָה פָּחַדְתִּי כָּל כָּךְ מִמְּאַבְטְחֵי כּוּר הַהִתּוּךְ שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם, בָּעִסְקָה לְלֹא טִעוּן, אֶת שַׁרְשֶׁרֶת זְהַב גַּאֲוָתִי.   הַיּוֹם אֲנִי

"וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מצרים…." – סֵפֶר דְּבָרִים פֶּרֶק כד', פָּסוּק כב'.   לֹא כָּל הָעֲבָדִים יָצְאוּ ממצרים אָמְרוּ

הִגִּיעַ הַזְּמַן לוֹמַר הַדִּכּוּי לֹא הִסְתַּיֵּם הָאֲדָמָה לֹא מִזְרָח-תִּיכוֹנִית הַזַּעַם מְבַקֵּשׁ לִכְתֹּב שִׁיר אַנְאַלְפָבֵּיְתִי שָׁחֹר מִתּוֹךְ מְחִילוֹת לבנות מִלִּים נִקְרָעוֹת

  עֲשָׂרָה חֳרָפִים חִפַּשְׂתִּי אֶת הַצַּדִּיק בַּסְּפָרִים בַּקְּבָרִים עָמֹק בְּאֶמְצַע הַיַּעַר נוֹהֵם כְּחַיָּה פְּצוּעָה עֵירֹם בַּמִּקְוֶה בַּיָּם בַּמַּעְיָן בַּמִּדְבָּר בְּצוֹם

הוּא בָּא אֵלַי לְעִתִּים. גּוֹרֵר בָּרְחוֹבוֹת עֶגְלַת שׁוּק מְלֵאָה בִּסְפָרִים. רֵיחַ כְּלוֹר וּמַחֲרָאוֹת נוֹדֵף מִבְּגָדָיו. תָּמִיד רָעֵב, שָׁדוּף כְּפָלִיט. מְסָרֵב

עַל אֶדֶן חַלּוֹן בִּרְחוֹב הוֹלַנְדִּי עַל שְׂפַת תְּעָלָה, רָאִיתִי עֵץ תְּאֵנָה מִתְאַמֵּץ לִצְמֹחַ בְּפַח מַתֶּכֶת כָּחֹל, גָּדוֹל, בְּגָלוּת אַרְצוֹת הַשְּׁפֵלָה,

הַאִם יָבוֹאוּ צַיָּדִים לִמְעוֹנֵנוּ גַּם הַלַּיְלָה, יְבַקְּשׁוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ בְּאִיּוּמֵי רוֹבִים? הַאִם יָבוֹאוּ בְּשֶׁקֶט, בִּגְנֵבָה, עַד שֶׁתְּפַלֵּחַ יְרִיָּה אֶת צִיּוּצֵי

בַּלַּיְלָה נִשְׁמַעַת יְלָלָה בְּלִבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וּמִי שֶׁאֵינוֹ נִרְדָּם יוֹצֵא לְחַפֵּשׂ בִּרְחוֹבוֹת רֵיקִים מֵאָדָם תַּן סוֹרֵר מְהַלֵּךְ בֵּינֵינוּ   וְיֵשׁ

אָבִי הוֹלֵךְ בְּיָדוֹ שַׂקִּית אֹשֶׁר עַד

מָה יַעֲשֶׂה אָדָם בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה? אִשְׁתּוֹ נִרְדְּמָה בָּנָיו בַּמִּטָּה הוּא מִתְפַּתֵּל רָצוֹא וָשׁוֹב בֵּין סְדִינִים מְבַקֵּשׁ לְהַעֲבִיר אֶת הַחֹשֶׁךְ עַד

  עַל דַּעַת הַמָּקוֹם הֶעָיֵף מִתְּחִנּוֹת וְעַל דַּעַת הַקָּהָל הַשָּׁבוּי בָּאוּלַמּוֹת בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה בְּרַבֵּי קוֹמוֹת וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה

בִּתְחִלָּה מָלַךְ שְׁלֹמֹה עַל הָעֶלְיוֹנִים וְעַל הַתַּחְתּוֹנִים וְלָחַשׁ אֶל הָרוּחוֹת כְּדַבֵּר אָדָם לְרֵעֵהוּ וְהִגְדִּיל מַעֲשָׂיו וְנָשָׁיו עַד שֶׁבָּא אַשְׁמְדַאי וְנִדְמָה