הַמֵּת הַיָּפֶה כְּבָר הָיָה מָצוּי בְּגַנֵּי פּוֹרֵחַ, שְׁטוּף זְהַב-אוֹר וְרֵיחַ מַיִם בְּגֹבַהּ גֻּמָה לָאַגָּס נָח מֵת נֶהְדָר. שְׁבִילִים זְרוּיֵי חוֹל
לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם אַתָּה שׁוֹמֵעַ לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה כְּלוּם זֶה הָיָה אֶצְלִי בְּיָדַיִם וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת
שָׁם הַרְחֵק יֵשׁ הִתְרַחֲשׁוּת מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם יוֹדִעַ מִיָּד, (אֵיךְ שֶׁהוּא תֵּדַע גַּם) מַשֶּׁהוּ מִזֶּה מַשְׁפִּיעַ עָלֶיךָ מִי יוֹדִיעַ לְךָ
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הַשֵּׁד הוֹפִיעַ וְאָמַר לָקוּרְנָלִיָּה שֶׁזֶּה הַזְּמַן וְקוֹרְנֶלְיָה שֶׁחַסְרַת יָזְמָה וּמֻכְרָחָה קוֹרְנֶלְיָה וְהַשֵּׁד הָלְכוּ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה לִקְטֹף סִרְפָּדִים הַשֵּׁד
כְּשֶׁבָּאתִי לָקַחַת אוֹתָהּ מֵהָעֲנָנִים הָיְתָה עֲנוּדָה כְּבָר קוֹלוֹת הַקּוּקוּ וְהַתִּנְשֶׁמֶת לָהֲטָה בְּאָזְנָהּ ז'וֹלְיָאן הוֶרֹד הִשְׁאִיר לָנוּ קוּר פְּתַלְתַּל אֲנִי יָדַעְתִּי
וְזֶה לֹא מָה שֶׁ יַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנִי לֹא זֶה לֹא מָה שֶׁיַּנִּיחַ אֶת דַּעְתִּי לֹא זֶה לֹא זֶה
וְאִיקַץ וְהִנֵּה הַבַּיִת מוּאָר אַךְ אֵין אִישׁ אִתִּי בַּבַּיִת- וְעֶצֶב כָּזֶה וְצַעַר. וְהַלֹּא שִׂמְחַת הַשֶּׁמֶשׁ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וְהַלֹּא הַר
דּוּ-שִׂיחַ פִּרְאִי בֵּין אִשָּׁה בְּלוּלָה בְּצַעַר וְהַשֶּׁמֶשׁ מִמַּעַל בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה רוֹטֶטֶת שֶׁל קַרְנֵי הָאוֹר, בְּסוֹד צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת. וְכַאֲשֶׁר הִיא עוֹצֶמֶת
אַתָּה שׁוֹתֵק אֵלַי מִן הָעוֹלָם הַכָּמוּס. בָּלַע הָהָר אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתָּ שָׁם חַי. אֲנִי מְכַסָּה אֶת שְׁתִיקָתְךָ בְּאוֹתִיּוֹת
הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תָּנָ"ךְ. רַקֶּפֶת, כַּלָּנִית וָהָר מַקְשִׁיבִים בְּשִׂמְחָה. רַק הַיַּלְדָּה בּוֹכָה. כַּלָּנִית אֶת בִּכְיָהּ לֹא תִּשְׁמַע, כַּלָּנִית לוֹהֶטֶת בַּתּוֹרָה, כַּלָּנִית
בַּיּוֹם בֵּיתָהּ הַקָּטָן כֹּה שׁוֹמֵם, בְּלֹא יָדִיד, בְּלֹא חָתָן, בַּלַּיְלָה יִשְׁלֹט בָּהּ אָדוֹן נַעֲלֶה, נֶאֱמָן. כְּשֶׁתֶּחֱלֶה – יַחַבְקֶנָּה, כְּשֶׁתִּגְוַע
שׁוֹשַׁנָּה שֶׁעָלִים לָהּ כְּתֻמִּים חָצְתָה אֶת אֵימַת הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין קִיּוּמָהּ הַצִּמְחִי לְדָם קִיּוּמִי לִהְיוֹת יְדִידַת לִבִּי. שׁוֹשַׁנָּה חֲרִישִׁית כִּקְטִיפָה בְּסוֹמְכֵי
כַּאֲשֶׁר גַּעְגּוּעִים פּוֹרְעִים אֶת שְׂעָרָהּ הַבָּהִיר הִיא לוֹחֶשֶׁת לָהֶם: חִדְלוּ הֱיִיתֶם עָלַי לָטֹרַח, מְאָרֶשֶׂת אֲנִי לִנְהַר לֵילִי שֶׁנּוֹרָא מִן הַיָּם
הָיָה לָנוּ אוֹצָר סָמוּי שֶׁל פְּנַאי עָדִין כַּאֲוִיר הַבָּקָר, פְּנַאי שֶׁל סִפּוּרִים, דְּמָעוֹת, נְשִׁיקוֹת וְחַגִּים. פְּנַאי שֶׁל אִמָּא, סַבְתָּא, וְהַדּוֹדוֹת
רָצוֹן שִׁכּוֹר, מְסֻכְסָךְ, שׁוֹתֵת דָּם שֶׁכָּפָה אֶת עַצְמוֹ עַל מַזָּלוֹת, עַל סוֹד עוֹלָם, יִלְהַט בְּלֵב דּוֹרִי. אֶת הָאֲוִיר הַחָפְשִׁי, הַחוֹגֵג,
הַאִם גַּעְגּוּעַי בָּרְאוּ שׁוֹשַׁנָּה שְׁחֹרָה שֶׁנָּתַתָּ לִי בַּחֲלוֹם אוֹ גַּעֲגוּעֶיךָ חָדְרוּ בִּדְמוּת פֶּרַח מִן הָעוֹלָם הַכָּמוּס אֶל חֲלוֹמִי. וּמַדּוּעַ בַּקָּשָׁתִי
מִכָּל פִּרְחֵי מוֹר בַּגַּן נַפְשִׁי לַשּׁוֹשַׁנָּה, וּמִנִּי כָל עַלְמוֹת-חֵן אֲהַבְתִּיךְ, שׁוֹשַׁנָּה. יוֹם וָיוֹם בְּהִבָּקַע אוֹר אֵצֵא לִי הַגַּנָּה; מִכָּל
עַל רֹאשׁ הַרְאֵל, בִּזְרֹעוֹת דַּלּוּ רוֹם וּפְתוּחוֹת, מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי יָמִים עֹמֵד דֹּם אִישׁ שָׂב. בִּשְׂמֹאלוֹ מַטָּה עֹז וִימִינוֹ תֹּאחֵז לוּחוֹת,
הֲשָׁכַחְתִּי תְּרִיסִים לְהַבְרִיחַ, אִם דַּלְתִּי לֹא נָעַלְתִּי כְּדִין? – הוּא כִּוֵּן הַשָּׁעָה וְהֵגִיחַ, וְהָעִיר, וְהִסְעִיר, וְהִרְנִין. מָה בֵּינִי- הַשְּׁקֵטָה-
תְּלוּלִית הַחוֹל שֶׁמֶשׁ רָוְתָה, עַל תְּלוּלִית הַחוֹל – אֲנִי וְאַתָּה, וּבַלֵּב – אשֶׁר שָׁלֵו. חֲצָאֵי צְבָעִים, חֲצָאֵי קוֹלוֹת, לֹא
מָה לֵאֶה הַלֵב בַּלֵּילוֹת לֹא-שְׁנָת, בַּלֵּילוֹת לֹא-שְׁנָת מָה כָּבֵד הַעֹל. הַאֶשְׁלַח יָדי לְנַתֵּק הַחוּט, לְנַתֵּק הַחוּט וְלַחְדֹל? אַךְ הַבֹּקֶר