חֹרֶף מוּל חַלּוֹן הַמִּטְבָּח עוֹמֵד עֵץ עֵירֹם עָלָיו תָּלוּי רִמּוֹן פְּרִי הָעוֹנָה שֶׁעָבְרָה וְצִבְעוֹ כְּצֶבַע הָעֲנָפִים הַסַּגְרִירִיִּים כְּמוֹ אָדָם הַשָּׁרוּי
הֲגַם שֶׁתָּמִיד הָלַכְתִּי בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית חַיַּי סָטוּ
בַּעֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׁבָה נִבְרֵאת שְׂפַת אוֹר רַךְ הַמִּזְרָח לֹא לוֹחֵשׁ, לֹא זוֹעֵק בּוֹאִי בּוֹאִי רְדִי אֶל הַגָּן לְמַטָּה אֶל חָרְבוֹת
כֵּן, כֵּן, אֲנִי אוֹמֶרֶת כֵּן לְאוֹתָהּ הַצִּפּוֹר לְאוֹתוֹ הַחַלּוֹן לְאוֹתוֹ אוֹר אַחֲרוֹן כֵּן, חַיִּים נַחְמָן כֵּן חֲכָמֵינוּ הַמְּתוּקִים מְחַיְּכִים
צוֹחֶקֶת, צוֹחֶקֶת הָיָה וְיִהְיֶה מִי שֶׁיִּשְׁאַל מָה יֵשׁ לָהּ? לָמָּה זֶה צָחֲקָה? בְּמַבָּט שָׁקֵט, מֵהַצַּד, לֹא מַמָּשׁ מְעֹרָב בַּשִּׂיחָה
אִם וְכַאֲשֶׁר בְּטִיּוּל שְׁנָתִי שָׁכְחוּ אֶת הַפְּתִילִיָּה בַּבַּיִת. אַיֵּה הַבַּיִת? וְאַיֵּה חֻרְשַׁת הָאֳרָנִים? אִם וְכַאֲשֶׁר בִּטְּלוּ אֶת הַטִּיּוּל קִפְּלוּ מַפּוֹת
אֲנִי שֶׁכְּסוּתָהּ חֲטָאָיו מִתְעַקֶּשֶׁת לְהוֹדִיעַ בָּרַבִּים וְהָרַבִּים מִתְעַקְּשִׁים לִשְׁאֹל אַתְּ בְּסֵדֶר? בֶּאֱמֶת בְּסֵדֶר? בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת בְּסֵדֶר? אֲנִי נוֹשֵׂאת עֲווֹנָם וְשׁוֹאֶגֶת,
* שְׁתַּיִם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם הַשָּׁעָה הַזּוּגִית שֶׁל הַלַּיְלָה מְאִירָה מִתַּנּוּר הַמִּטְבָּח שְׁנָתִי נוֹדֶדֶת, הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחַד? * כָּךְ הוֹלְכִים
אֵיךְ נִגְמַר לָנוּ הַחוֹל, אֲהוּבָה. עוֹד וָעוֹד בִּנְיָנִים מַקִּיפִים אוֹתָנוּ וְשַׂקִּיּוֹת נַיְלוֹן רֵיקוֹת. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּיוּנָה רָצִיתִי לָתֵת
פִּיּוּט אוֹ זִיּוּן, זִיּוּן אוֹ פִּיּוּט — אֵיזוֹ דִּילֵמָה קָשָׁה! אֲהוּבָתִי רוֹצָה זִיּוּן, אֲבָל דַּוְקָא כָּרֶגַע, כְּשֶׁאֶֿרוֹס נוֹבֵחַ מִכָּל
אֲנִי רוֹצָה אֶת הַקָּפֶה שֶׁלִּי בְּרוֹמָא וְאִם לֹא בְּרוֹמָא אָז בִּפְּרָג אוֹ בְּוִינָה, בִּשְׂדֵרוֹת מוֹנְמַרְטְר בְּפָּרִיז. הֶבֶל הֶבֶל הַכֹּל הֶבֶל
הָרַקָּפוֹת שֶׁשָּׁתַלְתִּי הַבֹּקֶר בָּעֲצִיצִים בִּמְקוֹם אֵלֶּה מִן הַחֹרֶף שֶׁעָבַר צָבְעוּ אֶת הַמִּפְתָּן. גַּם הַבּוּגֶנְוִילְיָה הִתְאִימָה אֶת עַצְמָהּ וְהָעֲנָפִים שֶׁלָּהּ כְּבָר
בְּהַקְפָּדָה עַל בִּטְחוֹן שָׂדֶה חַיָּל כּוֹתֵב לַחֲבֶרְתּוֹ: עוֹד מְעַט אֶהֱפֹךְ לְשִׁיר.
נוֹהֵג חֲזָרָה בַּלַּיְלָה עַל הַכְּבִישׁ זוּגוֹת זוּגוֹת עֵינֵי חֲתוּלִים.
טוֹעֵם בְּתוֹךְ הַמָּרָק הַצָּלוּל עֵינֵי הַמֶּלְצָרִית.
הָאִישׁ עִם הַלַּחְמָנִיָּה נוֹרָא מִהֵר, צָעַד נִמְרָצוֹת עִם הַסֶּנְדְוִיץ' בַּיָּד וְכִרְסֵם בּוֹ, בְּהָלְכוֹ בָּרְחוֹב, בַּחֲצוֹתוֹ אֶת הַחֶנְיוֹן, מִתְנַשֵּׁף בְּפֶה מָלֵא,
הוּא עוֹבֵד בַּטְּרַנְסְפּוֹרְט אָמְרוּ לִי, מְנַהֵל בֵּית אֲרִיזָה, וַאֲנִי מְדַמְיֵן אֶת עַצְמִי מִתַּחַת יָדָיו כְּאַרְגַּז פִּלְפְּלִים יְרֻקִּים, אֲדֻמִּים וּצְהֻבִּים, שֶׁהוּא
וְקַמְתִּי בְּתוֹךְ גֵּיהִנּוֹם. בַּקְבּוּקֵי תַּבְעֵרָה בְּיָפוֹ, דְּקִירוֹת מַבְרֵג בָּעִיר. יָשַׁנְתִּי הַרְבֵּה מִדַּי. דְּבָרִים פֹּה הִשְׁתַּנּוּ לְמַכְבִּיר. פָּחַדְתִּי לָצֵאת
מִכְנְסֵיהֶם הַצְּמוּדִים שֶׁל מְחַלְּקֵי הֶחָלָב שֶׁל "תְּנוּבָה", כִּתְמֵי הָרְטִיבוּת עַל הַכְּבִישׁ, רֵיחַ עוֹרוֹ הָאָרוֹמָטִי שֶׁל חַיָּל דְּרוּזִי גָּבוֹהַּ, יְפֵה תֹּאַר,
בְּאוֹתוֹ חֹמֶר פְּלַסְטִי שֶׁבּוֹ אָטְמוּ הַגֶּרְמָנִים אֶת הָאַמְבּוּלַנְס שֶׁהוֹבִיל אֶת הַמּוֹנָה לִיזָה הַגְּנוּבָה מֵהַלּוּבְר אֶל שָׁאטוֹ כָּבוּשׁ בִּצְפוֹן צָרְפַת, כְּדֵי
מֵעַל סֻכַּת הַמַּצִּיל מִתְנוֹפֵף דֶּגֶל אָדֹם וּמֵעָלָיו מַשְׁגִּיחַ דֶּגֶל לְאֹם. בְּיַלְדוּתִי מֵעַל אוֹתָהּ סֻכָּה הִתְנוֹפֵף דֶּגֶל אָדֹם, לָבָן אוֹ שָׁחֹר,