שירים

נֵעַרְתִּי האֶקוֹלֹאגִית גָּרָה בְּקַנְיוֹן עֲזְרִיאֵלִי, אֲבָל לֹא אִכְפַּת לָהּ שֶׁנֵּצֵא לִרְכֹּב בְּפָארְק היָרְקוֹן, לֹא אִכְפַּת לָהּ לְהָכִין לִי אֲרוּחָה אוֹרְגָנִית,

יַם הַמֶּלַח מִתְיַבֵּשׁ בַּצִּנּוֹרוֹת הַמְקֻבָּלִים מִישֶׁהוּ סָכַר אֶת פִּי הַיַּרְדֵּן וְאַחַר קָשַׁר אֶת פִּרְקֵי הַנְּחָלִים וּמִלֵּא אֶת בִּרְכוֹת הַמִּפְעָלִים וַאֲפִלּוּ

סַבְתָּא אֲנִי נוֹתַרְתִּי לָךְ לְזֵכֶר אֲפִלּוּ שֶׁאֵינִי זוֹכֵר אֶת קַוֵּי פָּנַיִךְ אֶת חִסְפּוּס יָדַיִךְ אֶת צְרִיבַת קוֹלֵךְ אֲנִי הָיִיתִי לָךְ

בְּאוֹשְׁוִיץ יָלַדְתְּ אוֹתִי מֵחָדָשׁ. בְּטַבּוּר מִגְרַשׁ הַמִּסְדָּרִים נֶחְתְּכוּ כְּאֵב וְאֹשֶר כְּאֶחָד. בַּמַּחֲנֶה הַקָּפוּא, הַפְּלָקָטִי מָצָאתִי אוֹתָךְ אַחֶרֶת וְהַזְּמַן שׁוּב דָּפַק

דּוֹר רִאשׁוֹן דּוֹר שֵׁנִי דּוֹר שְׁלִישִׁי אַתְּ הָיִית נִצָּחוֹן אִמָּא נֵצֶר וַאֲנִי זִכְרוֹן מִי אֲנִי?   הַסְּפִירָה מַמְשִׁיכָה רְבִיעִי חֲמִישִׁי

נָגִיד יֵשׁ תִּינוֹק מִתַּחַת לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וְרַק אִם נָזִיז אֶת הַכֹּתֶל הַקָּדוֹשׁ נַצִּיל אֶת הַתִּינוֹק אֵין סָפֵק שֶׁכָּל גַּלְגַלֵּי הַמֶּרְכָּבָה

הַיְּקוּם מִתְפַּשֵּׁט, כָּךְ שָׁמַעְתִּי, אֲבָל חֲסֵרָה לִי אִינְפוֹרְמַצְיָה. וְנִבְרָאִים עוֹד כּוֹכָבִים חֲדָשִׁים, שְׁמֵימִיִּים, כְּמוֹ עֵינַיִךְ. רָצִיתִי לוֹמַר אוֹדוֹתַיִךְ עוֹד וְעַל

הַחֲלָלִית עוֹמֶדֶת לְהַמְרִיא. מִישֶׁהוּ סוֹפֵר לְאָחוֹר. הָאִשָּׁה מַדְלִיקָה אֶת הַמַּבְעֵרִים. עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם. אֲנַחְנוּ נִקְשָׁרִים לְבָּלוֹנֵי שַׁבָּת. הַחַמְצָן לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע

יֵשׁ אֱלֹהִים בָּעֵמֶק, זוֹהִי כָּל הַהַרְצָאָה. לְיַד הַמֵּחַם, הַקָּפֶה וְכוֹסוֹת הַקַּרְטוֹן בְּהַרְחָבָה: יֵשׁ אוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה כְּשֶׁאַתְּ שָׁם. אֲנִי אַעֲבִיר

לְעֵמֶק יִזְרְעֶאל מִשְׁתַּפְּלִים. וְכָל עִקּוּל מוֹבִיל לִירִידָה נוֹסֶפֶת כִּי הַנֶּפֶשׁ רוֹצָה סוֹף סוֹף עֲנָוָה אָדָם הַזּוֹרֵעַ זֶרַע מִתְכּוֹפֵף, (אִם יֵשׁ

הָאֲדָמָה מְדַבֶּרֶת: אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת, מִי יָבוֹא וִיסָרְקֵנִי, מִי יְבַתֵּק תֶּלֶם יִשְׂרֹט בַּצִּפָּרְנַיִם, יַשְׁקֵנִי מִשְׂחַק מַקְדִּים שֶׁל מַמְטֵרָה? אֵיפֹה הַשֹּׁרֵר שֶׁיִּכָּנֵס

אַרְסִים וּפְרֵחוֹת לֹא עוֹבְרִים לְכִתָּה י', בִּשְּׂרָה לְאָזְנַי הַנִּדְהָמוֹת בַּת קוֹל בְּאֶמְצַע אוֹטוֹבּוּס שֶׁהֶחְלִיף אֶת עוֹרוֹ, רַגְלַי הִתְמָרְדוּ, יָדַי נִשְׁטְפוּ

יַד הַשְּׂמֹאל שֶׁלִּי הֵחֵלָּה לִכְתֹּב, כְּשֶׁהִכַּרְתִּי אֶת ד"ר שְׁטַיְנְבֶּרְג, שֶׁיָּדַע לָקַחַת מִלָּה אַחַת בִּפְקֻדַּת הַצָּבָא גֶּרְמָנִי וּלְהַסְבִּיר דַּרְכָּהּ אֵיךְ הִתְנַהֲלָה

שְׁכוּנַת הָדָר בְּחֵיפָה חִכְּתָה לְסַבִי בְּשִׂמְלַת חֲתֻנָּה בְּלוּיָה וְלִכְבוֹד הַפֶּנְסְיָה הִיא הֶעֱנִיקָה לוֹ שְׁתֵי קֻבִּיּוֹת שֵׁשׁ-בֶּשׁ שְׁחוּקוֹת, וּמָזְגָה לוֹ כּוֹס

הַבּוּלִים אָסְפוּ אֶת יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל אָבִי אֶל תּוֹךְ מְדִינוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן הוּא לֹא טִיֵּל, הוּא הֵנִיחַ אוֹתָם בְּתוֹךְ קַעֲרַת מֵי

"70 מִינִים שֶׁל תְּמָרִים הָיוּ בְּבַגְדָד" סִפְּרָה לִי סָבָתִי וְהוֹסִיפָה "חֲבָל שֶׁעָזַבְנוּ, שָׁם לֹא הָיוּ שָׂמִיִם תְּרוּפוֹת בָּאֹכֶל שָׁם לֹא

בְּעֶרֶב הַשִּׁירָה בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לִהְיוֹת תַּרְבּוּתִי לְסַפֵּר מַדּוּעַ הִגַּעְתִּי לַשִּׁירָה מִבְּלִי לְסַפֵּר עַל מִלְחֶמֶת הַמִּלִּים מִבְּלִי לִשְׁזֹר אֶת חֲרוּזֵי הַגִּזְעָנוּת

חִיּוּךְ הָאוֹטוֹבּוּס מִתֵל אָבִיב לְאֵילַת, חוֹשֵׂף בְּפָנַי, אֶת הַקִּרְקָס הַמֻּזְנָח שֶׁהִשְׁאִירָה הַמְּדִינָה, מֵאֲחוֹרֵי מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת. הַמִּרְפָּסוֹת הָעֲצוּבוֹת שׁוֹאֲלוֹת אוֹתִי,

בְּבַּר מִצְוָה פָּחַדְתִּי כָּל כָּךְ מִמְּאַבְטְחֵי כּוּר הַהִתּוּךְ שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם, בָּעִסְקָה לְלֹא טִעוּן, אֶת שַׁרְשֶׁרֶת זְהַב גַּאֲוָתִי.   הַיּוֹם אֲנִי

"וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מצרים…." – סֵפֶר דְּבָרִים פֶּרֶק כד', פָּסוּק כב'.   לֹא כָּל הָעֲבָדִים יָצְאוּ ממצרים אָמְרוּ

הִגִּיעַ הַזְּמַן לוֹמַר הַדִּכּוּי לֹא הִסְתַּיֵּם הָאֲדָמָה לֹא מִזְרָח-תִּיכוֹנִית הַזַּעַם מְבַקֵּשׁ לִכְתֹּב שִׁיר אַנְאַלְפָבֵּיְתִי שָׁחֹר מִתּוֹךְ מְחִילוֹת לבנות מִלִּים נִקְרָעוֹת