אֶת הַזְּוָעָה אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא אֶת הַחֶרְפָּה, אֶת שִׁבְרֵי הַסִּכְלוּת, אֶת טִמְטוּמֵי הַדָּת אֶת חֶשְׁכַת הָעֵינַיִם אֶת אַלִּימוּת הַיֵּאוּשׁ לֹא
אִם לַבַּרְבִּי שֶׁנִּשְׁמְטָה בֵּין הַכָּרִית לַשְּׂמִיכָה הָיָה קוֹל, הִיא בֶּטַח הָיְתָה שָׁרָה אֶת "בְּלוּז הַמִּטָּה הָרֵיקָה". הַדֻּבִּי הַנִּשְׁעָן עַל סוֹרְגֵי
**אַזְהָרַת טְרִיגֶר: שַׁבָּת **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: קִבּוּץ **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: דֶּשֶׁא **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: מְסִבָּה **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: תִּינוֹק **אַזְהָרַת טְרִיגֶר: דֶּלֶת **אַזְהָרַת טְרִיגֶר:
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה יַחֲזִיר תִּינוֹקוֹת לְעַרְשָׂם, יַחֲזִיר לְאָחוֹר אֶת הַזְּמַן יַעֲצֹר אוֹתוֹ בְּ־6:28 בְּבֹקֶר שַׁבָּת, הַ־7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר
אֶתְמוֹל. אֶתְמוֹל, כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה מִלְחָמָה, אֶתְמוֹל, כְּשֶׁלֹּא הָיִיתָ פָּצוּעַ, אֶתְמוֹל, כְּשֶׁלֹּא שָׁכַבְתָּ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת חָבוּל. אֶתְמוֹל, כְּשֶׁיָּכֹלְתָּ לִרְאוֹת הַכֹּל. אֶתְמוֹל,
לאמא לִפְעָמִים אַתְּ חָפְשִׁיָּה אַתְּ כְּבָר שׁוּב עִם כֶּתֶר שֶׁמֶשׁ מִסְתָּרֶקֶת בַּחַלּוֹן בְּמַסְרֵק סִגָּלִיּוֹת שׁוּב יֵשׁ לָךְ צְחוֹק
שָׁנִים שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי שׁוּם דָּבָר מִמֶּנָּה רַק לִפְעָמִים מִמֶּרְחַקִּים דְּרִישַׁת שָׁלוֹם הִיא עֲסוּקָה מְאוֹד וְהִיא אֵינֶנָּה וּבַחַיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁלָּהּ אֵין
כְּשֶׁבָּאתָ חָשַׁבְתִּי לְאֵיזֶה עוֹלָם יָלַדְתִּי אוֹתְךָ, יַקִּירִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יֹפִי גָּדוֹל וּמֻשְׁלָם וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה יִסּוּרִים יָצָאתָ מִמֶּנִּי, יֶלֶד
נַעֲמִיד פְּנֵי יְתוֹמִים נֶחֱצֶה אֶת הַגָּדֵר נִשְׁכַּב בָּעֲשָׂבִים הַלּוֹחֲשִׁים נִישַׁן וְנִתְעוֹרֵר נִישַׁן וְנִתְעוֹרֵר הַבַּיִת צָף עַל מַיִם גּוֹעֲשִׁים
בּוֹא נַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ הַמֶּשִׁי דֶּרֶךְ קִירוֹת הַתּוֹךְ בּוֹא נַטְבִּיעַ אֶת כָּל הַקֹּשִׁי בְּכָל אֲגַמֵּי הָרֹךְ גּוּף בְּתוֹךְ גּוּף בְּתוֹךְ
1. גַּרְגְּרֵי הַמֶּלַח הִצְטַבְּרוּ בְּתוֹכִי הֵכִינוּ אֶת תְּנוּעַת עֵינַי שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, כְּמוֹ תַּרְגִּיל, הַשָּׁמַיִם מֵעָלַי הֶאְדִּימוּ חַיֶּבֶת הָיִיתִי
לֹא לְסַיֵּם אֶת הַשִּׁיר, לֹא לְהַשְׁלִים אֶת הַשּׁוּרָה, לְהַפְסִיק אֶת הַמִּשְׁפָּט, וְלֹא לְהַנִּיחַ נְקֻדָּה לֹא לְסַיֵּם אֶת הַמַּחְשָׁבָה, לֹא לַחֲשֹׁב
הַבַּיִת מִתְעַבֵּר מִצַּעֲצוּעִים אֲנִי פּוֹסַחַת עַל הַשִּׁירָה וְהוֹלֶכֶת אֶל טִפַּת חָלָב, כְּדֵי שֶׁהָאָחוֹת דַּלְיָה תִּשְׁקֹל אוֹתְךָ הַנֶּפֶשׁ מִתְפַּצֶּלֶת לֹא
קֹדֶם הַכֻּתְנָה אַחַר-כָּךְ הַחִטָּה וּלְבַסּוֹף הַחַמָּנִיּוֹת זֶהוּ סֵדֶר הַדְּבָרִים בְּעֵמֶק הָאֲדָמָה אֵינָהּ רְחוֹקָה עוֹד עֵינַי נָחוֹת מִן הַשְּׁקָרִים
על הדלפק:
יוֹם יוֹם הַיַּלְדָּה שֶׁבְּךָ הוֹלֶכֶת לְעוֹלָמָהּ. אַתָּה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן זָכָר וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי בָּחוּר (וְלֹא שׁוֹכֵחַ אֶת הַלָּק עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת)
זֶה כָּל הַזְּמַן כּוֹאֵב אֲבָל כְּשֶׁזֶּה כּוֹאֵב-כּוֹאֵב אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל אֶת הַיּוֹם, אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מֵהַמִּטָּה, אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל, לְחַבֵּק,
אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת זֶה אַחֶרֶת. עָמַדְנוּ כְּבָר עַל פִּי הַר הַגַּעַשׁ, עֲנָנִים דְּחוּסִים בְּפַחַד, לָבָה רוֹתַחַת, עֵינַיִם עֲצוּמוֹת. מְחַכִּים.
אֲנִי נִכְשָׁל בַּדִּבּוּר. לַמִּלִּים בְּעִבְרִית יֵשׁ מִגְדָּר בָּרוּר, תֹּאַר, פֹּעַל וְשֵׁם, אֲבָל אֲנִי מוֹדֶה, אֲנִי אָשֵׁם, מְנַסֶּה לְדַבֵּר לְלֹא מִין,
נִסִּיתִי לִכְתֹּב לְךָ בִּמְקוֹם לָךְ וְחָשַׁבְתִּי אֵיךְ הָעִבְרִית, מִחוּץ לַשִּׁירִים, מְאַפְשֶׁרֶת לֹא לְהַחְלִיט. כָּתַבְתִּי אַתָּה וְלֹא אַתְּ, רַק אוֹת אַחַת,