זֶה מֻתָּר שֶׁהַלַּיְלָה שֶׁלָּךְ עוֹד אַחֵר וְשֶׁכָּל שֶׁבַּחוּץ לֹא יַחֲרֹץ עַל דַּלְתֵּךְ אֶת הַזְּמַן כְּקוֹצֵי הַקִּפּוֹד — כִּי זְמַנֵּךְ כְּחָתוּל
הַחוֹל שֶׁנִּטְמַן בְּקִפְלֵי הַמִּכְנָס; הַחוֹל שֶׁהָרוּחַ פִּזְּרָה בַּסָּלָט; הַחוֹל שֶׁדָּבַק בַּתַּלְתַּל הַסּוֹרֵר; הַחוֹל שֶׁחָמַק בֵּין סִדְקֵי הָעַפְעַף; הַחוֹל שֶׁנִּתְקַע בְּחֲרִיץ
אֲנִי בָּאָה בְּשָׁעָה שֶׁכֻּלָּם הוֹלְכִים וְהוֹלֶכֶת בְּשָׁעָה שֶׁכֻּלָּם בָּאִים וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי נִפְתַּחַת כֻּלָּם יְשֵׁנִים וּבְשָׁעָה שֶׁלֹּא עוֹנִים יֵשׁ לִי הֶסְבֵּרִים
וְנִדְמֶה לִי כִּי כְּקָרְבָּן אֶת הַיַּלְדָּה הַהִיא אָנוּ אוֹכְלִים פִּיּוֹתֵיכֶם בּוֹלְסִים בְּמֶרֶץ פְּצוּעָה הִיא קָמָה מִתּוֹךְ צַלְּחוֹתֵיכֶם אַתֶּם שָׁרִים.
"הָיִיתָ לִי כַּאֲדָמָה בְּרוּכָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ לֹא יִמְעַד הַצַּעַד" לאה גולדברג מִי שֶׁהִכִּיר לִי אוֹתָךְ וְהִקְרִיא לִי עַל נֹגַהּ הַפְּרִי
עַכְשָׁו הַבַּיִת הוּא הַקֻּפְסָה שֶׁל שְׁתֵּינוּ קַר מִדַּי לָצֵאת אָז אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת עַל הַסַּפָּה מַבִּיטוֹת בָּעֲנָנִים מֵהַחַלּוֹן הַגָּדוֹל אֲנִי מְתָאֶרֶת
פָּרְסוּ סָדִין כָּחֹל וְאֶת הַבֶּטֶן אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִרְאוֹת, לֹא אֶת הַחֶדֶר לֹא הַמְּנַתַּחַת, הָאֲחָיוֹת, רַק אוֹר חָזָק, עֵינֶיךָ וְהַמִּשְׁקָפַיִם
אֲבָל מַה קָּרָה הֵם שׁוֹאֲלִים לֹא בְּטוּחָה אַתְּ אוֹמֶרֶת מְשַׁחְזֶרֶת פְּגִישָׁה, יוֹם שִׁשִּׁי שְׁעַת צָהֳרַיִם. הֵם לֹא מַאֲמִינִים. סַפְּרִי אֱמֶת
מַה שְּׁלוֹמֵךְ בְּסֵדֶר כְּלוּם מִצְטַבֵּר בַּעֲרֵמָה רַכָּה אַתְּ מְפַחֶדֶת שֶׁיִּדְבַּק גַּם בַּאֲהוּבַיִךְ הַיָּמִים חוֹלְפִים בַּכְּלוּם שָׁעוֹת נָעוֹת כְּמוֹ חֵץ נוֹזֵל
בַּלַּיְלָה חִפַּשְׂתִּי עֲבוֹדָה. אַחֲרֵי שִׁיטוּט בְּחַלּוֹנוֹת בַּלָּהָה, נִסְתַּכֵּם כִּי עָלַי לִהְיוֹת מְמַיֶּנֶת עָלִים אוֹ לְחַפֵּשׂ אוֹצָרוֹת בָּאֲדָמָה וְיָשַׁנְתִּי שְׁנַת שְׁאֵלוֹת:
אַל תַּחְשְׁבִי עַל רֶצַח עַם אַתְּ רַק אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּילָה genocide
יוֹצְאוֹת מֵהַכָּתֵף וְנִמְשָׁכוֹת עַד קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת הָאֵיבָרַיִים הַכּוֹתְבוֹת שֶׁל הַצְּמָחִים אֵינָן כּוֹתְבוֹת בִּנְשִׁימָה שְׂעִירָה גְּדֵלוֹת לְכִוּוּן הָאוֹר מְשַׂרְטְטוֹת בָּאֲוִיר מִבְנֶה
זִהוּם הָאוֹר מַסְתִּיר בֵּית קְבָרוֹת עִירוֹנִי בּוֹ אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִקָּבֵר לֹא רוֹאִים עֲנָנִים מִבַּעַד לָאֲבָנִים מֻכְרָחִים בַּחֲמִיצוּת הַגּוּף בּוֹנִים גְּשָׁרִים
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, אֲנַחְנוּ כְּבָר אוֹהֲבִים מְאֹד אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְהַחַיִּים נוֹחִים, אַתָּה עוֹנֶה וְנוֹגֵעַ, וְהָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלְּךָ מַחֲלִיקוֹת אֶל מִתַּחַת לָעוֹר,
אֲנִי רוֹצָה לָתֵת לְךָ דְּבָרִים יָפִים, סְפָרִים, תְּמוּנָה, עָנָף שֶׁל רוֹזְמָרִין. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לְהִשָּׁאֵר לִישֹׁן עַל הַסַּפָּה, קוֹנָה לְךָ קֻפְסַת
לָתֵת לַשֶּׁמֶשׁ לְלַטֵּף אֶת הָעוֹר הַמְקֻלָּף בִּזְהִירוּת. הַנְּשָׁלִים עוֹד עֲלוּלִים לִלְבּשׁ צוּרָה שֶׁל פַּחַד בִּשְׂדֵה הַחַרְדָּלִים. לַחֲזֹר לִטְבֹּל בַּנְּחָלִים, לְהִזָּכֵר
הַזְּמַן הוּא נָחָשׁ הַמִּתְפַּתֵּל עַל זְרוֹעִי, אֲבָל אֲנִי לֹא מִתְפַּתָּה לָדַעַת דָּבָר בִּמְדֻיָּק. אֲנִי נִשְׁעֶנֶת עַל מַקֵּל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל התַחְּושּׁות
אֲנִי נִזְכָּר בְּאָבִי – מַרְגִּישׁ אֶת יָדוֹ הַחַמָּה מְלַטֶּפֶת אֶת לִבִּי. מְשַׁיֶּטֶת אֶצְלִי בְּמַעֲרֶכֶת הַדָּם. מְלַטֶּפֶת אֶת כָּל הַתָּאִים הַפְּנִימִיִּים.
הַלְוַאי שֶׁהָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה פָּחוֹת דְּלָתוֹת, פָּחוֹת כְּנִיסוֹת, פָּחוֹת יְצִיאוֹת, פָּחוֹת שְׁעָרִים, פָּחוֹת סִפִּים. הַלְוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה מַחְסוֹמִים,
אֵין פּוֹעֵל בִּנְיָן שֶׁלֹּא מִשְׁתּוֹקֵק לִצְלֹל אֶל מוֹתוֹ, קְרָא לְזֶה וֶרְטִיגוֹ, קְרָא לְזֶה שִׁכְרוֹן מַעֲמַקִּים – זֹאת נְקֻדַּת הָאָלֶף. שְׁרִיקָה
זֶה תָּמִיד מַפְתִּיעַ שֶׁשִּׂמְחָה נוֹלֶדֶת מִצַּעַר. אָדֹם שְׁדוּד אוֹצְרוֹתָיו, עִם כָּל הַסִּבּוֹת לְהָטִיל סָפֵק, מִתְהַבְהֵב פִּתְאוֹם בְּרֶמֶז אוֹר. מַבָּטוֹ הַעַרְפִּיחִי
