שירים

הַמַּעֲשִׂיָּה עַל הַבַּרְנוּן שֶׁאָהַב צִמּוּקִים שֶׁבַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם הָיָה שְׁבִיל הֶחָלָב וּבַבָּא גִּלְגּוּלִים, חִבּוּקִים וּסְתָו שֶׁהִרְגִּישׁ חָזָק מִדַּי אֶת הָעוֹלָם תְּחִלָּה

יָמִים כָּל כָּךְ מְיֻחָדִים הִתְוַסְּפוּ אֵלֵינוּ הַשָּׁבוּעַ יוֹם תֵּשַׁע, יוֹם 50, יוֹם הַבָּלוֹן, יוֹם נֶחְמָדִים וְכֻלָּם הֵגִיחוּ כְּיַזָּמִים צְעִירִים אֲמִידִים

הַיֶּלֶד הַמֻּקְלָר שֶׁשָּׁתָה מִקּוּלֶר הַתּוּרְכִּיז הַמֻּפְלָר סִפֵּר לִי אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה: פַּעַם הָיִיתִי יֶלֶד מֻשְׁלָג מֻקְלָשׁ וְהֵחַלְתִּי לִמְצֹץ

הַיַּלְדָּה הַחֲלוּטָה אֶזְמַרְגָּד הֵחֵלָּה לַחֲווֹת אוֹרְגַּזְמוֹת אֵיךְ תְּקוֹשֵׁשׁ עֶזְרָה מֵהוֹרֶיהָ? וְהֵם גִּדְּמִים הִיא בִּקְשָׁה מֵהֶם אוֹרְגָּן וְהֵם קָנוּ לָהּ בִּנְיַר

קַיִץ 67 שָׁפַךְ נְהָרָה עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים לְךָ לֹא הֵבִיא תּוֹעֶלֶת בְּאֹפֶן מַמָּשִׁי מִמִּטַּת בֵּית הַחוֹלִים הִפְנֵיתָ פָּנֶיךָ לַחַלּוֹן שֶׁמֶשׁ

כָּל הַלַּיְלָה נָשַׁף בּוֹקֶר בְּעֹרְפִּי, וְלֹא הִצְלַחְתִּי לִישׁוֹן. דָּבָר רִאשׁוֹן בָּדַקְתִּי חָשָׁד שֶׁאָהוּבִי אָבַד. דָּבָר שֵׁנִי, שֶׁאֲנִי

שָׁמַעְתִּי צְעָקָה. בְּהֶחְלֵט שָׁמַעְתִּי צְעָקָה. אֲבָל הָיְתָה זוֹ שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. וְלֹא הָיְתָה לִי שְׁהוּת לְפַעְנֵחַ אֶת הַצְּעָקָה. גַּם לֹא

זֶה נִמְשָׁךְ כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם אִישׁ לֹא צִלְצֵל וְאִישׁ לֹא קָרָא בִּשְׁמִי. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה בַּמַּאֲרָב וְצֵל הָלַךְ וְקָרַב וְ

שְׁנֵי חֲדָרִים בִּפְלוֹרֶנְטִין: אֲנִי וְאַתְּ. הַמִּטְבָּח צַר לְהָכִיל, הַסָּלוֹן הוֹלֵךְ רָכִיל; תֵּבָה גְּדוֹלָה וְדֹאַר בָּהּ מְעַט. אַתְּ וַאֲנִי מוּל הַשֻּׁלְחָן

הִתְפַּשְּׁטָה בְּמִטָּתִי הַשְּׁמוּעָה שֶׁאֲנִי לְבַד מְאֹד. אֱלֹהִים יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הָיָה לִי כֹּחַ לְהַחְלִיף מַצָּעִים, לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר, לְהֵישִׁיר מַבָּט לָאִישׁ

בַּמִּלְחָמָה, בָּרַמְזוֹר, מוֹפִיעַ בְּחַלּוֹנִי, נוֹקֵשׁ, מַבִּיט בִּי, עֵינוֹ בְּעֵינֵי, אֲנִי נִבְהֶלֶת. שׁוֹאֶלֶת בְּלִי קוֹל מָה אַתָּה רוֹצֶה, מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁיִּתְחַלֵּף הָאָדֹם,

עַד מָה סִגַּלְתָּ אֶת אֹפֶן הִלּוּכָהּ, גּוֹן קוֹלָהּ? פִּצַּחְתָּ מָה מְנִיעָהּ לִפְעֻלָּה בְּכָל שַׁבְרִיר? עַכְשָׁו? עַכְשָׁו? מַבָּט עֵינֶיהָ? שִׂמְלָתָהּ? מָה

בְּרוֹמָא בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת קָנִיתִי רִימֶל וְאֹדֶם (לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי) מִדַּיֶּלֶת יֹפִי שֶׁנִּגְּשָׁה אֵלַי וְהִגִּישָׁה לִי נְיָר וּמַרְאָה וְאָמְרָה בְּאִיטַלְקִית: נַשְּׁקִי הַגָּוֶן

אִם לֹא אֶכְתֹּב, תָּמוּת. הַאִם מַתָּ, כְּדֵי שֶׁאֶכְתֹּב? הַכִּסֵּא קָרוֹב עַכְשָׁו מְאֹד אֶל הַשֻּׁלְחָן, שְׁנֵיהֶם הָיוּ פַּעַם עֵץ אֶחָד, חַי.

לְפֶתַע נֶאֱלֶמֶת הַמְּדַקְלֶמֶת. בְּאֶמְצַע הַשֶּׁצֶף נוֹפֶלֶת דְּמָמָה. לַקָּהָל הַשּׁוֹאֵל: מָה? זֶה הָעַכְבָּר שֶׁמִּתַּחַת לַבָּמָה. הוּא לוֹפֵת לְפֶתַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ. הִיא

אַתְּ מְבִינָה (אָמַר), הַבָּעָה נֵיטְרָלִית טוֹבָה לְשַׂחְקָנִית (יָשַׁבְנוּ בִּמְכוֹנִית, בַּחוּץ הִתְנַשְּׁפָה קָלִיפוֹרְנִיָּה), מִמֶּנָּה (אָמַר), תּוּכְלִי לָזוּז בְּקַלּוּת לְכָל קֶשֶׁת הָרְגָשׁוֹת:

הַחַיִּים, הוֹד רוֹמְמוּתֵךְ, הֵם כְּאֵב. מִי שֶׁאוֹמֵר דָּבָר אַחֵר, מוֹכֵר מַשֶּׁהוּ: בֵּיצֵי דָּגִים, אֶצְבְּעוֹת מַרְצִיפָּן, כְּפָפוֹת לִסְעוּדָה בַּגָּן – הָאַהֲבָה,

מִתּוֹךְ שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲמֹד עַל טִיבָהּ שֶׁל הָעִבְרִית, חָלַמְתִּי מְדַבְּרִים עִבְרִית וַאֲנִי אֵינִי מְבִינָה וְעָמַדְתִּי מִחוּץ לָעִבְרִית וְהָעִבְרִית קִינָה מְשֻׁנָּה בְּפִי

עוֹד שְׁנַת מִלְחָמָה צְעִירִים יוֹתֵר פְּנֵי הַחַיָּלִים

כַּמָּה חַם כָּל הַלַּיְלָה רַעֲמֵי הַהַפְצָצוֹת

תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת מִלְּפָנַי וּמֵאֲחוֹרַי דְּבָרִים שֶׁאֶשְׁכַּח