פָּגַשְׁתִּי נַעֲרָה אַחַת שֶׁאֵינִי מַכִּיר מִשּׁוּם מָקוֹם אֲבָל כְּשֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר, אָשׁוּב אֵלָיו כְּדֵי לָתֵת לָהּ אֶת כָּל הַפְּרָחִים הָאֲדֻמִּים
בַּמָּקוֹם בּוֹ נֶעְלַמְתְּ, חִכְּתָה עֲרֵמַת מִכְתָּבִים לַחִטּוּט, עֲנַף רָמוֹן לְמַשַּׁב רוּחַ, עָנָן לִפְצִיעַת הַגֶּשֶׁם. אַתְּ יוֹדַעַת, יַלְדָּה, אַתְּ נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד
זֶה יִהְיֶה הַפֶּתַח הֵם יִכָּנְסוּ, וְיֵצְאוּ אֶל הַשָּׂדוֹת הַיְּרֻקִּים. בְּמֶרְחָק שֶׁל רֶגַע מִן הַשְּׁתִיקָה נִמְצָא הַמָּוֶת. הֵם יִסְתַּגְּלוּ וְיַחְשְׁבוּ עַל
כָּל הָאֲהָבוֹת אַחֲרַיִךְ (וְהָיוּ אֲהָבוֹת אַחֲרַיִךְ, הָיוּ רְמָזִים מְעֻנָּנִים, אִי סֵדֶר בַּכּוֹכָבִים וְנוֹכְחוּת רַשְׁלָנִית שֶׁל הַיָּרֵחַ, הַרְבֵּה זְמַן וְהִזְדַּמְּנֻיּוֹת –
כַּמָּה מִלִּים. כַּמָּה מִלִּים לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נִכְנָס לָעֲסָקִים. כַּמָּה מִלִּים לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַחֲלִיף אֶת חֲלוֹמוֹתַי בְּמִסְפְּרֵי טֶלֶפוֹן. כַּמָּה מִלִּים לִפְנֵי
גִּשְׁמֵי בְּרָכָה יָרְדוּ הַיּוֹם בְּרֹב חֶלְקֵי הָאָרֶץ, בְּרוֹשִׁים אָהֲבוּ אֶת מְהוּמוֹת הַצִּפֳּרִים. בִּגְבָהִים אֲחֵרִים, מִתְקַבְּלִים עַל הַדַּעַת, רָאוּ אֲנָשִׁים שְׁנֵי
לֹא זָכִיתִי בׇאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר, אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי, כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי. נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,
הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן. וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת
אֲנִי שְׁקֵטָה, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְתוֹכִי. אֲנִי כּוֹאֵב, אוֹמֵר תּוֹכִי אֵלַי. אֲנַחְנוּ מְחַיְּכִים, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּשְׂמְחִי, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּשְׂמַח. אַתָּה טוֹרֵחַ
מִכֵּיוָן שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתִי בְּכָל כֻּלְּךָ, בְּמָלֵא חֻמְּךָ, בְּאוֹן צַלְעוֹתֶיךָ, יוֹסִיף הָעוֹלָם וְיִתְקַיֵּם. פּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מַגִּיר כּוֹכָבָיו, לַחֹשֶׁךְ הַיָּפֶה. מִכֵּיוָן
בְּעִיר שֶׁהִתְלַבְּשָׁה בִּגְדֵי סַגְרִיר, בְּלִי אַף אֶחָד שֶׁיִּתְאַהֵב בִּי אוֹ יַרְגִּיעַ, אֲפִלּוּ סְתָם יַגִּיד שֶׁהוּא מַכִּיר, וִינְסֶנְט עִם הַכּוֹבַע־קַשׁ שֶׁלּוֹ
הַסִּירָה מִטַּלְטֶלֶת בְּלֵיל סְעָרָה מְרֻקָּן פַּח הַמַּיִם, הַצֵּידָה נִגְמְרָה וְהַשָּׁלִיחַ הַנִּמְלָט שֶׁמְּחַפֵּשׂ נְמַל מִקְלָט מִתְעַקֵּשׁ לִזְכֹּר אֶת מַשְׁמָעוּת הַבְּשׂוֹרָה
צִנַּת הַבֹּקֶר הִיא קוֹקְטֵיְל שֶׁל אוֹר צָלוּל וְרֵיחַ טַחַב בִּשְׁבִיל לִפְגֹּשׁ אוֹתָךְ, אוֹפֶלְיָה צָרִיךְ לִפֹּל אֶל מֵי הַנַּחַל צִפּוֹר
תרגום / גרסה עברית ל DAY AFTER TOMOROW / טום וויטס קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מִמֵּךְ הַיּוֹם כַּמָּה אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ רוֹצֶה
עַל שָׁלוֹשׁ אֲחָיוֹת אֲנִי מְסַפֶּרֶת. הָאַחַת לֹא חָזְרָה, נֶעֶלְמָה. נִחֲשׁוּ אָסוֹן, צָעֲקוּ בַּחֹשֶׁךְ, כָּל הַלַּיְלָה קָרְאוּ בִּשְׁמָהּ. בַּבֹּקֶר מָצְאוּ
מָה אַתְּ רוֹאָה: בָּלוֹניִם פּוֹרְחִים אֲנִי רוֹאָה, עוֹפוֹת צוֹוְחִים, נוֹצוֹת, נוֹצוֹת עַל הַפְּתָחִים, אָב מוֹלִיךְ עֶגְלַת תִּינֹקֶת, קָפוּא בְּאֶמְצַע הַתְּנוּעָה
רִאשׁוֹן מַגִּיעַ הַשֵּׁם פְּרָטִי: מַלְאָךְ, מִשְׁפָּחָה: נָבִיא עִם שֵׁם כָּזֶה פֶּלֶא שֶׁבָּאתָ אֵלַי? בְּ-6:40 נִקְרָא לְעֶמְדָּה רְחוֹקָה אַךְ שׁוֹעֵט
הַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי עַל אוֹפַנּוֹעִים בָּעוֹטֵף בִּשְׁעַת זְרִיחָה, יְרִיּוֹת שִׂמְחָה לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹבֵחַ כְּמוֹ בַּסְּרָטִים. הַשֶּׁמֶשׁ צוֹחֶקֶת מֵעַל שָׂדוֹת לוֹהֲבִים. כַּמָּה
עַכְשָׁו כְּשֶׁהַמָּוֶת זוֹחֵל סָבִיב וֶאֱגוֹזֵי הַפֶּקָאן נִלְחָצִים אֶל קְלִפָּתָם אֲנִי מִתְחַבֵּאת בְּתוֹך הָעִבְרִית. דָּבָר לֹא יְאֻנֶּה לִי בִּכְתִיבָה תַּמָּה דָּבָר
וּבְלִי שֶׁהֻסְבַּר לָהֶם כֵּיצַד כְּאִלּוּ יָדְעוּ מִדּוֹרוֹת, מִלֵּדָה, כִּוְצוּ עַצְמָם בָּאָרוֹן וְכִוְצוּ נְשִׁימָה וְחִכּוּ וְאִישׁ לֹא בָּא. וּבֵין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם
לֹא נָתְנוּ לְךָ לְסַיֵּם אֶת הַבִּיוֹגְרָפְיָה. חָתְכוּ בָּאֶמְצַע. אוּלַי לָכֵן אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְסַכֵּם אוֹתְךָ הֶסְפֵּדִית הַזִּכָּרוֹן מְפַרְפֵּר –