אָבִי הָיָה הַמַּחַט שֶׁבָּהּ חָרְטוּ אֶת הַחֻקִּים עַל סַרְגֵּל הַמַּתֶּכֶת וְאִמִּי הָיְתָה הָאֵשׁ שֶׁהִתִּיכָה אוֹתָם אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁחִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם
גָּדַלְתִּי בְּבַיִת שֶׁל שְׁנֵי חֲדָרִים שֶׁנִּדְחֲסוּ בּוֹ תֵּשַׁע נְפָשׁוֹת. לְיַד הַבַּיִת הָיָה בֵּית חֲרֹשֶׁת לְקֶרַח רֵיחַ הָאָמוֹנְיָה הֶחְנִיק אֶת כָּל
שִׁיר הוּא מְחוּגָה מְחֻדֶּדֶת בְּנַרְתִּיק הַמִּלִּים שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר סַכִּין שֶׁבָּהּ נִמְרָחִים רְגָשׁוֹת עַל פְּרוּסַת הַחַיִּים חוּט שֶׁתָּפַר צַלֶּקֶת וּמַחַט שֶׁחָרְטָה
הַקִּירוֹת עֲדַיִן זוֹכְרִים אֶת שְׂרִיטוֹת צִפָּרְנֶיהָ וּמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת אֶת אֲחִיזַת יָדָהּ הָרָפָה וְעוֹר הַתֹּף שֶׁל גּוּפָהּ מְהַדְהֵד אֶת מִלּוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת.
הָרוּחַ סוֹרֶקֶת צַמְּרוֹת בְּרוֹשִׁים בְּמַסְרֵק חִלּוּפֵי הָעוֹנוֹת, בָּרְוָחִים שֶׁבֵּין הַשּׁוּרוֹת אֲנִי רוֹאֶה אֵיך מִתְחַלֶּפֶת בָּעוֹנָה וְאֵיךְ נוֹדְדוֹת הַמִּלִּים מֵאַרְצוֹת הַחֹם
בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל אַהֲבָה הַדִמְעָה הִיא הַשׁ"ג. הַכְּאֵב הוּא הַפְּרוֹפֶסוֹר שֶל הַאוֹשֶר וְהַתַּלְמִידִים מְנָסִים לֶלַמֶד זֶה אֶת זֶה. אֵיךְ אַהֲבָה
הֶאֱמַנְתִּי בִּדְבָרִים מֻפְרָכִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֱלֹהִים. לְמָשָׁל הֶאֱמַנְתִּי בְּאִישׁ תֵּאוֹרֶטִי וְזָבַחְתִי לוֹ, נָבַחְתִּי שִׁירִים. וְהָיִיתִי שָׁהִיד מִתְפּוֹצֵץ בְּתִקְוָה מוּעָטָה. וְשׁוּם
"על דעת המקום ועל דעת הקהל… אנו מתירין להתפלל עם העבריינים" (תפילת "כל נדרי") עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַסַּכָּנוֹת
א. פרה בִּנְסִיעָה הַבַּיְתָה אֲנִי נִזְכָּר בְּשִׂיחַת סָלוֹן עַתִּיקָה וַאֲגָבִית כְּשִׂנְאָה. הִיא הִפְטִירָה "הַהוֹמוֹאִים הָאֵלֶּה, בָּא לִי לַהֲרֹג אוֹתָם" וַאֲנִי
בְּכָל פַּעַם שֶׁזָּרָה בְּכִסּוּי רֹאשׁ מַזִּיעָה בְּרוֹדְפָהּ אוֹטוֹבּוּס מְמַלְמֶלֶת ״תַּשְׁלוּמִים״ בַּקֻּפָּה מְסַנֶּנֶת אֶת בַּעַל הַבַּיִת נִצְמֶתֶת מִגְּעָרוֹת בַּעְלָהּ – אִמָּא
בְּעֶרֶב פֶּסַח אֲנִי לוֹעֵג לָךְ, לַצַּיְתָנוּת הַכְּנוּעָה, מוֹסֶרֶת נַפְשֵׁךְ עַל קִדּוּשׁ הָאֶקוֹנוֹמִיקָה וְהָפָנְטַסְטִיק עִקֶּשֶׁת יוֹתֵר מִכָּל הַלִּכְלוּכִים שֶׁלִּי וַאֲחֵרִים, דְּבֵקָה
אִמָּא שֶׁלִּי צָדָה תּוֹלָעִים בָּאֹרֶז בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים שֶׁל קְצִיר כֹּחוֹת. אֶחָד-אֶחָד בָּרְרָה גַּרְגִּירִים לְקֻפְסָה עִם מִכְסֶה כָּתֹם, בְּמִטְבָּח כָּתֹם,
מִבְּחִינַת הוֹלָכַת קוֹל בֶּחָלָל כַּמָּה שָׁנִים יָכוֹל לְהַדְהֵד לַעַג שֶׁל יְלָדִים? הַאִם הַיּוֹעֶצֶת כְּבָר סָלְחָה עַל שֶׁהָיִיתִי שָׁמֵן? חָשַׁבְתִּי שֶׁחֻבַּקְתִּי
יֵשׁ פְּנִיּוֹת שֶׁסְּפוּגוֹת חַשְׁמַל. עֲצֵי הָעַרְמוֹן לְיַד הַבַּיִת שֶׁלְּךָ, הַבַּיִת הַהוּא כֻּלּוֹ. גֶ'ז מְרֻמָּז מֵחֲדַר הַהַמְתָּנָה, פַּעֲמוֹנִים בַּכְּנִיסָה, בַּתַּפְאוּרָה הַנְּדוֹשָׁה
מָה שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתִי הוּא כַּנִּרְאֶה מָה שֶׁיַּחְשֹׂף אֶת הֶעָלוּב אֶת הֱיוֹתִי נִזְקָק כָּל כָּךְ לְחֵיק לְהִסָּדֵק בּוֹ, לְשִׁיר שֶׁיִּכָּתֵב עַל
"אין לך עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו… ואומר לו גדל" (ספר הזוהר) דַּע לְךָ שֶׁכָּל עֵשֶׂב