וְעָמַד הָעֵץ לְבַדּוֹ וּבָא הָרוּחַ וְחִבֵּק אוֹתוֹ בָּא הַגֶּשֶׁם וְחִבֵּק אֶת הָרוּחַ מְחַבֵּק אֶת הָעֵץ הָאֲדָמָה חִבְּקָה אוֹתוֹ וְעֵינַי מְחַבְּקוֹת
אֶת אוֹתָהּ הַיָּד גְּדוֹלָה כְּשֵׁם שֶׁהִיא רַכָּה כּוֹאֶבֶת כְּמוֹ שֶׁהִיא חַמָּה שֶׁנָּחֲתָה עַל לֶחְיִּי הַבִּלְתִּי מְצַפָּה הֵרִימָה בִּי קוֹלוֹ שֶׁל
מַהוּ הָאֵרוּעַ שֶׁקָּבַע אֶת רֵאשִׁית מוֹתָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה ? רֶצַח רָבִּין בְּכִכַּר הַהֲמוֹנִים ? הָאִינְתִּיפָדָה הַשְּׁנִיָּה ? הָרִאשׁוֹנָה ? מִלְחֶמֶת
אִם אֱלוֹהִים שֶׁבְּאָדָם הָיָה פּוֹגֵשׁ אֶת אֱלוֹהִים שֶׁבְּאָדָם כֹּל נְשִׁיקָה הָיְתָה מַעֲבִירָה אֱלוֹהוּת מִפֶּה לְפֶה אָמַר אֱלוֹהִים שֶׁבָּאָדָם אֱלוֹהִים עוֹצֵם
שׁוֹאָה מִתְנַצֶּלֶת בִּפְנֵי מַעֲמִידֶיהָ יוֹדַעַת שֶׁצְּרִיכָה לְהוֹדוֹת אַךְ מָה לַעֲשׂוֹת, לֹא תוּכַל לָבוֹא. מְחַפֶּשֶׂת לָהּ תֵּרוּצִים וּמִתְרַחֶקֶת מִבָּמוֹת לֹא כָּל
נַסּוּ בְּלִי תַּנּוּר נַסּוּ בְּלִי כִּיוֹר נַסּוּ בְּלִי מֵחַם לְקָּפֶה נַסּוּ בְּלִי אַסְלָה נַסּוּ בְּלִי מַרְאָה נַסּוּ בְּלִי מְכוֹנִית נַסּוּ
בָּאתִי מִבּוּלְגָּרִיּוּת וּבוּלְגָרִיּוּת אֲנִי כּוֹתֵב. בָּאתִי מֵעֵדָה שֶׁלּוֹקַחַת כְּאֵב וְאוֹפָה מִמֶּנּוּ בּוּרֵקָס לְהַכְנִיס טַעַם לַחַיִּים וְתַבְלִינִים. עִם יוֹגוּרְט סָמִיךְ וּבֵיצָה
בעקבות התכתבות עם פרופ' שמואל פיטרוקובסקי מוּל תְּרִיס פָּתוּחַ מַעֲמִיד פְּנֵי מְנַקֶּה תְּחִלַּת מַגֵּפָה כֻּלָּם בַּבָּתִּים זֵעָתָם מְעַקְצֶצֶת דְּבַשׁ בַּכַּוֶּרֶת
בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא שׁוֹתָה מַיִם זוֹרְמִים לַמִּטָּה בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא שׁוֹתָה מַיִם זוֹרְמִים לַמִּטָּה בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא שׁוֹתָה מַיִם זוֹרְמִים
אֶחָד מַחְזִיק עַל גַּבּוֹ אֶת הָאַחֵר יְדֵי הַמֻּחְזָק מְלֻפָּפוֹת סְבִיב צַוָּאר הַמַּחְזִיק שְׁאַר גּוּפוֹ שֶׁל הַמֻּחְזָק מֻשְׁעָן עַל גַּבּוֹ שֶׁל
“אין שותי מים בקרב המשוררים" (פתגם יווני עתיק) מְהַנְדֶּסֶת הַמַּיִם אוֹמֶרֶת שֶׁכָּל הַחָכְמָה הִיא לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּיִם מֵהַבּוֹרוֹת לְדִירוֹת. לְהוֹרִיד
הַזִּכָּרוֹן מַתְחִיל לְהֵחָלֵשׁ וְאָז כְּשֶׁעוֹלָה שְׁאֵלָה הַמַּנְגָּנוֹן הָאַחְרַאי לָדַעַת כֵּן זוֹכֵר / לֹא זוֹכֵר מֵגִיב מִיָּד: זוֹכֵר! אֲבָל אָז הַמַּנְגָּנוֹן
כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה לְהַשְׁוִיץ בִּי אַתְּ לֹא אוֹמֶרֶת הַבֶּנְזוּג שֶׁלִּי מְשׁוֹרֵר אֶלָּא הַבֶּנְזוּג שֶׁלִּי בּוֹנֶה רוֹבּוֹטִים
אֵין דָּבָר כָּזֶה שִׁיר אַהֲבָה לְאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַהֲבָה אֵין צֹרֶךְ בְּשִׁיר וּכְשֶׁאֵין צֹרֶךְ אֵין זֶה שִׁיר וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם
אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהָעֵז כְּדֵי לְהַצְלִיחַ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לְהָעֵז לְהָעֵז כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לְהַצְלִיחַ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לַחֲלֹם וְאָז אֶפְשָׁר לְהָעֵז אֲנִי
וּמָה קוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר אוֹהֶבֶת אֶת כְּלוּב מָה קוֹרֶה לִכְנָפַיִם שֶׁנִּפְרָשׂוֹת תָּמִיד רַק כִּמְעַט, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָקוֹם מֻגְבָּל: טְפִיחָה אַחַת. מָה
הִיא לָקְחָה שְׁלֹשָה שִׁעוּרֵי פְּסַנְתֵּר, וְזֶה לֹא הָלַךְ אָז הִיא חָזְרָה לְגַדֵּל אוֹתָנוּ. אֵיזֶה יָפֶה הִיא מְגַדֶּלֶת, הִיא עוֹשָׂה אוֹתָנוּ
לְהַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת מִחוּץ לַבַּיִת רַק אַתָּה יָכוֹל. בְּשׁוּבְךָ עֶרֶב עֶרֶב – תַּרְבּוּת הַמַּעֲרָב כֻּלָּהּ נִכְנֶסֶת בְּלִי לִדְפֹק. אַתָּה מוֹשִׁיב
הַכֹּל לֹא בָּרֹאשׁ: אַתְּ לֹא יְכוֹלָה, אַתְּ לֹא אַלּוּפָה, אַתְּ לֹא תּוֹתָחִית, אַתְּ לֹא בּוּלְדוֹזֶר, אַתְּ לֹא נָמֵר. וּבִכְלָל לָמָּה
לֹא כָּל הַשִּׁירִים חַיָּבִים לְדַבֵּר. יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה בְּלִי שִׁנַּיִם וּבְלִי לָשׁוֹן. יֵשׁ זִמְזוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא.
מִי יִתֵּן וּנְשִׁימָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה תְּנַפֵּחַ בָּלוֹן בְּצוּרַת לֵב שֶׁיִּתְעוֹפֵף לוֹ בִּשְׁנַיִם.