בִּזְמַן הַחֲלוֹם הָיִית רָחוֹק רָחוֹק וְלֹא רָאִיתִי אֶת כְּחֹל עֵינַיִךְ בִּזְמַן הַחֲלוֹם הָיִית עַל הַר מָתוֹק וְהָיוּ הַרְבֵּה מַדְרֵגוֹת לְהַגִּיעַ
הַכֵּלִים שֶׁלִּי לְעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לְהָכִיל אֶת הַשֶּׁפַע, אַתְּ אוֹמֶרֶת. הַכֵּלִים שֶׁלִּי מְלֵאִים אַהֲבָה תְּכֵלֶת סַפִּירִית זוֹהֶרֶת. גֶּשֶׁם סוֹחֵף
עַל גַּב הַחֲמוֹר וְגַלֵּי הַיָּם, נִשְּׂאָה אִמִּי חֲבוּקָה בְּאִמָּהּ, אֶל חוֹפֵי הַנֶּגֶב הַיָּבֵשׁ. וּזְקָנוֹ הַלָּבָן שֶׁל סָבִי הוּא זִכְרוֹן הַשֶּׁלֶג
בַּדֶּרֶךְ לְטִיסַת אֶל עַל מִלּוֹנְדּוֹן מֵהָרַמְקוֹלִים נִשְׁמַעַת קְרִיאָה: Last call to passenger Hakimi travelling to Tel Aviv! Please proceed immediately
וְאָז – כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים הָפְכוּ חֲבֵרִים שֶׁל כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים בָּרֶשֶׁת הַחֶבְרָתִית כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים הָפְכוּ אוֹיְבִים שֶׁל כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים. אַחַר כָּךְ,
חֹק הַהִתְיַשְּׂנוּת לֹא חָל עַל דָּם שֶׁל מֵת. שֶׁנִּשְׁפָּךְ עַל מִדְרָכָה.בִּירִיָּה. אוֹ עַל מַדְרֵגוֹת הָעִירִיָּה. חֹק הַהִתְיַשְּׂנוּת לֹא חָל עַל
אַתָּה מִצְטַלֵּם לְיַד מְכוֹנִית אֲדֻמָּה אָמֶרִיקָאִית מְשַׁרְבֵּב שְׂפָתַיִם אַתָּה כּוֹתֵב: אֲנִי אוֹהֵב אֵת אָרִיק אַייְנְשְׁטֵיין אֲנִי בָּחוּר טוֹב מִמִּשְׁפָּחָה טוֹבָה
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ לְבַדֵּנוּ וְגַם כְּשֶׁלֹּא לְבַדֵּנוּ אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ וּלְשׁוֹנִי דְּבֵקָה בּוֹ אֵין לִי שָׂפָה אַחֶרֶת מִלְּבַדּוֹ
חָשַׁבְתִּי עַל הָאִישׁ הַשָּׁמוּט יְהוּדִי נוֹדֵד, עָלָה אֶל הָאֲדָמָה (אִמָּא אָמְרָה שֶׁהִגִּיעוּ בָּאֳנִיָּה יְרוּשָׁלַיִם) חָשַׁבְתִּי עָלָיו, יְהוּדִי זָקֵן, עַכְשָׁו נִשְׁאֲרָה
מַעֲבִירָה אֶת הַכַּרְטִיס בַּכְּנִיסָה וְיוֹצֵאת הַגּוּף יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא וְגַם הוֹלֵךְ בַּמִּסְדְּרוֹן הָאֶצְבָּעוֹת מַקְלִידוֹת הַפֶּה מְדַבֵּר בִּשְׁבִילִי אַנְגְּלִית אִם
לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, אִם לֹא תִּהְיֶה לִי עֲבוֹדָה אַפְסִיק לִכְתֹּב שִׁירָה לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, אִם לֹא הָיְתָה לִי עֲבוֹדָה וְלֹא
יָדְךָ בְּיָדִי וַאֲנִי לְבַדִּי, בְּנִי לוֹמֶדֶת מָה זֶה אִמָּא דּוֹר שֵׁנִי לְאִמָּהוּת שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ דָּבָר מִמָּה שֶׁאֲמוּרָה לִהְיוֹת אַהֲבָה
בָּעִיר הָעַתִּיקָה לֵב הֶעָבָר פּוֹעֵם עַד שֶׁמַּתִּישִׁים הַתַּיָּרִים. יוֹתֵר מִשֶּׁנּוּכַל לִסְמֹךְ עַל לִמְצֹא אֶת יֵשׁוּ נוּכַל לָשִׂים מִבְטַחֵנוּ שֶׁנִּמְצָא פָלָאפֶל.
בֵּין אַבָּא לְבֵינִי עוֹמֵד הַזְּמַן וְגַם הָאִמָּא כְּבָר לֹא נִפְסֹק יָדַיִם זוֹ אֶל זוֹ. וְאֵין עוֹד גֶּבֶר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁיְּנַקֵּר עַל
יֵשׁ לִי כִּיס בֵּין הָרַגְלַיִם. אֵינֶנִּי שׁוֹמֶרֶת בּוֹ דָּבָר מִלְּבַד חַפּוּתִי. כְּבָר הָיָה בּוֹ אֶגְרוֹף וְגַם זֶרַע. צִמְּחָה בּוֹ תְּאֵנָה
בְּסוֹף עוֹנַת הַמּוֹךְ מִלְחַמְתֵּנוּ הַיְּגֵעָה כָּבְתָה עָלֵינוּ הַתְּשׁוּקָה שֶׁלִּי הִיא לְשִׁירִים אַכְזָרִיִּים הַפּוּפִּיק שֶׁלְּךָ, אֵינוֹ מַצִּיעַ דָּבָר אַף לֹא סְ/שְׂעָרָה
פַּעַם הָרוּחַ פָּסַק מִנְּשֹׁב, עֲצִיצֵי הַדִּירָה הִתְיָאֲשׁוּ כְּבָר, אֲפִלּוּ כִּתְמֵי הַמַּרְצָפוֹת הִתְמָרְקוּ מִדְבָּר. נִסּוּיִים בִּפְרִידָה נִשּׂוּאִים בִּפְרִידָה. נִתְאַמֵּץ לֶאֱהֹב, לִדְבֹּק.
למאיה אטון אֵין בְּרֵרָה, עָלַי לִרְדּוֹת פְּנִינִים מֵהַלַּיְלָה כְּדֵי לִשְׂרֹד. הַאִם תְּזַהֶה אוֹתִי כְּשֶׁאַפְסִיק לְהֵאָבֵק? אֲנִי שׁוֹפֶתֶת מַיִם בֹּקֶר אַחַר
כְּנֵרוֹת חֲנֻכָּה נִדְלָקִים רִבְבוֹת אוֹרוֹת גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים שֶׁל טוֹרוֹנְטוֹ. בְּחֶשְׁכַת חֲצוֹת שֶׁל חָמֵשׁ פָּחוֹת מַשֶּׁהוּ. פִּי.אֶם. הַחֲנֻכִּיּוֹת מְאִירוֹת בָּתֶּיהָ תְּלוּשֵׁי
הַתְּשׁוּקָה דּוֹרֶשֶׁת מַאֲמָץ רַב יוֹתֵר מִמִּלְחָמָה. אֲנַחְנוּ הֲרֵי מַסְכִּימִים שֶׁלֹּא לְהַסְכִּים. מַאֲמִינִים גַּם לְמָה שֶׁאֵינוֹ אַכְזָרִי, יוֹדְעִים שֶׁהַכֵּנוּת מְסֻגֶּלֶת לְהִבָּדֵל
כָּל מָה שֶׁהִבְחַנּוּ בּוֹ הֶעֱנִיק חֲזָרָה אֶת תְּשׁוּרַת הִתְפָּרְסוּתוֹ לִמְמַדִּים אֲחֵרִים: הַהֵד הַיָּרֹק שֶׁל הָעֵצִים הַמִּשְׁתַּקֵּף בַּאֲרוֹן הַפוֹרְמַיְקָה, הַחוּמִים-זְהַבְהַבִּים הַמַּעֲמִיקִים