כְּמוֹ חֶבֶל קְצַר מוֹעֵד, כְּמוֹ צִפּוֹר שֶׁנִּקְלְעָה לִכְלוּב, כְּמוֹ אַחֲרִית מַכָּה אוֹ צְעָקָה הָפַכְתְּ אִשָּׁה שֶׁחֵרֶף הִתְנַכְּרוּת תָּאֵי הַזִּכָּרוֹן אֵינָהּ
בָּרוּךְ אַתָּה בָּרוּךְ הַבָּא אֵלַי אֶל מִשְׁכָּבִי בְּרֹךְ וּמַעֲבִיר תְּנוּמָה מֵעַפְעַפַּי וּמְעוֹרֵר אוֹתִי עַד שֶׁאֶחְפָּץ בָּרוּךְ אַתָּה מַבְדִּיל בֵּין מֵירְכָאוֹת
תָּמִיד הוֹלֵךְ אֵלַי קוֹלָהּ עַל קַו הַטֵּלֵפוֹן בִּדְאָגוֹת אֵין סְפֹר, מַפְצִיר בִּי תְּהִלִּים, קְמֵעוֹת מַזָּל, פְּרָטֵי פְּרָטִים שֶׁל חֲלוֹמוֹת (כְּמוֹ
וּבְכָל יָרֵחַ צֵל חַמָּה, וּבְכָל מִדְרוֹן תְּבוּסַת הַמִּישׁוֹרִים וְהֶהָרִים וּבְכָל שָׂדֶה עֵדוּת לַחֹרֶף שֶׁנָּסוֹג, וּבְכָל פַּרְפַּר חֶלְקַת אֲוִיר שֶׁנִּכְנְעָה לִרְהִיטוּת
וְאִם הָיוּ אוֹמְרִים לָךְ, קוּמִי צְאִי כִּי מִתְמַעֵט אֱלוּל, וִילָדַיִךְ שֶׁגָּדְלוּ מְאֹד בַּקַּיִץ כְּבָר גְּבוֹהִים מִמֵּךְ וּמִסְתַּכְּלִים עָלַיִךְ מִשְׁתָּאִים כְּמוֹ
וְאִם לָמוּת, מוּטָב מֵאַהֲבָה בְּרֶגַע זֶה, בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם כְּשֶׁבַּחַלּוֹן מַתְרִיס מַשַּׁב אַפְּרִיל קָרִיר עוֹנוֹת זָזוֹת וַעֲנָנִים דַּקִּים קָדִים כְּרַקְדָנִים מוּל
וְאֶת הָעֵצִים רָאִיתִי מִלְּמַטָּה אֵין יָפֶה מֵהָאוֹר הַחוֹסֶה בְּצִלָּם. וְאֶת הַדְּרָכִים רָאִיתִי מִלְּמַעְלָה אֵין יָפֶה מֵהָאוֹר הַמַּסְבִּיר לַהוֹלְכִים. וְאֶת הַיָּמִים
וּלְעִתִּים אִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף יְלָדֶיהָ הַקְּטַנִּים: תְּלָאוֹת יְקִיצָתָם בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן וַעֲרֵמַת כְּרִיכִים גְּבוֹהָה, פֵּרוֹת עוֹנָה שֶׁנֶּחֱתָכִים פְּלָחִים
צִפִּיָּה, הַמְתָּנָה, שְׁהִיָּה, תְּבוּסָה וְאַכְזָבָה הַשְׁפָּלָה כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה אֲבָל הֵרָיוֹן? לֹא. הוּא גֶּבֶר.
בַּחוּץ עֲצֵי שָׁרָב וּסְתַו חוֹזֵר וּבָא תִּשְׁרֵי, וְרוּחַ יָם מֵעַל מַבְהִיל שְׁתֵּי צִפּוֹרִים רָפוֹת נֶעֱתָקוֹת מֵאַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת הָרְעוּלִים בְּוִילוֹנוֹת הַמִּסְדְּרוֹן
אֲהוּבִים עֲלֵי הַחֲרִיצִים בִּפְנֵי בֵּיתִי מַדְרֵגַת הַכְּנִיסָה הַשְּׁבוּרָה רִשּׁוּלֵי הַצֶּבַע שֶׁהִתְקַשּׁוּ טֶרֶם זְמַנִּי כָּל הַתָּלוּי עַל בְּלִימָה בֵּין קִיר לְתִקְרָה
בִּקְצֵה הַשֵּׁנָה הַסַּכָּנָה הַסְּדָקִים הַמְּטַפְּסִים בַּקִּירוֹת בִּשּׁוּלִים הַצָּרִים בַּהֲפוּגוֹת הַדַּקּוֹת בַּדַּקּוֹת הַסְּפוּרוֹת בָּרֶוַח בֵּין יְלָדַי לְיַלְדָּתְךָ בִּזְכוּת הַצֹּפֶן הַנִּלְחָשׁ בֵּין
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֶפְשָׁר לָצֵאת אֲנִי מַקְפִּידָה לְהַבִּיט בָּעֲנָנִים כִּי אֵין לְצִבְעָם שֵׁם שֶׁעָלַי לִזְכֹּר כִּי הַיְנוּ הָךְ לָהֶם מִי מְעוֹלֵל
כָּל הַקַּיִץ לֹא הִצְלַחְתָּ לְפַצֵּחַ אֶת סוֹד הַלִּטּוּף הַפָּשׁוּט וְהַזְּמַן נִשְׁאַב פִּתְאֹם בְּבַת אַחַת כְּמוֹ אֲוִיר מִסַּרְעֶפֶת. בְּחַלּוֹן רַאֲוָה מַלְבִּישִׁים
אִם תִּנָּתֵן לִי חַיַּת בְּדִידוּת יִהְיֶה זֶה פְלָמִינְגּוֹ. כִּתְמוֹ הַוָּרֹד יֵרָאֶה לְמֵרָחוֹק, רַגְלָיו הַמְּהַסְּסוֹת-לִכְאוֹרָה יְטוֹפְפוּ עִגּוּל סְבִיבִי וְצַוָּארוֹ הַדַּק יִמְצָא
מִי שֶׁנּוֹלְדָה לְלֹא שְׂפַת אֵם תִּפְסַע כָּל יָמֶיהָ בְּשֹׁבֶל עַצְמָהּ מַרְתְּפָהּ יִתְנוֹסֵס עַל רֹאשָׁהּ בֵּיתָהּ לֹא יֶדַע שֶׁהוּא בֵּיתָהּ לְעִתִּים
בְּלֵב הַקַּיִץ הַמַּמְאִיר סְתָו עָנֹג מְלֹא הַחֶדֶר
וּבָרֶגַע שֶׁשּׁוּב טָעַמְתִּי אֶת טַעְמוֹ יָדַעְתִּי שֶׁהַזְּמַן שֶׁעָרַמְתִּי בֵּינֵינוּ כֻּלּוֹ שָׁוְא שֶׁהָלַכְתִּי וְהָלַכְתִּי בְּלִי לְהַרְחִיק גַּם צַעַד אֶחָד שֶׁאֵין לִי
הָיִיתִי כּוֹבֶשֶׁת אֶת פָּנַי בֵּין שָׁדָיו שֶׁל לוֹחֵם הַסּוֹמוֹ. הָיִיתִי נֶחְבֵּאת בֵּין עֲמָקָיו וַהֲרָרָיו. וְהוּא הָיָה אוֹסֵף אוֹתִי בְּלֹא אַהֲבָה
כָּאן מְקוֹם הָרֹךְ. גַּם אִם הַלֵּב בִּשְׁתִיקָתוֹ נִבְלַע בְּתוֹךְ הָעִיר כְּמוֹ אֶבֶן – דַּע שֶׁזּוֹהִי נְקֻדַּת הָרֹךְ. תֵּן לִי יָד
נֶדֶר שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת פִּשְׁרוֹ אוֹסֵר עָלַי לַחְתֹּךְ אֶת צַעֲרִי, גּוֹלֵשׁ עַד לָרִצְפָּה, נִשְׂרָךְ בֶּגֶד הַיּוֹם, הוּא בֶּגֶד הַלַּיְלָה. פַּעַם הִתְדַּפְּקָה