תֵּל אֲבָנִים וְסָמוּךְ לוֹ אַשְׁפָּה וּמִשְׁפָּחָה
לעֹמר אורי שְׂדֵה הַקּוֹצִים מִסְתַּכֵּל עַל הָאֵשׁ. אֲנִי הָאֵשׁ אֲנִי הָאֵשׁ שְׂדֵה הַקּוֹצִים אוֹמֵר. הַגַּז מִסְתַּכֵּל עַל הַלֶּהָבָה. אֲנִי
אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ אֶת הַשִּׁיר לְהַרְגִּישׁ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַשִּׁיר. הַשִּׁיר מְתָאֵר מִטְרִיָּה שֶׁנִּפְתַּחַת אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ אֶת הַשִּׁיר. מִישֶׁהוּ צוֹפֵר
אֲנִי הוֹלֵךְ בְּמַעֲגָלִים כְּמוֹ הַטַּבָּעוֹת סְבִיב כּוֹכַב שַׁבְּתַאי. אֲנִי מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ בַּסָּלוֹן. אֲנִי בּוֹדֵק בַּשִּׁדָּה. אֲנִי בּוֹדֵק בַּמַּדָּפִים. אֲנִי בּוֹדֵק
אֲנִי רוֹאֶה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנִי לֹא רוֹאֶה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲנִי
אֲנִי לֹא הָאִמָּא שֶׁל הָאִישׁ שֶׁיּוֹשֵׁב וְצוֹעֵק מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ הַקָּטָן מוּל בֵּית הַקָּפֶה, אֲנִי לֹא יָלַדְתִּי אוֹתוֹ אָז אֶל מִי
קָרָה שֶׁסִּיסְרָא הִפְסִיק אֶסְאֶסְאָרְאָיי וְזֶה בָּא רַע סִרְטֵי סֵרוֹטוֹנִין בָּאֹהֶל בַּשְּׁמוּרָה וְאָז יָעֵל נִקְּזָה לוֹ אֶת כָּל הַהֵמוֹגְלוֹבִּין בְּדִיעֲבַד אֶת
אֲנִי אֲסַפֵּר לָךְ עַל כֹּחַ הַכְּבִידָה מוּכָנָה? שָׁלשׁ שְׁתַּיִם אַחַת: כֹּחַ הַכְּבִידָה הוּא כֹּחַ חָזָק! הוּא מַחְלִיט עַל הַרְבֵּה מְאֹד
הַיַּתּוּשׁ רוֹצֶה לָמוּת עַל הַמֵּצַח זֶה חָרוּט שַׁחֲרוּת עַד אוֹר הַשַּׁחַר הוּא רוֹצֶה לָמוּת עֲרֻמּוֹת גּוּפוֹת אֶחָיו בַּקּוֹלְחוֹז עַל שֵׁם
הַמַּעֲשִׂיָּה עַל הַבַּרְנוּן שֶׁאָהַב צִמּוּקִים שֶׁבַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם הָיָה שְׁבִיל הֶחָלָב וּבַבָּא גִּלְגּוּלִים, חִבּוּקִים וּסְתָו שֶׁהִרְגִּישׁ חָזָק מִדַּי אֶת הָעוֹלָם תְּחִלָּה
יָמִים כָּל כָּךְ מְיֻחָדִים הִתְוַסְּפוּ אֵלֵינוּ הַשָּׁבוּעַ יוֹם תֵּשַׁע, יוֹם 50, יוֹם הַבָּלוֹן, יוֹם נֶחְמָדִים וְכֻלָּם הֵגִיחוּ כְּיַזָּמִים צְעִירִים אֲמִידִים
הַיֶּלֶד הַמֻּקְלָר שֶׁשָּׁתָה מִקּוּלֶר הַתּוּרְכִּיז הַמֻּפְלָר סִפֵּר לִי אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה: פַּעַם הָיִיתִי יֶלֶד מֻשְׁלָג מֻקְלָשׁ וְהֵחַלְתִּי לִמְצֹץ
הַיַּלְדָּה הַחֲלוּטָה אֶזְמַרְגָּד הֵחֵלָּה לַחֲווֹת אוֹרְגַּזְמוֹת אֵיךְ תְּקוֹשֵׁשׁ עֶזְרָה מֵהוֹרֶיהָ? וְהֵם גִּדְּמִים הִיא בִּקְשָׁה מֵהֶם אוֹרְגָּן וְהֵם קָנוּ לָהּ בִּנְיַר
קַיִץ 67 שָׁפַךְ נְהָרָה עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים לְךָ לֹא הֵבִיא תּוֹעֶלֶת בְּאֹפֶן מַמָּשִׁי מִמִּטַּת בֵּית הַחוֹלִים הִפְנֵיתָ פָּנֶיךָ לַחַלּוֹן שֶׁמֶשׁ
כָּל הַלַּיְלָה נָשַׁף בּוֹקֶר בְּעֹרְפִּי, וְלֹא הִצְלַחְתִּי לִישׁוֹן. דָּבָר רִאשׁוֹן בָּדַקְתִּי חָשָׁד שֶׁאָהוּבִי אָבַד. דָּבָר שֵׁנִי, שֶׁאֲנִי
שָׁמַעְתִּי צְעָקָה. בְּהֶחְלֵט שָׁמַעְתִּי צְעָקָה. אֲבָל הָיְתָה זוֹ שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. וְלֹא הָיְתָה לִי שְׁהוּת לְפַעְנֵחַ אֶת הַצְּעָקָה. גַּם לֹא
זֶה נִמְשָׁךְ כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם אִישׁ לֹא צִלְצֵל וְאִישׁ לֹא קָרָא בִּשְׁמִי. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה בַּמַּאֲרָב וְצֵל הָלַךְ וְקָרַב וְ
שְׁנֵי חֲדָרִים בִּפְלוֹרֶנְטִין: אֲנִי וְאַתְּ. הַמִּטְבָּח צַר לְהָכִיל, הַסָּלוֹן הוֹלֵךְ רָכִיל; תֵּבָה גְּדוֹלָה וְדֹאַר בָּהּ מְעַט. אַתְּ וַאֲנִי מוּל הַשֻּׁלְחָן
הִתְפַּשְּׁטָה בְּמִטָּתִי הַשְּׁמוּעָה שֶׁאֲנִי לְבַד מְאֹד. אֱלֹהִים יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הָיָה לִי כֹּחַ לְהַחְלִיף מַצָּעִים, לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר, לְהֵישִׁיר מַבָּט לָאִישׁ
בַּמִּלְחָמָה, בָּרַמְזוֹר, מוֹפִיעַ בְּחַלּוֹנִי, נוֹקֵשׁ, מַבִּיט בִּי, עֵינוֹ בְּעֵינֵי, אֲנִי נִבְהֶלֶת. שׁוֹאֶלֶת בְּלִי קוֹל מָה אַתָּה רוֹצֶה, מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁיִּתְחַלֵּף הָאָדֹם,
עַד מָה סִגַּלְתָּ אֶת אֹפֶן הִלּוּכָהּ, גּוֹן קוֹלָהּ? פִּצַּחְתָּ מָה מְנִיעָהּ לִפְעֻלָּה בְּכָל שַׁבְרִיר? עַכְשָׁו? עַכְשָׁו? מַבָּט עֵינֶיהָ? שִׂמְלָתָהּ? מָה