שירים

בַּלַּיְלָה גַּעְגּוּעַ מְכַרְסֵמוֹתִי עַד שֶׁבָּא בֹּקֶר. מֻתַּשׁ עַל גְּדַת נָהָר מוּאָר הַמִּסְדְּרוֹן נִפְעַר אֲנִי מִתְפּוֹרֵר בּוֹ כְּמוֹ-אָבָק-רוֹחֵף בְּטוּר עָרְפִּי שׁוֹמֵט

כָּל הָאוֹר הַזֶּה עַל הַבֹּקֶר כְּשֶׁכָּל כָּךְ לַיְלָה כָּל הַזְּמַן אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ הַלַּיְלָה נַצְלִיחַ לִישֹׁן אֲבָל מָה הַטַּעַם אֲנִי

כְּשֶׁיֵּשׁ סְבִיב מִי לִכְרֹךְ זְרוֹעוֹת בַּחֲשֵׁךְ אֵין חֹשֶׁךְ וּכְשֶׁחֹשֶׁךְ אֵין סְבִיב מִי לִכְרֹךְ זְרוֹעוֹת.

עֲלֵי לְהִשָּׁמֵר מִזְּרוֹעוֹת שֶׁל חֹשֶׁךְ. לֹא דַּי בְּתַחְמֹשֶׁת שֶׁל קֶסֶם אִישִׁי וּפְעֻלּוֹת הַסָּחָה. יֵשׁ לְהַכְשִׁיר נְתִיב בְּרִיחָה. אֲבָל זֶה לֹא

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה יָצָאנוּ לַגַּג, הִיא וַאֲנִי כִּשְׁנֵי חֲצָאִים שֶׁל יָרֵחַ שָׁלֵם לְרֶגַע חֲמִימִים יָצָאנוּ אֶל צִנַּת הָעִיר הַחֲשׁוּקָה כִּפְנִינָה שְׁחֹרָה,

אִישׁ אֵינוֹ מַבְחִין בָּנוּ. עַל כָּל חִיּוּךְ גָּלוּי לָעַיִן יֶשְׁנוֹ גַּם חִיּוּךְ מֻסְתַּר מֵעַיִן. אֶת הַצַּוָּאר שֶׁלְּךָ אֶתְפֹּס בְּרִפְרוּף כְּאֵלּוּ

אֵיפֹה הָיִיתָ לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים אֲנִי שׁוֹאֶלֶת בְּחֶדֶר אַחֵר, עִם רַדְיוֹ כָּבוּי, בְּאוֹתָהּ עִיר. אֵין עוֹד שֶׁמֶשׁ פְּקוּחָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה,

בְּכָל רֹאשׁ-שָׁנָה אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁדִּינִי נִגְזָר וְאָז אֲנִי נִזְהָר מִמַּיִם וּמֵאֵשׁ מִמַּגֵּפָה מִכָּל דָּבָר שֶׁזָּהֲרוּ הוּפַר. בְּכָל רֹאשׁ-שָׁנָה אֲנִי

אֲבָל הַמֶּלֶךְ הוּא עֵירֹם גַּם אִם יְכַסּוּהוּ בַּבְּגָדִים גַּם אִם יְחַפְּשׂוּ נַעֲרָה (שְׁכִינָה, שְׁכִינָה כַּמּוּבָן, אֵינֶנּוּ מַגְשִׁימִים אֶת הָאֱלֹהִים) וּמָה

הַחִיּוּךְ הָרַךְ שֶׁלְּךָ עוֹד מְדַבֵּר אֵלַי, הִנֵּה אַתָּה חוֹזֵר מִן הַמֵּתִים. אוֹסֵף אוֹתִי, שֶׁעַל שִׁמְךָ אֶל זְרוֹעוֹתֶיךָ אֲנַחְנוּ מְסוֹבְבִים כָּל

בִּבְהִילוּ שִׁלַּחְנוּ הַיְּלָדִים מִן הַבַּיִת הַנּוֹסְטוֹס שֶׁלָּהֶם רָפֶה מְאוֹד: שֶׁבַע שָׁעוֹת וְהֵם בַּחֲזָרָה. מָה כְּבָר נוּכַל לְהַסְפִּיק? אֵין זְמַן לִפְתֹּחַ

עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַהֲבָנָה עִם הָאוֹר מִלְחָמָה חֲדָשָׁה בָּאָה. וּבִתִּי מִתְיַפָּה מִיּוֹם לְיוֹם. וּבַלֵּילוֹת רַבִּים הָעֲטַלֵּפִים. וְאֵין בֵּינִי לְבֵינֵךְ אֶלָּא כִּמְלוֹא

בְּרֵאשִׁית זָרַח יֶלֶד. בָּרַק בְּכָל הַכֹּחַ עָגֹל וְעֵר וְזוֹהֵר תִּינוֹק סַנְוֵרִים נְשׁוּב רוּחוֹת יֶלֶד רֹךְ וְשִׁגְיוֹנוֹת בֻּבּוֹת וּמוֹצְצִים וְעוּגִיּוֹת פִּירָט

עַכְשָׁו שֶׁבָּאתָ אֲנִי נִגֶּשֶׁת נוֹקֶשֶׁת בַּיֹּפִי וְיֹפִי נִפְקָח מָחוּל בְּפָנַי, לֹא צוֹרֵב. עַכְשָׁו שֶׁאַתָּה שֶׁמֶשׁ אִינְדְּיָאנִי, רַעֲמַת שֵׂעָר לִקְלֹעַ בַּבֹּקֶר

צִפּוֹר מֻבְרָג נֶגֶד הַבֹּקֶר צִפּוֹר מֻבְרָג נֶגֶד הָאוֹר לְבָקְעוֹ צִפּוֹר שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ הַטֶּבַע קָלִיעַ נַקָּר נְחֹשֶׁת נֶחְרָץ חֲרִיצִים חֲרִיצִים לְתוֹכְךָ

בַּמְּלָפְפוֹנִים הִצְטַעַרְתִּי. גֶּשֶׁם בַּחוּץ. לְרֶגֶל הַבֹּץ מַרְבַדֵּי קַרְטוֹן נִפְרְשׂוּ בַּמַּעֲבָרִים בָּרַמְקוֹל תִּבְכִּי לִי עַכְשָׁו תִּבְכִּי אֲנִי אוֹמֵר זֶה כּוֹאֵב זֶה

כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם הִגַּשְׁתִּי אוֹתְךָ בֵּן שְׁמוֹנָה יָמִים בִּידֵי אִישׁ זָר שֶׁעָקַד אוֹתְךָ בְּחִתּוּל בַּד לָבָן אֶל כָּרִית וּבְשִׁירָה קָרַב אֵלֶיךָ

הִיא דִּמְיְנָה סוֹפִים: הִנֵּה הִיא שָׁטָה בַּסְּפִינָה הַהִיא וְנוֹפֶלֶת הַמַּיְמָה, אוּלַי עוֹד מַמְשִׁיכָה לָצוּף מִתְבּוֹנֶנֶת בַּסְּפִינָה הַמּוּאֶרֶת הַמִּתְרַחֶקֶת וְזוֹנַחַת אוֹתָהּ

מָה הָעִנְיָן שֶׁל בְּנֵי אָדָם עִם בְּדִידוּת וּמָה הָעִנְיָן שֶׁלָּהֶם עִם הַבְּיַחַד? לָמָּה אֲנָשִׁים חַיִּים בְּיַחַד? לָמָּה הֵם חַיָּבִים לִחְיוֹת

הַיּוֹם צָחֲקָה כְּשֶׁקָּרְאָה שֶׁבְּיוֹם הָעַצְמָאוּת — רַעְיוֹן שֶׁל הַשָּׂרָה הַבָּאָה כְּכָל הַנִּרְאֶה לְבִטְחוֹן פְּנִים — כֻּלָּם יִתְבַּקְּשׁוּ לַעֲמֹד עַל הַמִּרְפָּסוֹת

אֵיכְשֶׁהוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה עֲצוּבָה יוֹתֵר, הַמַּחֲשָׁבָה עַל הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת חַיִּים שְׁלֵמִים הִפְחִידָה אוֹתָהּ עַד מָוֶת. כְּדֵי לֹא לִמְעֹד