אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁזָּז מַהֵר יוֹתֵר מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ אֲנִי מְנַסָּה לֶאֱחֹז.
הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁמְעָה הֵיטֵב, אֲבָל יָשַׁנְתִּי עָמֹק. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי כֻּלָּם הִתְחַלְּקוּ לְזוּגוֹת. הַקְּרִיאָה הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁמְעָה. אָמַרְתִּי גַּם אֲנִי דָּבָר עַל הַלְּבַד
אֵיךְ מְגַשְּׁרִים עַל הַפַּעַר בֵּין שְׁפִיּוּת לְשִׁגָּעוֹן? רִכְשִׁי מַטְאֲטֵא אֵיכוּתִי. זִכְרִי אֶת כָּל הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּךְ שֶׁחָתְכוּ אֶת הַשָּׁמַיִם. הַתְחִילִי לְנַקּוֹת.
הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ הוּא שֶׁכְּשֶׁנָּפַלְנוּ בְּמוֹרַד מְחִילַת הָאַרְנָב אַתְּ הִתְפַּלַּלְתְּ.
בַּמַּחְלָקָה הַפְּסִיכִיאַטְרִית לֹא מְדַבְּרִים עַל נִסִּים בְּקוֹל רָם. לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם עֲסוּקִים בַּמָּשִׁיחַ, לֹא מְדַבְּרִים עַל נִסִּים. רַק בֶּחָצֵר מִתְלַחֲשִׁים הַחוֹלִים
הַחַיִּים נִמְשָׁכִים וַאֲנִי לֹא בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ אֵיךְ לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא נַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל. לַהֶרְגֵּל הַמְּגֻנֶּה שֶׁל הָאֵלִים לְהַחְלִיט וְאָז לְהַחְלִיט שֶׁהָפוּךְ
וְאוּלַי הַקִּיר מָסָךְ לָבָן שֶׁעָלָיו מֻקְרָנִים סָבְתָא וְנֶכֶד. בֵּינֵיהֶם שֻׁלְחַן אֹכֶל, רֶמֶז לְדוֹר שֶׁנִּשְׁמַט. שָׁעוֹן עָגֹל, כֶּתֶם שָׁחֹר: עַזּוּת הַמֵּצַח
שְׁרִיקַת הַקֻּמְקוּם. הַשֵּׁנָה הִרְחִיקָה נְדוֹד חֵרֶף הַהַנְחָיוֹת. מִתּוֹךְ הַתַּרְכּוֹס שֶׁהוּסַב לְשֻׁלְחַן סָלוֹן קוֹל כִּרְסוּם. הַצִּפּוֹר הַלְּבָנָה מֵהַסֵּפֶר הַכָּחֹל נֶחְבֶּטֶת מִקִּיר
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל הַתֵּבָה עֶרֶב הַמַּבּוּל שֶׁכִּסָּה אֶת עוֹלָמֵךְ: דָּבָר וְהִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר, הַנִּגְלֶה וְגִלּוּיוֹ בַּנִּסְתָּר, אִישׁ וּכְפִילוֹ, חַדְרְךָ
אֵיךְ אוּכַל לָקַחַת אוֹתָךְ יָד בְּיָד אֶל הַנָּהָר וּבוֹ בַּזְּמַן לָלֶכֶת אֶל הָאַהֲבָה. רַק לְחַכּוֹת. כְּבָר שׁוֹמְעִים אֶת פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם
שֻׁלְחַנְשִׁשִׁי. מִיָּד לְיָד נִזְרַק כַּדּוּר זִכָּרוֹן
מִי הָאִשָּׁה עִם הַמַּקֵּל? יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי הִיא זוֹ מְנוֹפֶפֶת לְהַרְבִּיץ לַזְּמַן. בְּנוֹתַי אוֹמְרוֹת לִי: זֶה הַמַּטֶּה הַפּוֹרֵחַ נִגְזַר מֵחֲסִינוּת הָעֵצִים.
עָצוּב הוּא לִהְיוֹת דָּן מֵרוֹן נוֹרָא הַדָּבָר מָה יַעֲשֶׂה וְהוּא מֻקָּף מְשׁוֹרְרִים שֶׁהָפְכוּ זְאֵבִים וּבַלַּיְלָה הֵם אוֹרְבִים ומָה יַעֲשֶׂה בַּיָמִים
מָחָר אֶסַּע לְאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה וְאַפְקִיד אֶת הָרֶכֶב הַיָּשָׁן בִּידֵי פַּחָח שֶׁיַּחֲלִיף טַמְבּוֹן וְכָנָף שֶׁקִּמְּטוּ מוֹנִית שֶׁבְּעָלֶיהָ צָרַח עָלַי כְּמוֹ חָרְבָה
שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁהָיָה בִּי מַשֶּׁהוּ אוֹ מִשֶּׁהִי אָמְרָה לִי תִּכְתֹּב וּמִכֵּיוָן שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב בְּגִיל מְאֻחָר סַדְנָאוֹת הַשִּׁירָה נִדְמוּ בְּעֵינַי כְּמוֹסָדוֹת לְשִׁכְפּוּל
הוֹ פּוֹאֵטִיקָנִים חֲשׁוּבִים מְשׁוֹרְרוֹת וּמְשׁוֹרְרֵי הֶעָתִיד אֲנִי קוֹרֵא אֶת שִׁירַתְכֶם קָשֶׁה לִיצֹר בְּעוֹלָם כָּאוֹטִי נְטוּל עֳגָנִים קָשֶׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר לִיצֹר
אֲנִי וְאִמִּי וְאִמִּי עַל הָעֶלְיוֹנָה. וּבָאָה הָאֵם הָאֱלֹהִית וְהפכנו שָּׁלוֹשׁ אִמִּי, אֲנִי וְהָאֵם הָאֱלֹהִית וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁתִּרְחַב וְנוֹרִיד עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים. חָשַׁבְתִּי
יָשַׁבְנוּ בֶּחָצֵר. רֹאשֵׁךְ נָח עַל כְּתֵפִי "יֵשׁ לָךְ הַוִיֵ֘ה* כְּחֻלָּה?" שָׁאַלְתְּ "אֶלָא מָה?" הֵשַׁבְתִּי, "וְלָךְ?" "לִי אֵין כְּתֹבֶת", עָנִית, "גַּם
אֵיךְ לְיַלֵּד נְשָׁמָה? אֵיךְ ליַלֵּד נְשָׁמָה מִתּוֹךְ גּוּף וְיִשָּׁאֵר חַי? אֵיךְ לִתְקֹן נְשָׁמָה בְּרִיאָה, בְּלוּלָה, נְשָׁמָה חוֹלָה? אֵיךְ לְיַלֵּד נְשָׁמָה
אַתְּ עוֹשָׂה דָּבָר שֶׁאִישׁ אֵינֶנּוּ מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ, אַךְ אֵין לָךְ אֶלָּא לִשְׁלוֹת מִמַּחְשַׁכַּיִךְ אַבְנֵי מִלִּים שֹוֹרְטוֹת עַד שֶׁיַּבְקִיעַ אוֹר.
הַזֶּהוּת הַמִּזְרָחִית הַמְּשֹׁעֶרֶת שֶׁלִּי צַעַד אֶחָד לְפָנַי אוֹ אַחֲרַי, מֵעָלַי אוֹ מִצְּדָדַי, כְּמוֹ צֵל פָּרוּס מֵרַגְלַי אֲנִי מִתְקָרֶֶבֶת צַעַד אֶחָד