כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה לְהַשְׁוִיץ בִּי אַתְּ לֹא אוֹמֶרֶת הַבֶּנְזוּג שֶׁלִּי מְשׁוֹרֵר אֶלָּא הַבֶּנְזוּג שֶׁלִּי בּוֹנֶה רוֹבּוֹטִים
אֵין דָּבָר כָּזֶה שִׁיר אַהֲבָה לְאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַהֲבָה אֵין צֹרֶךְ בְּשִׁיר וּכְשֶׁאֵין צֹרֶךְ אֵין זֶה שִׁיר וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם
אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהָעֵז כְּדֵי לְהַצְלִיחַ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לְהָעֵז לְהָעֵז כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לְהַצְלִיחַ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לַחֲלֹם וְאָז אֶפְשָׁר לְהָעֵז אֲנִי
וּמָה קוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר אוֹהֶבֶת אֶת כְּלוּב מָה קוֹרֶה לִכְנָפַיִם שֶׁנִּפְרָשׂוֹת תָּמִיד רַק כִּמְעַט, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָקוֹם מֻגְבָּל: טְפִיחָה אַחַת. מָה
הִיא לָקְחָה שְׁלֹשָה שִׁעוּרֵי פְּסַנְתֵּר, וְזֶה לֹא הָלַךְ אָז הִיא חָזְרָה לְגַדֵּל אוֹתָנוּ. אֵיזֶה יָפֶה הִיא מְגַדֶּלֶת, הִיא עוֹשָׂה אוֹתָנוּ
לְהַשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת מִחוּץ לַבַּיִת רַק אַתָּה יָכוֹל. בְּשׁוּבְךָ עֶרֶב עֶרֶב – תַּרְבּוּת הַמַּעֲרָב כֻּלָּהּ נִכְנֶסֶת בְּלִי לִדְפֹק. אַתָּה מוֹשִׁיב
הַכֹּל לֹא בָּרֹאשׁ: אַתְּ לֹא יְכוֹלָה, אַתְּ לֹא אַלּוּפָה, אַתְּ לֹא תּוֹתָחִית, אַתְּ לֹא בּוּלְדוֹזֶר, אַתְּ לֹא נָמֵר. וּבִכְלָל לָמָּה
לֹא כָּל הַשִּׁירִים חַיָּבִים לְדַבֵּר. יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה בְּלִי שִׁנַּיִם וּבְלִי לָשׁוֹן. יֵשׁ זִמְזוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא.
מִי יִתֵּן וּנְשִׁימָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה תְּנַפֵּחַ בָּלוֹן בְּצוּרַת לֵב שֶׁיִּתְעוֹפֵף לוֹ בִּשְׁנַיִם.
דֶּרֶךְ חֲצִי הַכּוֹס הָרֵיקָה רוֹאִים יוֹתֵר טוֹב אֶת הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בָּהּ בְּרַעַד.
כָּל מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים תַּעֲשִׂי הָפוּךְ.
בְּכָל שִׂמְחָה וָאֵבֶל אָנוּ אוֹחֲזִים בְּבּוּרֶקַס. עַל שִׁכְבוֹתָיו הַחֲמִימוֹת הוּא מְנַחֵם, הַפֵּרוּרִים הַנּוֹתָרִים אִלְּמִים עַל הַסַּפּוֹת, עַל הַשְּׁטִיחִים הֵם זִכָּרוֹן
חַיֵּי הַטַּבַּסְקוֹ צוֹרְבִים אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַפְסִיק. לְהַזְלִיף זֶה לְצַפּוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה שֶׁשְּׂרֵפָה תִּפְרֹץ אוֹ לְפָחוֹת שֶׁהַתַּבְשִׁיל יַסְמִיק שֶׁהַדֶּלֶת תִּפָּתַח
סָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הָעִיר וְלָקַחְתִּי רַכֶּבֶת הַבַּיְתָה. כַּמָּה רַכָּבוֹת לָקַחְתִּי מִמֶּנִּי כַּמָּה מְנוּחוֹת צָהֳרֵי תֵּל־אָבִיב נָתַתִּי לְעַצְמִי. הָעִיר הַזֹּאת
יֵשׁ שֶׁשָּׁמַיִם מַאֲדִימִים יֵשׁ שֶׁדַּרְדָּרִים מַסְגִּילִים לְעֵינֶיהָ כֵּן אֲדוֹנִי אֲנִי יוֹדֵעַ יַלְדָּה מִתְאַבֶּדֶת יֵשׁ לְךָ כְּלוֹמַר אֵין רָאִיתִי אֲפִלּוּ אֲנִי
קוּם פְּתַח לִבְּךָ כִּי־בָא אוֹיֵב פְּתַח דַּלְתוֹתֶיךָ לָרוּחַ שֶׁלֹּא־נוֹשֵׂאת־דָּבָר קוּם־גִּיל בֵּין־שְׁנֵי פְרָצֶיךָ: הַנּוֹשֵׁב וְהָאוֹרֵב קְרָא בְּלֵב אוֹהֵב כָּאן בְּאֶמְצַע־הַדֶּרֶךְ קְרָא
מִכָּאן אֲנִי רוֹאֶה יַמָּאִים שֶׁאוֹבְדִים וְשָׁבִים שֶׁשָּׁמַיִם מַחְשִׁיכִים בְּצֶבַע הָיִינוּ חַיָּלִים וְהָיוּ לָנוּ מַחְבָּרוֹת הָיִינוּ חֲגִיגָה מַבְעִיתָה לִנְשָׁמוֹת מֵתוֹת אַחַר
כִּי מַהוּ הָאָדָם אִם לֹא יוֹרֵד יָם שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּכָל יוֹם אֶל מְאוֹר הַנִּעֲנוּעַ עַל גַּלִּים
(ליונתן) כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים יָדַעְנוּ יוֹתֵר שֶׁמִּתַּחַת לָאֲבָנִים מִסְתַּתּרִים חֲרָקִים מְנֻחָשִׁים וְיָדַעְנוּ שְׁמוּעוֹת עַל אֵל מַרְבֵּה שֵׁמוֹת עָמַדְנוּ וְהִבַּטְנוּ וְהָפַכְנוּ אֲבָנִים
(לאמי) צַד אַחֵר וְלָבָן לְמִלּוֹת הָאֵל זוֹ הַיָּד הַסּוֹלַחַת אִמָּא זוֹ הַיָּד הַחוֹמֶלֶת עָלֵינוּ אִמָּא יֵשׁ לָנוּ אִמָּא כִּבְשָׂה אִמָּא
וּבְכֵן אֱלֹהַי הִסְתַּקְרַנְתִּי וּתְהֵא זוֹ לְךָ מִנְחַת הַפְּרֵדָה שֶׁל גּוּפִי אֲנִי בִּידֵי שָׁמַיִם הָעוֹלָם אֲהוּבִי