הֶעָרָה כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת: לְהַתְחִיל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְכָךְ יָד בְּיָד לְסַדֵּר אֶת הַתֹּהוּ לִבְרֹא אֶת עוֹלָמֵנוּ.
אֵינֶנִּי כּוֹתֶבֶת לְכָל מָאן דְּבָעֵי וְהַנִּמְעָן אֵינוֹ הַיְּקוּם הַמִּתְחוֹלֵל מוּל עֵינֵינוּ הַמִּלִּים מִתְקַפְּלוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ מְנִיעוֹת גַּלְגַּל בְּתוֹךְ גַּלְגַּל
בִּתִּי מְסַדֶּרֶת כְּרָכִים שֶׁל תַּלְמוּד בָּבְלִי עַל הָרִצְפָּה בּוֹנָה לָהּ שְׁבִיל מֵהַחֶדֶר אֶל הַחוּץ לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת? מְדַלֶּגֶת לָהּ
תָּמָרָה לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן מִמֶּנִּי לֹא בְּנִימוּס תָּמָרָה לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן בּוֹנֶה וּמְפָרֶקֶת אוֹתוֹ קֻבִּיּוֹת קֻבִּיּוֹת תָּמָרָה מְיַצֶּרֶת
אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁל דְּרָשׁ תֵּן לִי פְּשָׁט עָבַרְתִּי עַל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת צִטַּטְתִּי וְנִתְלֵיתִי בְּאִילָנוֹת תֵּן לִי פְּשָׁט אֵינִי חוֹפֶרֶת עַכְשָׁו
כָּל הַכְּאֵבִים נִפְרְשׂוּ כִּזְנַב טַוָּס לָכוּד בַּחֶדֶר, נֶחְבָּט בְּקַרְנוֹתָיו לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְעַלֵּם הָיָה בָּזֶה יֹפִי. בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ שׁוֹכֶבֶת כְּמוֹ
כְּשֶׁאַבְרָהָם עָמַד מוּל בְּנוֹ הֶעָקוּד תֵּאוֹלוֹגְיָה שְׁלֵמָה עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ: גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת יַחֲסִיּוֹת הַזְּמַן הַצֹּרֶךְ בִּתְפִלָּה שָׂכָר וְעֹנֶשׁ כְּשֶׁיִּצְחַק
לְיַד הַשֻּׁלְחָן הִתְיַשַּׁבְתִּי מְעַט חוֹלְמָנִי, בָּהִיתִי עֲרָפֶל בְּלִי עָתִיד הֶחֱלַפְתִּי תַּפְקִיד עִם מַפִּית לְבָנָה וְסִינָּר עָמַדְתִּי לְיָדִי, הָיִיתִי לַמֶּלְצַר כָּרָגִיל
שִׁירָה חַיֶּיבֶת לְסַפֵּר לִי רָזֶיהָ לְפָחוֹת לִלְחוֹשׁ בִּשְׂפַת חֲשָׁקֵיהָ אֶת גַּעַשׁ יֵשׁוּתָה, הַבָּאָה בַּיָּמִים אֶת דְּמוּתָהּ הַשּׁוֹבָה כָּאן אוֹ
אַתְּ עוֹזֶבֶת אוֹתִי וְנֶעְלָם לָךְ הַגְּבוּל. הַאִם אֶפְרַע אֶת הַשֵּׁנָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ צֵל חָרוּךְ שֶׁל זִקְפָּתִי? אַתְּ נוֹשֶׁבֶת
הָיִיתִי כְּבָר בַּצַּעַר הַזֶּה נַחְשׁוֹל אַחַר נַחְשׁוֹל. שָׁבִיתִי אֶת הֶמְיַת הַמַּיִם, הִלַּת הָאוֹר. צָעַדְתִּי כָּאן אַף לֹא אִישׁ
לְבַד הוֹלֵךְ הָעֶרֶב. יָד בְּיָד נוֹפֶלֶת בֵּין מִדְבָּר לְיָם הַחִיּוּת הַנּוֹשֶׁמֶת שֶׁל הַדְּבָרִים. בֵּינְתַיִם עֲזוּבָה שׁוֹקֶקֶת תְּהוֹמוֹת. אֲצַלֵּם
עָמֹק בַּלַּיְלָה הַקִּרְבָה לְקוֹל צָלוּל וְשׁוֹתֵק וַאֲנִי צָמֵא לְכוֹחַ הַמְּדַמֶּה. הַמַּגָּע אֶל הָאִישִׁי הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט: קָשֶׁה לַחְזֹר לַמַּיִם הַקָּשִׁים
רַבְנוּ בַּיָּמִים וְכָל הַזְּמַן הִגִּיחַ שׁוֹר. הַמְּאוֹרוֹת זָרְמוּ – בָּאנוּ בַּנְּפָשׁוֹת וְכִבִּינוּ אוֹתָן; פָּתַחְנוּ דֶּלֶת – רִצְּדוּ כּוֹכָבִים מִזְּמַנִּים
הָעִיר הַזֹּאת כּוֹאֵב שֶׁהִיא יָפָה, חֲצִי סַהַר מְיַמֵּם. מֵעַל טֶרָה סַנְטָה פֶּסֶל שֶׁלָהּ: מַרִיָּה לֹא יוֹדַעַת לְאָן. הַטַּיֶּלֶת הַנִּשְׁאֶרֶת
"ציפור כלואה" חברה ל"מלאך בודד" – עם מותם ללא עת של המשוררים יאיר הורביץ ואיתי עורב תֵּן
בּוֹאִי נֵלֵךְ לְסֶרֶט. בּוֹאִי הַיּוֹם. אֲנִי לְבַד מְכֻתַּר לְבַדּוּיוֹת. בּוֹאִי נֵלֵךְ לְסֶרֶט. בּוֹאִי נֵלֵךְ יַחַד. בּוֹאִי נֵלֵךְ רוֹמַנְטִי; רַק
לוּ רָצִיתִי מְאֹד מְאֹד לְהִתְחַתֵּן, הָיִיתִי מְאֹד מְאֹד מִתְחַתֶּנֶת. הָיִיתִי מִתְחַתֶּנֶת יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר. יוֹמָם וָלַיְלָה. לוּ רָצִיתִי
בָּרְחָבָה שֶׁל יַד לַבָּנִים מְסַדְּרִים כִּסְּאוֹת לַטֶּקֶס וּמַצִּיבִים רַמְקוֹלִים מְמֻשְׁמָעִים שֶׁיַּחְזְרוּ עַל הַפִּזְמוֹן אֵל מָלֵא רַחֲמִים. יִשְׂרָאֵל, 2013,
שֶׁלְּחַנֵּךְ מִבְּלִי הַלֵּבלֹא . יָשַׁבְתִּי סְבִיבִי לְחַנֵּךְ וְלֹא לִבִּי . לְאָרִיסְטוֹ לְהַגִּידבָּהִיתִי , אֶת וְהִתְעַקַּשְׁתִּי בַּגְרוּתהָיִיתִי בְּעִקָּר כָּל שֶׁחָלְפָה .
אֲנָשִׁים נוֹשְׁרִים מֵעֵץ הַדַּעַת, נִתָּקִים, צוֹנְחִים קָרוֹב, קָרוֹב מִדַּי. הַנּוֹתָרִים מַטְאַטְאִים, עוֹרְמִים, מַעֲמִידִים פְּנֵי קוֹבְרִים וּבְחֶשְׁכַת הַשִּׁגְרָה, מִתְגַּנְּבִים בַּחֲזָרָה וּמַחֲזִירִים