שירים

"לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (עמוס ח, יא) שׁוּב שׂוֹרֶפֶת שֶׁמֶשׁ. תָּמִיד נוֹלֶדֶת לְהוּטָה אֶל שָׁמַיִם

אָבִי שְׁחוּם עוֹר וּשְׂעָרוֹ פֶּחָם שַׁתְקָן וְרָזֶה, מַבָּטוֹ חוֹרֵךְ כְּלַהַבְיוֹר. בִּפְסַק לֵב חָצוּב כִּבְאֵר וְקָשֶׁה כְּאֶבֶן צֹר אִמִּי אוֹהֶבֶת אֶת

אֶת הָאֲדָמָה הַלְּחוּמָה שֶׁלָּנוּ אָנוּ מְעַצְּבִים בְּנוֹף הַגּוּף הַוָּאדִיּוֹת זוֹרְמִים בְּמֵי דָּמֵּנוּ הָרְכָסִים מִתְרוֹמְמִים מֵעוֹר שָׂרוּף   וְהַדְּמָמָה הָעֲמוּמָה בָּעֵמֶק

תִּכְתֹּב אוֹתָנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים כֹּותֵב, כּוֹתֵב תִּזְכֹּר אוֹתָנוּ כְּמוֹ אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה זוֹכֵר, זוֹכֵר אַל תַּחְזֹר סְתָם עַל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי חוֹזֵר,

אֲנִי רוֹצה תָּמִיד עֵינַיִם בַּגַּב בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי חוֹרֶטֶת עַל הַלּוּחַ לרְאות   שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה זוּגוֹת עֵינַיִם נוֹשְׂאוֹת תְּפִלָּה לַהַפְסָקָה וְזוּג

שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד בְּאוֹגוּסְט אַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְֹרֵה לַהַט הַמִּדְרָכוֹת נִמְהַל בְּלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת הַיָּמִים מִתְקַצְּרִים וְאוּלַי אַף תַּשׁ כּוֹחָהּ שֶׁל חַמָּה

הֶעָרָה כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת: לְהַתְחִיל בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְכָךְ יָד בְּיָד לְסַדֵּר אֶת הַתֹּהוּ לִבְרֹא אֶת עוֹלָמֵנוּ.    

אֵינֶנִּי כּוֹתֶבֶת לְכָל מָאן דְּבָעֵי וְהַנִּמְעָן אֵינוֹ הַיְּקוּם הַמִּתְחוֹלֵל מוּל עֵינֵינוּ הַמִּלִּים מִתְקַפְּלוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ מְנִיעוֹת גַּלְגַּל בְּתוֹךְ גַּלְגַּל

בִּתִּי מְסַדֶּרֶת כְּרָכִים שֶׁל תַּלְמוּד בָּבְלִי עַל הָרִצְפָּה בּוֹנָה לָהּ שְׁבִיל מֵהַחֶדֶר אֶל הַחוּץ לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת?   מְדַלֶּגֶת לָהּ

תָּמָרָה לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן מִמֶּנִּי לֹא בְּנִימוּס   תָּמָרָה לוֹקַחַת אֶת הַזְּמַן בּוֹנֶה וּמְפָרֶקֶת אוֹתוֹ קֻבִּיּוֹת קֻבִּיּוֹת   תָּמָרָה מְיַצֶּרֶת

  אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁל דְּרָשׁ תֵּן לִי פְּשָׁט עָבַרְתִּי עַל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת צִטַּטְתִּי וְנִתְלֵיתִי בְּאִילָנוֹת תֵּן לִי פְּשָׁט אֵינִי חוֹפֶרֶת עַכְשָׁו

כָּל הַכְּאֵבִים נִפְרְשׂוּ כִּזְנַב טַוָּס לָכוּד בַּחֶדֶר, נֶחְבָּט בְּקַרְנוֹתָיו לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְעַלֵּם הָיָה בָּזֶה יֹפִי.   בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ שׁוֹכֶבֶת כְּמוֹ

כְּשֶׁאַבְרָהָם עָמַד מוּל בְּנוֹ הֶעָקוּד תֵּאוֹלוֹגְיָה שְׁלֵמָה עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ: גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת יַחֲסִיּוֹת הַזְּמַן הַצֹּרֶךְ בִּתְפִלָּה שָׂכָר וְעֹנֶשׁ   כְּשֶׁיִּצְחַק

  שִׁירָה חַיֶּיבֶת לְסַפֵּר לִי רָזֶיהָ לְפָחוֹת לִלְחוֹשׁ בִּשְׂפַת חֲשָׁקֵיהָ אֶת גַּעַשׁ יֵשׁוּתָה, הַבָּאָה בַּיָּמִים אֶת דְּמוּתָהּ הַשּׁוֹבָה כָּאן אוֹ

  אַתְּ עוֹזֶבֶת אוֹתִי וְנֶעְלָם לָךְ הַגְּבוּל. הַאִם אֶפְרַע אֶת הַשֵּׁנָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ צֵל חָרוּךְ שֶׁל זִקְפָּתִי?   אַתְּ נוֹשֶׁבֶת

  הָיִיתִי כְּבָר בַּצַּעַר הַזֶּה נַחְשׁוֹל אַחַר נַחְשׁוֹל. שָׁבִיתִי אֶת הֶמְיַת הַמַּיִם, הִלַּת הָאוֹר.   צָעַדְתִּי כָּאן אַף לֹא אִישׁ

  לְבַד הוֹלֵךְ הָעֶרֶב. יָד בְּיָד נוֹפֶלֶת בֵּין מִדְבָּר לְיָם הַחִיּוּת הַנּוֹשֶׁמֶת שֶׁל הַדְּבָרִים. בֵּינְתַיִם עֲזוּבָה שׁוֹקֶקֶת תְּהוֹמוֹת.   אֲצַלֵּם

  עָמֹק בַּלַּיְלָה הַקִּרְבָה לְקוֹל צָלוּל וְשׁוֹתֵק וַאֲנִי צָמֵא לְכוֹחַ הַמְּדַמֶּה. הַמַּגָּע אֶל הָאִישִׁי הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט: קָשֶׁה לַחְזֹר לַמַּיִם הַקָּשִׁים

  רַבְנוּ בַּיָּמִים וְכָל הַזְּמַן הִגִּיחַ שׁוֹר. הַמְּאוֹרוֹת זָרְמוּ – בָּאנוּ בַּנְּפָשׁוֹת וְכִבִּינוּ אוֹתָן; פָּתַחְנוּ דֶּלֶת – רִצְּדוּ כּוֹכָבִים מִזְּמַנִּים

  הָעִיר הַזֹּאת כּוֹאֵב שֶׁהִיא יָפָה, חֲצִי סַהַר מְיַמֵּם. מֵעַל טֶרָה סַנְטָה פֶּסֶל שֶׁלָהּ: מַרִיָּה לֹא יוֹדַעַת לְאָן. הַטַּיֶּלֶת הַנִּשְׁאֶרֶת