אֲפִלּוּ הַפְּרָחִים פּוֹרְחִים פֹּה הַזִּיפָנִית הַוְּרֻדָּה בְּרֶטֶט מְעוֹף חֲרָקִים מַאֲזִינָה לְשִׁעוּר שֶׁנִּתַּן בְּאוֹר אַחֲרוֹן עוֹד יַאֲרִיכוּ צְלָלִים עַל הָאָרֶץ עוֹד
חַג שָׂמֵחַ מִיכָאֵל בַּצָּפוֹן יוֹרִים אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים דַּי וְאוֹמְרִים עוֹד לְכָל הַתַּנִּינִים עֵינַיִם צְהֻבּוֹת וּשְׁמָם צְפַרְדֵּעַ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אֲנַחְנוּ
הִיא נִסְּתָה שֶׁלֹּא לָקַחַת אֶת זֶה אִישִׁית הִיא לָקְחָה אֶת זֶה אִישִׁית בְּאֶגְרוֹף הֻחְזַק הַכֶּסֶף הַזָּר. הִיא שָׁכְחָה לוֹמַר: רְאִיתֶן
הִיא כָּתְבָה עַל הַזְּמַנִּים הָרוֹעֲשִׁים הָהֵם גִּבּוֹרָה שֶׁמִּתְעַלֶּפֶת אֶל תּוֹךְ הַקְּרִיאָה וַאֲנִי עִם עָצִיץ חִנָּנִיּוֹת אוּלַי לֹא חִנָּנִיּוֹת אוּלַי אַדְמוֹנִיּוֹת
מלצרית לא נחמדה עושה לי טובה ומביאה חצי כריך טעים מאוד
שלום נשפך לי על הנעליים אבקת כורכום (הנעליים והסוליה צבע לבן) איך ניתן להסיר את הכתם הצהוב הקבוע הזה
פירה בצלחת לבנה צלחת לבנה מקיפה הר של פירה אי בלב יבשה רכה בים אי מעוך
זאת תקופה של חלב שיבולת שועל זאת תקופה שמזמינים קפה עם חלב שיבולת שועל ומייצרים חלב שיבולת שועל ושותים יבואו
יש דברים יפים בעולם מים בטעם אפרסק יש דברים טובים בעולם מים בטעם אפרסק יש דברים בעולם שאין בהם אפרסק
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל הַתֵּבָה עֶרֶב הַמַּבּוּל שֶׁכִּסָּה אֶת עוֹלָמֵךְ: דָּבָר וְהִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר, הַנִּגְלֶה וְגִלּוּיוֹ בַּנִּסְתָּר, אִישׁ וּכְפִילוֹ, חַדְרֵךְ
“מָה אֲנִי יַגִּיד לְךָ? זֶה שֶׁאֲנִי יָשַׁנְתִּי בַּבַּיִת שֶׁלִּי וְפִּתְאוֹם בָּאִים, לוֹקְחִים אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי לֹא מַרְגִּישָׁה וְבַּבֹּקֶר אֲנִי רוֹאָה שֶׁאֲנִי
“מָה אֲנִי יַגִּיד לְךָ אָדָם, קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְעָשׂוּ כָּאן הַכֹּל כּוֹמוֹ הַבַּיִת שֶׁלִּי, כָּל הַדְּבָרִים שֶׁלִּי כָּאן, הַכֹּל בַּמָּקוֹם, מַמָּשׁ
מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי, אַבָּא עָזַב אֶת אִמָּא. אַתְּ הָיִית שָׁם: “מָה אַתְּ בּוֹכָה? עַל גֶּבֶר? אוֹמְרִים אִשָּׁה זֶה כְּמוֹ גַּרְבַּיִם,
“יוֹם אֶחָד חֹשֶׁךְ בָּא מֵהַדֶּלֶת וְאוֹר בָּא אֵלֶיךָ מֵהַחַלּוֹן וְיוֹם הַשֵּׁנִי אוֹר מֵהַחַלּוֹן וְחֹשֶׁךְ בָּא לְךָ מֵהַדֶּלֶת. אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ:
הַבַּעֲלוּת שֶׁלָּכֶם מַצְחִיקָה אוֹתִי הוֹ, כַּמָּה אֲנִי צוֹחֶקֶת מֵהַבַּעֲלוּת שֶׁלָּכֶם כַּמָּה בַּעֲלוּת תֹּאהֲבוּ? כַּמָּה בַּעֲלוּת תִּרְצוּ? כַּמָּה בַּעֲלוּת עַל הַבָּתִּים
ילֶֶד שֶׁלִּי ילֶֶד שֶׁלִּי אֵלֶּה מִפְלְצוֹת הַבַּיִת שֶׁאֲנִי מַאֲכִילָה כָּל יוֹם בִּפְקֹחַ עֵינֶיךָ הַיָּפוֹת אֶל תּוֹךְ אוֹר נִגָּר אֲנִי מְפַתָּה
כִּי לֹא יָדַעְתִּי, לֹא הָיָה בִּיכָלְתִּי כָּל הַיְדִיעָה זָרְמָה בַּאֲפִיקִים רְחוֹקִים מִמֶּנִּי, כָּל מָה שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה לָדַעַת הָיָה קָבוּר בּאְמְֶצעַ
נִמְצָאֵהוּ הַיֶּלֶד הַקָּטָן וְשׁוֹאֵל בַּבַּיִת אֶלָּא שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לַעֲנוֹת. עֶרֶשׂ עֵינַיִם לוֹפְתוֹת הַבַּיִת בְּהֶלְסִינְקִי הָיָה הָרִאשׁוֹן וְלָמָּה עָזַב הַבַּיִת בְּעִמָּנוּאֵל
א. וּלְאִיּוֹב הַיִּלּוֹד מַה נֹּאמַר: מַזָּל טוֹב, בְּמִלְּעֵיל, קְרָאנוּךָ אִיּוֹב שֶׁאוֹיֵב אַתָּה לַגּוֹמֵל כְּשֵׁם מִשְׁקַל נִצּוֹל כְּשֵׁם מִשְׁקַל יִלּוֹד שֶׁלֹּא
הַשַּׁחַר יְבָרֶכְכֶם בְּקִיּוּם פָּחוֹת עָצֵל פָּחוֹת נוֹטֶה לְהִתְנַצֵּל יוֹתֵר זֵהֶה לְגֶזַע הַקְּטָלָב: לֹא שְׁרִירִי כִּי אִם סָחוּט כִּי אִם מוּפָז
יוֹם אֶחָד עָזַבְתִּי אֶת הַסִּפְרוּת וְעָבַרְתִּי לַמֵּטָא־סִפְרוּת וְהַכֹּל בִּגְלַל רַעַשׁ אַהֲבָה לֹא־מְצִיאוּתִית וְחַד־סִטְרִית שֶׁבִּשְׁמָהּ לֹא הָיְתָה יוֹתֵר סִפְרוּת כִּי בִּשְׁמָהּ
