בְּפַטִּישׁ חָמֵשׁ קִילוֹ אַתָּה מַכֶּה בְּזַעַם בַּקִּירוֹת. הַצֶּבַע נִסְדַּק צַלֶּקֶת אֲלַכְסוֹנִית, טִיחַ אָפֹר מַעֲכִיר אֶת עֵינֶיךָ. בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת אַתָּה קוֹרֵעַ
* כֵּיצַד אֶפָּרֵד מִמְּךָ? אֶלְכּוֹד לְמַעַנְךָ זַהֲרוּר אַחֲרוֹן מְרַצֵּד עַל אֶדֶן הַחֲלוֹם עָלָיו יָשַׁבְנוּ. * כֵּיצַד אֶפָּרֵד מִמְּךָ? בִּשְׂעָרְךָ
מֵאָז שֶׁלָּמַדְתִּי לַשְּׂרוֹךְ אֶת נַעֲלַי אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי. פַּעַם אֲפִלּוּ הִגַּעְתִּי מְאֹד קָרוֹב אֵלָיו. שִׂחַקְנוּ בְּיַחַד. מַחֲבוֹאִים, תּוֹפֶסֶת,
מְעַיֶּנֶת בְּפָנֶיךָכְּמוֹ בַּתַּפְרִיט שֶׁל מִסְעָדָה יְקָרָה מִדַּי,עֲנִיָּה בַּפֶּתַח, כִּיסַי מְלֵאִים מַטְבְּעוֹת אַהֲבָה,מְדַמְיֶנֶת בְּפִי אֶת הַמָּנוֹת:לְהִתְעוֹרֵר לְיָדְךָ, לְסַפֵּר לְךָ חֲלוֹם –מוּלְךָ
כְּקָמָה בַּשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹפָה אֶל הֶהָרִים נָע גּוּפִי וְנָד עִם הָרוּחַ הַקְּלִילָה, שָׁקְטוּ הַמַּחְשָׁבוֹת, הַדְּאָגוֹת וְהַשְּׁבָרִים יָדְעָה נַפְשִׁי בּוֹאוֹ שֶׁל שֶׁקֶט
בָּאַמְבַּטְיָה, גּוּפֵךְ הַקָּטָן שׁוֹשַׁנָּה. אִמָּא, אַתְּ אוֹמֶרֶת, אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַיּוֹם בַּגַּן – אֲנִי הַרְחֵק מִכָּאן. רֹאשִׁי נִמְשָׁךְ בְּנַחְשׁוֹלִים גְּדוֹלִים.
עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֲנִי צְלוּלָה, אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר: מִלִּים הֵן חֶבֶל הַצָּלָה. הֶעְדֵּר שָׂפָה הוּא בְּדִידוּתוֹ שֶׁל הַקּוֹפֵץ מִצּוּק. שָׂפָה שְׁלוּחָה עַל
הִנֵּה הַשִּׁיר שֶׁיְּנַחֲמֵנִי הִנֵּה הַשִּׁיר שֶׁיִּפְרֹשׂ אֶת יָדָיו הַגְּדוֹלוֹת יַחְזִיקֵנִי שְׂרוּעַת מַחְשָׁבוֹת וִילַטֵּף הִנֵּה הַשִּׁיר שֶׁיִּקָּחֵנִי לִנְשֹׁם הָרִים תַּחַת בְּכִי
הִכַּרְתִּי פַּעַם אִישׁ יָשֵׁן שֶׁהֶעֱבִיר אֶת חַיָּיו בִּמְנוּחָה נְכוֹנָה. בַּיּוֹם חָלַם עַל שֵׁנָה וּבַלַּיְלָה חָלַם. לֹא הָיָה חוֹלֶה מֵעוֹלָם,
אֵשֶׁת חַיִל הִיא מַעֲמִידָה תַּבְשִׁילִים מִפְּרִי כַּפֶּיהָ. לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ. תַּעֲמֹד וְתָכִין לִילָדֶיהָ מַטְעַמֵּי אַהֲבָה טְהוֹרָה. הִיא תַּתְקִין סְעוּדוֹת,
נָשִׁים לוֹעֲסוֹת מַסְטִיק כְּדֵי לִסְתֹּם צְרָכִים קְדוּמִים מְמַלְּאוֹת חֹרִים בְּכוֹסוֹת מַיִם בּוֹדְקוֹת קְפָלִים בִּישִׁיבָה, רְוָחִים בֵּין הָרַגְלַיִם. נָשִׁים מַרְגִּישׁוֹת סְחַרְחֹרֶת
רָאִיתִי אֶתְמוֹל יַלְדָּה בְּלִי אִמָּא. מְאוֹת מְבֻגָּרִים מִסָּבִיב וְאַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת אִמָּא שֶׁלָּהּ. רָאִיתִי אֶתְמוֹל עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת עֲצוּבוֹת
פַּעַם הָיָה כָּל הָעוֹלָם יַבֶּשֶׁת עַד שְׁלוּחוֹת טֶקְטוֹנִיִּים זִעְזְעוּ אֶת הָאֲדָמָה. סֶדֶק נוֹצַר בָּהּ הָפַךְ לְקֶרַע קָרַע אוֹתָהּ מֵעַצְמָהּ עַד
אִשָּׁה־יַלְדָּה מְגַדֶּלֶת יְלָדוֹת־יְלָדוֹת וּמְקַוָּה שֶׁתִּגְדַּלְנָה לִהְיוֹת נָשִׁים־נָשִׁים. אֵין הִיא יוֹדַעַת מֵאַיִן תִּשְׁאַב כֹּחוֹת לְגַדְּלָן יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁגָּדְלָה בְּעַצְמָהּ
הַכֹּל בְּסֵדֶר הַמָּרַק עַל הָאֵשׁ, הַשֶּׁמֶשׁ תְּלוּיָה בַּחַלּוֹן. הַכֹּל בְּסֵדֶר, הַכְּבִיסָה מִתְהַפֶּכֶת הַבָּנוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר, הַתִּינֹקֶת בַּמָּעוֹן. הַכֹּל בְּסֵדֶר, זוֹ
כְּשֶׁהָיִיתִי צִפּוֹר יוֹנֶקֶת דְּבַשׁ הָיִיתִי רַק צוּף אֵין דָּבָר כָּזֶה מָתוֹק מִדַּי קְטַנָּה וּמְהִירָה כִּמְעַט קְוַנְטִית רֶגַע כָּאן וְרֶגַע אַחֶרֶת
חָיִינוּ כְּמוֹ פְּרָחִים. חַרְצִיּוֹת יְתָאֲרוּ זֹאת נָכוֹן. בַּמַּיִם שֶׁנִּתְּנוּ בָּאֲדָמָה הַקַּיֶּמֶת תַּחַת שִׁלְטוֹן הָרוּחוֹת. פָּרַחְנוּ כְּכָל יְכָלְתֵּנוּ הַפְּתוּחָה מְנַסִּים לְהַרְחִיק
אֲנִי שׂוֹנֵאת לְקַפֵּל אֶת הַפְּרָחִים הַנְּבוּלִים לִשְׁבֹּר אֶת הַגִּבְעוֹל הַמִּתְעַקֵּשׁ וְלִזרְקֹ אֲבָל גַּם זֶה אִמּוּן לְיוֹם שֶׁיָּבוֹא. כְּמוֹ הַבָּלוֹנִים הָרְפוּיִים
בעקבות שירו של פאריד ״אכילת התמרים״ חוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים, מִי יִשְׁאַל אֵיךְ. הָעוֹלָם חָסֵר יֵלֵךְ, אֵינֵךְ. בָּרוּחֹות שָׁרָה מֵרָחוֹק. מַה שֶׁכָּל
תְּפִלָּה בִּכְנַף הַפָּרֹכֶת, בְּנִשְׁמָתָהּ. שִׂפְתֵי כֹּהֵן מְבַקְּשׁוֹת לְרַפֵּא נָפְשׁוֹ מִן הַבְּעָתָה. מִי יוֹדֵעַ מַה מַרְגִּישִׁים כְּשֶׁנִּכְנָסִים הַחַיִּים לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. כֹּהֵן
דּוֹר בְּקָרוּסֶלָּה מְסַחְרֶרֶת. שְׂדֵה הַקָּמָה הַזֶּה נִכְתָּב בְּשָׂפָה אַחֶרֶת. דּוֹר שֶׁלֹּא שָׁכַח, שֶׁיָּרַשׁ, בַּטֶּבַע הַפְּרָאִי זָרַע מִדְרָשׁ. אָז וּזְמַן פָּז.