שירים

כְּשֶׁאַבְרָהָם עָמַד מוּל בְּנוֹ הֶעָקוּד תֵּאוֹלוֹגְיָה שְׁלֵמָה עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ: גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת יַחֲסִיּוֹת הַזְּמַן הַצֹּרֶךְ בִּתְפִלָּה שָׂכָר וְעֹנֶשׁ   כְּשֶׁיִּצְחַק

  שִׁירָה חַיֶּיבֶת לְסַפֵּר לִי רָזֶיהָ לְפָחוֹת לִלְחוֹשׁ בִּשְׂפַת חֲשָׁקֵיהָ אֶת גַּעַשׁ יֵשׁוּתָה, הַבָּאָה בַּיָּמִים אֶת דְּמוּתָהּ הַשּׁוֹבָה כָּאן אוֹ

  אַתְּ עוֹזֶבֶת אוֹתִי וְנֶעְלָם לָךְ הַגְּבוּל. הַאִם אֶפְרַע אֶת הַשֵּׁנָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ צֵל חָרוּךְ שֶׁל זִקְפָּתִי?   אַתְּ נוֹשֶׁבֶת

  הָיִיתִי כְּבָר בַּצַּעַר הַזֶּה נַחְשׁוֹל אַחַר נַחְשׁוֹל. שָׁבִיתִי אֶת הֶמְיַת הַמַּיִם, הִלַּת הָאוֹר.   צָעַדְתִּי כָּאן אַף לֹא אִישׁ

  לְבַד הוֹלֵךְ הָעֶרֶב. יָד בְּיָד נוֹפֶלֶת בֵּין מִדְבָּר לְיָם הַחִיּוּת הַנּוֹשֶׁמֶת שֶׁל הַדְּבָרִים. בֵּינְתַיִם עֲזוּבָה שׁוֹקֶקֶת תְּהוֹמוֹת.   אֲצַלֵּם

  עָמֹק בַּלַּיְלָה הַקִּרְבָה לְקוֹל צָלוּל וְשׁוֹתֵק וַאֲנִי צָמֵא לְכוֹחַ הַמְּדַמֶּה. הַמַּגָּע אֶל הָאִישִׁי הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט: קָשֶׁה לַחְזֹר לַמַּיִם הַקָּשִׁים

  רַבְנוּ בַּיָּמִים וְכָל הַזְּמַן הִגִּיחַ שׁוֹר. הַמְּאוֹרוֹת זָרְמוּ – בָּאנוּ בַּנְּפָשׁוֹת וְכִבִּינוּ אוֹתָן; פָּתַחְנוּ דֶּלֶת – רִצְּדוּ כּוֹכָבִים מִזְּמַנִּים

  הָעִיר הַזֹּאת כּוֹאֵב שֶׁהִיא יָפָה, חֲצִי סַהַר מְיַמֵּם. מֵעַל טֶרָה סַנְטָה פֶּסֶל שֶׁלָהּ: מַרִיָּה לֹא יוֹדַעַת לְאָן. הַטַּיֶּלֶת הַנִּשְׁאֶרֶת

בּוֹאִי נֵלֵךְ לְסֶרֶט. בּוֹאִי הַיּוֹם. אֲנִי לְבַד מְכֻתַּר לְבַדּוּיוֹת.   בּוֹאִי נֵלֵךְ לְסֶרֶט. בּוֹאִי נֵלֵךְ יַחַד. בּוֹאִי נֵלֵךְ רוֹמַנְטִי; רַק

לוּ רָצִיתִי מְאֹד מְאֹד לְהִתְחַתֵּן, הָיִיתִי מְאֹד מְאֹד מִתְחַתֶּנֶת. הָיִיתִי מִתְחַתֶּנֶת יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר. יוֹמָם וָלַיְלָה.   לוּ רָצִיתִי

שֶׁלְּחַנֵּךְ מִבְּלִי הַלֵּבלֹא . יָשַׁבְתִּי סְבִיבִי לְחַנֵּךְ וְלֹא לִבִּי . לְאָרִיסְטוֹ לְהַגִּידבָּהִיתִי , אֶת וְהִתְעַקַּשְׁתִּי בַּגְרוּתהָיִיתִי בְּעִקָּר כָּל שֶׁחָלְפָה .

אֲנָשִׁים נוֹשְׁרִים מֵעֵץ הַדַּעַת, נִתָּקִים, צוֹנְחִים קָרוֹב, קָרוֹב מִדַּי. הַנּוֹתָרִים מַטְאַטְאִים, עוֹרְמִים, מַעֲמִידִים פְּנֵי קוֹבְרִים וּבְחֶשְׁכַת הַשִּׁגְרָה, מִתְגַּנְּבִים בַּחֲזָרָה וּמַחֲזִירִים

לְאַחַר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי זְמַן רַב, נִסִּיתִי. זַרְזִיף חָלוּד, גִּהוּקִים. הַשְׁפְּרָצוֹת בִּלְתִּי רְצוֹנִיּוֹת הִשְׁתַּתְּקוּיוֹת חֲנוּקוֹת. אַשְׁאִיר אֶת הַבֶּרֶז הַפָּתוּחַ, אַמְתִּין לְשֶׁטֶף

בַּיּוֹם שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה נִסִּיתִי לִכְתֹּב שִׁיר. יָצָא רַק בַּיִת.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נוֹפְלִים שֶׁאִישׁ לֹא תָּפַס בַּזְּמַן. בִּלְתִּי נִתְפָּסִים. חִיּוּךְ אֶחָד שֶׁל יֶלֶד בְּלוֹרִיתִי תּוֹפֵס אוֹתִי. כָּל כָּךְ רוֹצָה

לוּחַ הַשָּׁנָה מַרְאֶה יוֹם רָגִיל וּמִי אֲנִי שֶׁאֶתְוַכֵּחַ עִם זֶה? אַתָּה וַאֲנִי חוֹלְקִים יָמִים רְגִילִים לֹא מְעַטִּים. בּוֹצְעִים אוֹתָם יַחַד

בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר, בְּבֵית הַקָּפֶה, יוֹשֵׁב אָדָם וְגוֹמֵעַ בַּצָּמָא אֶת מוֹדְעוֹת הָאֵבֶל. אֶת הַמֵּתִים שֶׁל סוֹף הַשָּׁבוּעַ. בְּתָנָ"ךְ כָּתוּב "וַיִּשְׁבֹּת