יהונתן גפן

*[כָּל הָאֲהָבוֹת אַחֲרַיִךְ]

כָּל הָאֲהָבוֹת אַחֲרַיִךְ

(וְהָיוּ אֲהָבוֹת אַחֲרַיִךְ, הָיוּ רְמָזִים מְעֻנָּנִים, אִי סֵדֶר בַּכּוֹכָבִים

וְנוֹכְחוּת רַשְׁלָנִית שֶׁל הַיָּרֵחַ, הַרְבֵּה זְמַן וְהִזְדַּמְּנֻיּוֹת – בְּעֶצֶם, כָּל הַהִזְדַּמְּנֻיּוֹת).

תַּחֲלִיף,

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזּוֹ הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה.

תַּחֲלִיף.

מתוך:

כמה מילים,

זמורה-ביתן, 1977