שירים

כָּתַבְתִּי מִכְתָּב וְשָׁלַחְתִּי אֵלָיו. הוּא לֹא הֵשִׁיב. יָדַעְתִּי: אֵצֶל מְשׁוֹרְרִים חֲשׁוּבָה שְׁתִיקָה כִּתְשׁוּבָה.

למאיר (מילו) לוי בֶּן דּוֹדָתִי מ' דּוֹמֶה לְאָבִי. מִי שֶׁלֹּא מַכִּיר מִקָּרוֹב, עָלוּל לִטְעוֹת: הַפָּנִים, הַגּוּף, הַמִּימִיקָה וּדְרִישַׁת הַשָּׁלוֹם

אֲפִלּוּ חוֹמָה בַּת אֶלֶף שָׁנִים, אֲפִלּוּ מִבְצָר, לְעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לִשְׁכֹּחַ אֶת אַבְנֵי הָהָר.

הִתְפַּיַּסְתִּי עִם עֵץ בּוֹנְסַאי. שָׁנִים זָכַרְתִּי אֶת נְסִבּוֹת הַגָּעָתוֹ אֵלַי כְּמַתָּנָה מְנַחֶמֶת בְּיָמִים קָשִׁים וְנָתַתִּי לוֹ רַק מָה שֶׁהָיָה בְּכוֹחִי.

לרון נשיאל "נִפָּגֵשׁ כָּאן גַּם מָחָר", אוֹמֵר שַׁדְרַן הָרַדְיוֹ לְמַאֲזִינָיו בְּתֹם תָּכְנִיתוֹ וְנוֹטֵל אֶת יַלְקוּטוֹ. בֶּאֱמֶת? כֻּלָּנוּ? וְגַם הוּא?

לֹא הָיוּ רַחֲמִים בְּפִנַּת אִסּוּף הָאַשְׁפָּה אֵלֶיהָ הֻשְׁלְכוּ חֲפָצָיו שֶׁל הַזָּקֵן שֶׁהִתְגּוֹרֵר בַּדִּירָה הַהִיא. דָּבָר לֹא נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הַמְּשַׁפְּצִים שֶׁבְּפִסְגַּת

מִי שֶׁחַי זוֹכֵר אֶת מֵתָיו, מִי שֶׁמֵּת זוֹכֵר אֶת חַיָּיו חֹרֶף וָקַיִץ, אָבִיב וּסְתָו.

אוּלַי עַכְשָׁו אֵלֵךְ לִישֹׁן. עָיַפְתִּי קְצָת מֵהַיָּדַיִם הַקְּצָרוֹת אֲשֶׁר מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת לְצַד גּוּפִי, יָמִים בְּלִי מַטָּרָה, לֵילוֹת שֶׁמְּרַצְּדוֹת מִלִּים עַל פְּנֵי

בְּכָל מוֹשָׁבִי לֹא מָצָאתִי מָנוֹחַ בְּכָל אֹרְחוֹתַי לֹא חָדַלְתִּי מִנְּדֹד כִּי רָשׁ לְבָבִי, כִּי נִרְפֵּיתִי מִכֹּחַ בְּמָקוֹם אֶחָד לַעֲמֹד. כִּי

הַכֹּל עָטוּף בִּקְרוּם דַּק-דַּק שֶׁל עֶצֶב מִיּוֹם רִאשׁוֹן וְעַד יוֹם אַחֲרוֹן, מִלְּחִיצַת רֵאשִׁית עַל שְׁעוֹן הָעֶצֶר עַד נְקִישַׁת מִכְסֶה עַל

שְׂפָתַיִם נוֹעֲדוּ לִנְשִׁיכוֹת עֵינַיִם נוֹעֲדוּ לַעֲצִימָה כְּתֵפַיִם נוֹעֲדוּ לִהְיוֹת שָׁחוֹת הָאֲדָמָה לִהְיוֹת הָאֲדָמָה. בְּלִיל הָאֵבָרִים בִּכְלִיל עָלְבּוֹ כּוֹשֵׁל מֵהִקָּרֵם לִכְדֵי

אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: הָאַשְׁמָה וְהַחֲרָדָה וְהַיֵּאוּשׁ וְהַבְּדִידוּת. לֹא הֲרֵי הָאַשְׁמָה כְּהָרֵי הַחֲרָדָה, וְלֹא הֲרֵי הַחֲרָדָה כַּהֲרֵי הָאַשְׁמָה, שֶׁהָאַשְׁמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכֹל

מִצְטַנֵּף כְּכַדּוּר אִם אֵין מִי שֶׁיְּחַבֵּק אֲחַבֵּק אֶת עַצְמִי. מִתְנַדְנֵד מִצַּד לְצַד אִם אֵין לִי אֵם אֲעַרְסֵל אֶת עַצְמִי. עוֹצֵם

אֲנִי הַמַּכָּה עַל הַקִּיר. אֲנִי הַשְּׂרִיטָה בַּבָּשָׂר. אֲנִי הַנִּחָר לְהַזְכִּיר אֶת מָה שֶׁהָלַךְ וְנֶחְסַר אֶת מָה שֶׁהָלַךְ וְנִגְדָּשׁ וְיִגְלֹשׁ וְיִטְרֹף

– – וַאֲנַחְנוּ נֵצֵא אֶת הַבַּיִת נְנַשֵּׁק שִׁמֲמוּת הֵיכָלָיו כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ פּוֹרֵשׂ לְעַרְבָּיִם כְּמוֹ עֵץ הַנִּפְרָד אֶת עָלָיו – עִם

הָעוֹלָם לֹא רָעַד כְּשֶׁאֱלֹהִים יָרַד אֱלֵי מִן הַשָּׁמַיִם בְּסַעֲרַת אֵשׁ רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן שָׂרַף אֶת הַשָּׁמַיִם שָׂרַף אוֹתִי שָׂרַף הִסְתַּכֵּל

וְעַל קִבְרִי הַנִּיחוּ עֶפְרוֹנוֹת (כַּאֲבָנִים) סִירוֹת נְיָר (לִכְשֶׁיָּבוֹא הַגֶּשֶׁם) נֶטַע עֵץ, כְּדֵי שֶׁיַּצְמִיחַ צֵל (אַחֲרֵי שָׁנִים אוּלַי אָחוּשׁ מַחְנָק אוֹ

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ לָמַדְתִּי לִכְתֹּב, הָאוֹתִיּוֹת נָטְפוּ כִּדְבַשׁ, מִלִּים הָיוּ לִמְאוֹרוֹת בְּתֹם מִשְׁפָּט שָׁלֵם הָיְתָה לִי חֲגִיגָה חָשַׁבְתִּי,

הַשֶּׁמֶשׁ רַד, מַחֲלִיק הַיָּם הַמְּקֻמָּט מִקְלַעַת כּוֹכָבִים כְּמוֹ חָלָה מֵעַל רֹאשִׁי וּכְמוֹ נֵרוֹת מְהַבְהֲבִים מוּלִי גַּעְגּוּעִים אֲנִי פּוֹרֶשֶׂת אֶת יָדַי

מִטִּבְעִי, אֲנִי עֵץ בְּגוּף שֶׁל אִשָּׁה שֶׁרַגְלֶיהָ בַּקַּרְקַע אוֹר מִתְרוֹעֵעַ בְּצֵל הֶעָלִים וְהַשֶּׁמֶשׁ הַשִּׁיר, כְּמוֹ דַּחַף הַפְּרִי לְהַבְכִּיר פּוֹרֵץ מִן

אֵיךְ אֲסַפֵּר לְךָ אוֹדוֹת אַלְפֵי הָאוֹר הַנֶּהְדָּר שֶׁהִתַּמֵּר מֵעַל בֵּית הַנְּתִיבוֹת הָאִילָנוֹת נִתְלוּ עַל מִישׁוֹרִים גְּבוֹהִים הָרֹךְ נִטָּף מֵעַנְפֵיהֶם כְּמוֹ