תַּגִּידִי יַנְתִּי פָּרָזִי
תַּגִּידִי יַנְתִּי פָּרָזִי, מַהֵר וְכַמָּה פְּעָמִים.
אֲנִי מַבִּיטָה בְּכָל הַבָּנִים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת בַּכִּתָּה
הֵם סוֹבְבִים אוֹתִי בְּמַעְגָּל
בַּגִּבְעָה לְיַד הַבֵּיִת-סֵפֶר בַּהַפְסָקָה.
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַגִּבְעָה
יוֹתֵר מִכֹּל, אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַבָּנִים שֶׁל הַכִּתָּה.
נוֹ תַּגִּידִי תַּגִּידִי הֵם אוֹמְרִים
אֲנִי קוֹלֶטֶת אֶת מַלְכֹּדֶת הַחֲצוּפִים
אוֹמֶרֶת יַנְתִּי פָּרָזִי מַהֵר וְכַמָּה פְּעָמִים
קַל מְאֹד לְהַצְחִיק אֶת הַבָּנִים מֵהַכִּתָּה
הֵם מֵתִים מִצְּחוֹק
הֵם נוֹפְלִים וְקָמִים.
בְּלֵילוֹת גַּעְגּוּעַ אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּפָּנִים הַצּוֹחֲקוֹת
שֶׁל הַבָּנִים הָאֲהוּבִים עָלַי, כֻּלָּם.
בְּדִמְדּוּמֵי הַלַּיְלָה אֲנִי לוֹחֶשֶׁת
יַנְתִּי פָּרָזִי יַנְתִּי פָּרָזִי
וְאֵין צוֹחֵק
וְאֵין קָם.
