לֹא הָיוּ רַחֲמִים
בְּפִנַּת אִסּוּף הָאַשְׁפָּה
אֵלֶיהָ הֻשְׁלְכוּ חֲפָצָיו
שֶׁל הַזָּקֵן שֶׁהִתְגּוֹרֵר בַּדִּירָה הַהִיא.
דָּבָר לֹא נֶעֱלַם מֵעֵינֵי הַמְּשַׁפְּצִים
שֶׁבְּפִסְגַּת הָעֲרֵמָה הִצִּיבוּ,
כְּיַהֲלוֹם בְּרֹאשׁ כֶּתֶר,
אֶת הֲלִיכוֹנוֹ.
