להומלסית בקרן רחוב קרליבך
אֲחוֹתִי אִשָּׁה קְטַנָּה
שְׂעָרָהּ לָבָן נָגוּעַ בֻּצִּי.
אֲחוֹתִי מַגְנֶט שֶׁל אוֹר
צַוָּארָהּ פַּחַד דַּק
עֵינֶיהָ כָּחֹל תָּמִים.
אֲחוֹתִי שׁוֹמֶרֶת אֶת חֻמָּהּ לַלַּיְלָה.
רוֹחֶצֶת בַּגָּן רֹאשׁ וְכַף
רֶגֶל.
אֲחוֹתִי אוֹסֶפֶת לֶחֶם. טוֹרַחַת
לִשְׁלוֹת גַּם פֵּרוּרִים שֶׁנָּפְלוּ.
מִיּוֹם לְיוֹם חוֹמֵק מִמֶּנָּה
הַנּוֹטֶה לַעֲרֹב,
בְּלִי גִּנָּה וּבַיִת.
עֲיֵפָה מֵעִרְבּוּל הָאֲוִיר לְמִלִּים
הִיא מִשְׁתַּתֶּקֶת עַל סַפְסָל
מַקְשִׁיבָה לִנְגִינַת הַקַּרְקָעִית
שֶׁל הָעִיר,
לְיָדָהּ שִׂיחַ נָמוּךְ.
יֵשׁ לָהּ בָּרֹאשׁ מֵאָה שָׁנִים
אֵינְסְפוֹר מֵתִים עַל לְשׁוֹנָהּ
מֵאֲחוֹרֵי עַפְעַפֶּיהָ סוֹף הַסִּפּוּר.
אֲחוֹתִי כְּבוּלָה לְאֵימַת הַזְּרִיחָה
הַשְּׁקִיעָה וְאֵימַת הַמְּצוּלָה
וְרַק הִיא מַבְדִּילָה.
כְּשֶׁהִיא חוֹלֶפֶת עַל פָּנַי אֲנִי
נִצְמֶדֶת לַקִּיר.
עִם לַיְלָה
בֵּין עַזְרִיאֵל קַרְלִיבַּךְ לְחַשְׁמוֹנָאִים
חֲבוּיָה מֵאֲחוֹרֵי חוֹמַת קַרְטוֹן
הִיא מַכְרִיזָה גָּדֵר זְמַנִּית
מְפַנָּה אֶת מְקוֹמָהּ לַחַיִּים
אוֹר עוֹלֶה בַּחֲדָרִים, עֲצִיצִים סְדוּרִים.
מַצְמִידָה אֶל בִּטְנָהּ הַחֲשׂוּפָה
אֶת טַבּוּר הַמִּדְרָכָה
לְמַרְגְּלוֹת הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁל בַּנְק
הַחַקְלָאוּת לְיִשְׂרָאֵל בע"מ
וְנֶעֱצֶמֶת.
לַאֲחוֹתִי גּוֹרָל נִשְׂגָּב רַק בְּלִבִּי.