טל ניצן

תשרי

לְפִי הָרְעָשִׁים הַנִּבְלָעִים אֶחָד אֶחָד
זֶה עֶרֶב חַג.
לְפִי הִתְרוֹפְפוּת דַּקָּה בְּרוֹדָנוּת הַחֹם,
עָלִים מְשָׂרְכִים צָהֹב בֵּין מִדְרָכוֹת –
זֶה אֵיזֶה חַג שֶׁל סְתָו.

כְּמוֹ דְּרוֹרִים אֶל בֹּקֶר
קוֹלוֹת יְלָדִים נִדְחָקִים אֶל הַשֶּׁקֶט.
אִבּוּד נֶעֱרַם עַל אִבּוּד.
מִי שֶׁצַּעֲרוֹ נָעוּץ כְּמוֹ גַּלְעִין בְּתוֹכוֹ
גַּם הַקַּל בְּמַגָּע יַד אָדָם, נִיד רֹאשׁ
בְּפֶתַח בִּנְיָן, אֵינוֹ לְפִי כֹּחוֹ.

מֻתָּשִׁים מִקַּיִץ, הָרְחוֹבוֹת שְׂרוּעִים
כִּלְאַחַר סַעֲרַת זַעַם, וְאִם יֵשׁ
מְנוּחָה בִּמְנוּחָתָם, וְאִם
הֵיכַנְשֶׁהוּ יֵשׁ רַחַשׁ יָם,
אֵיזוֹ יָד תּוּכַל לִתְפֹּס.

מִי שֶׁצַּעֲרוֹ עִקֵּשׁ בְּתוֹכוֹ
חוֹצֵה קוּרֵי שִׂיחָה תּוֹעִים בְּדַרְכּוֹ,
נוֹשְׁרִים לוֹ מַטְבְּעוֹת,
שְׁבָרִים לְרַגְלָיו, אִבּוּד
עַל אִבּוּד.

מתוך:

אטלנטיס,

אפיק, 2019