אלפרד כהן

תשע מדומה

מתוך: קריאת משחק – אנתולוגיה בעריכת גלעד מאירי,

מקום לשירה, 2015

חָשַׁבְתִּי לְסַפֵּר לַפְּסִיכוֹלוֹג

בַּפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה

שֶׁאֲנִי כְּמוֹ מֵסִי

בְּעוֹנַת הָאַלִּיפוּת שֶׁל אַלְפַּיִם וְעֶשֶׂר

תֵּשַׁע מְדֻמֶּה

כָּכָה גַּם הַדִּכָּאוֹן שֶׁלִּי

בִּמְקוֹם שֶׁיִּהְיֶה חֲלוּץ מַטָּרָה קְלָאסִי

הוּא מִשְׂחָק אֵיפֹה שֶׁהוּא רוֹצֶה

עַל כָּל הַמִּגְרָשׁ

אֲבָל אוּלַי הַפְּסִיכוֹלוֹג

לֹא מֵבִין בִּכְלָל בְּכַדּוּרֶגֶל

אֶצְטָרֵךְ לְהַסְבִּיר לוֹ

אֶת הַדִּמּוּי הַזֶּה

הַדִּכָּאוֹן שֶׁלִּי הוּא כְּמוֹ מֵסִי

בְּעוֹנַת הָאַלִּיפוּת שֶׁל אַלְפַּיִם וְעֶשֶׂר

תֵּשַׁע מְדֻמֶּה

זֶה יִקַּח לִי חֲצִי פְּגִישָׁה

אוּלַי פָּחוֹת כִּי זֶה יְשַׁעְמֵם אוֹתוֹ

אַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לְדַבֵּר עַל דְּבָרִים

שֶׁאַתָּה לֹא מֵבִין בָּהֶם

מֵסִי שִׂחֵק כְּמוֹ תֵּשַׁע

וְכָךְ הוּא יוֹדֵעַ לְעַרְעֵר אֶת כָּל הַהֲגָנוֹת

כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁתֵּשַׁע מִשְׂחָק בַּמֶּרְכָּז

עִם הַגַּב לְשַׁעֵר

אֵיךְ פִּתְאוֹם הוּא בָּא עִם הַפָּנִים אֵלֶיךָ

אוֹ מֵהַצַּד, פַּעַם מִיָמִין וּפַעַם מִשְּׂמֹאל בְּעִקָּר מִיָּמִין

 

כִּי זֶה יוֹתֵר נוֹחַ לַשַּׂחְקָן עִם רֶגֶל שְׂמֹאל חֲזָקָה

הַדִּכָּאוֹן אוּלַי בִּכְלָל לֹא מְדֻמֶּה

לֹא מְחֻבָּר לַמְּצִיאוּת, לֹא קַיָּם

 

אֲנִי בְּעֶצֶם כְּמוֹ דְיֶגוֹ אַרְמָנְדוֹ מָרַאדּוֹנַה

לֹא מוֹצֵא אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִגָּמֵל

מָכוּר