אלפרד כהן

תשע מדומה

חָשַׁבְתִּי לְסַפֵּר לַפְּסִיכוֹלוֹג

בַּפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה

שֶׁאֲנִי כְּמוֹ מֵסִי

בְּעוֹנַת הָאַלִּיפוּת שֶׁל אַלְפַּיִם וְעֶשֶׂר

תֵּשַׁע מְדֻמֶּה

כָּכָה גַּם הַדִּכָּאוֹן שֶׁלִּי

בִּמְקוֹם שֶׁיִּהְיֶה חֲלוּץ מַטָּרָה קְלָאסִי

הוּא מִשְׂחָק אֵיפֹה שֶׁהוּא רוֹצֶה

עַל כָּל הַמִּגְרָשׁ

אֲבָל אוּלַי הַפְּסִיכוֹלוֹג

לֹא מֵבִין בִּכְלָל בְּכַדּוּרֶגֶל

אֶצְטָרֵךְ לְהַסְבִּיר לוֹ

אֶת הַדִּמּוּי הַזֶּה

הַדִּכָּאוֹן שֶׁלִּי הוּא כְּמוֹ מֵסִי

בְּעוֹנַת הָאַלִּיפוּת שֶׁל אַלְפַּיִם וְעֶשֶׂר

תֵּשַׁע מְדֻמֶּה

זֶה יִקַּח לִי חֲצִי פְּגִישָׁה

אוּלַי פָּחוֹת כִּי זֶה יְשַׁעְמֵם אוֹתוֹ

אַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לְדַבֵּר עַל דְּבָרִים

שֶׁאַתָּה לֹא מֵבִין בָּהֶם

מֵסִי שִׂחֵק כְּמוֹ תֵּשַׁע

וְכָךְ הוּא יוֹדֵעַ לְעַרְעֵר אֶת כָּל הַהֲגָנוֹת

כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁתֵּשַׁע מִשְׂחָק בַּמֶּרְכָּז

עִם הַגַּב לְשַׁעֵר

אֵיךְ פִּתְאוֹם הוּא בָּא עִם הַפָּנִים אֵלֶיךָ

אוֹ מֵהַצַּד, פַּעַם מִיָמִין וּפַעַם מִשְּׂמֹאל בְּעִקָּר מִיָּמִין

 

כִּי זֶה יוֹתֵר נוֹחַ לַשַּׂחְקָן עִם רֶגֶל שְׂמֹאל חֲזָקָה

הַדִּכָּאוֹן אוּלַי בִּכְלָל לֹא מְדֻמֶּה

לֹא מְחֻבָּר לַמְּצִיאוּת, לֹא קַיָּם

 

אֲנִי בְּעֶצֶם כְּמוֹ דְיֶגוֹ אַרְמָנְדוֹ מָרַאדּוֹנַה

לֹא מוֹצֵא אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִגָּמֵל

מָכוּר

מתוך:

קריאת משחק – אנתולוגיית שירי כדורגל ישראליים עם חיזוק זר,

מקום לשירה, 2015