תשליך

דּוֹפְקִים בַּדֶּלֶת.

אֲנִי לֹא פּוֹתַחַת,

כְּבָר סָגַרְתִּי.

הַשֵּׂעָר שֶׁלִּי מְחַכֵּה לְהִשָּׁטֵף,

הַחַלּוֹן מְדַבֵּר אֵלַי,

מַזְכִּיר לִי אֶת הַתִּינֹקֶת שֶׁלִּי,

עֻבָּר שֶׁנֶּהֱפַךְ לְיַלְדָּה.

הַחֶדֶר הָפוּךְ,

הָאוֹרוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים שֶׁאֲנִי אָהַבְתִּי לְצַלֵּם עַכְשָׁו כָּבִים,

הַשָּׁעָה חָמֵשׁ וַעֲשָׂרָה לִפְנוֹת בֹּקֶר,

כְּפָפוֹת לָטֶקְס כְּחֻלּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן,

קוֹנְדּוֹמִים צְהֻבִּים בְּטַעַם בָּנָנָה,

דְּגֵי זָהָב נוֹשְׁמִים פּוֹלְטִים עַכְשָׁו חַמְצָן וְשׁוֹתְקִים.

אֲנִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר, לוֹמַר מִלָּה אוֹ שְׁתַּיִם,

מִלִּים לֹא נֶחְשָׁבוֹת כְּמוֹ הַמַּסְטוּל שֶׁאָמַר לִי:

"אַתְּ יוֹדַעַת בְּמָה אַתְּ מוֹבִילָה?

בָּעֵינַיִם, בַּשְּׂפָתַיִם, בַּשָּׁדַיִם".

אֱלוֹהִים, תַּשְׁלִיךְ אוֹתִי לִפְנֵי הַיָּם

מָה זֹאת זֻהֲמָה, תָּעוּף לִי מֵהַכִּיס

מָה זֹאת אוֹרְגַזְמָה

אִם לֹא חִלּוּל כָּבוֹד עַצְמִי

שֶׁאֲנִי חוֹוָה בַּלֵּב.

תַּשְׁלִיךְ, סַפֵּר לִי מָה אֲנִי בִּשְׁבִילְךָ

וְשֶׁאַתָּה אָדִישׁ כְּמוֹ מְכוֹנַת תְּפִירָה לְעוֹר.