ענת זכריה

תפלה

2008

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם

רַק לִקּוּק קָטָן עַל הַבֶּרֶךְ

וּנְשִׁיפָה בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה

וְכָכָה שׁוּב, כְּדֵי שֶׁהַבְּכִי יָבוֹא

וְיֵלֵךְ.

אַתָּה מֵבִין, לְרֶגַע הִתְמַהְמַתְּי

רָצִיתִי לְמַשֵּׁשׁ אֶבֶן וּלְהָרִיחַ

אֲבָל הַחַיִּים שֶׁלִּי מִתְקַצְּרִים

מנֻחָשִׁים מֵהַמֶּרְחָק

שֶׁל הַבִּרְכַּיִם זוֹ מִזּוֹ זוֹ מִזּוֹ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם

בּוֹא הֵנָּה

רַק לִקּוּק קָטָן עַל הַבֶּרֶךְ

שְׁיְּסַמְרֵר אוֹתִי יְחַלֵּץ

פִּשּׁוּק.

 

מתוך:

יפה אחת קודם,

הליקון, 2008