תְּפִלָּה לָעֲנִיָּה כִּי תַּעֲטֹף
פְּרוּסוֹת לֶחֶם אָחִיד וְיָרַק
בְּשַׂקִּית פְּלַסְטִיק דַּקָּה,
כְּרִיכֵי מְלָפְפוֹן לִילָדֶיהָ
לִשְׁעַת הַהַפְסָקָה.
הַשֵּׁם שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי
שָׁרוֹת הַנְּעָרוֹת בְּקוֹל בִּכְיוֹת
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.
וְהִיא, תְּפִלָּתָהּ עַל דַּל
חוֹרֶכֶת שְׂפָתֶיהָ בְּיוֹמְיוֹם צַר
בֹּקֶר בְּחֵיקָהּ יָלִין בֶּכִי וּבָעֶרֶב עֲיֵפָה
תַּחְלֹם עַל פֵּרוֹת אֲדֻמִּים וּזְהֻבִּים
עַל פָּנִים מְאִירִים, עַל צִפּוֹר הָאֵשׁ
